Page 239 - גג 44

‫פעם לא שיקרה לו‪ ,‬בשקט לחשה לו ״בעלי בבית הסוהר ואני גם אזוקה‪.‬״ הבטחתי לשמור לו‬
‫אמונים עד שייצא יום אחד מהשער‪.‬‬

‫נהג האוטובוס ידע שהיא והוא לא יהיו זוג רגיל‪ ,‬תמיד יחיו בצל‪ .‬אסור שייוודע לבעלה שהיא‬
‫מתיידדת עמו‪ .‬כן‪ ,‬הוא הכיר את ולד‪ ,‬גם הוא למד עמו בכיתת העולים‪ .‬גם מיכאל שהיה מישה‪,‬‬
‫בחור חסון‪ ,‬עיניים חומות היה הכוכב של הכיתה‪ .‬המורות אהבו אותו‪ ,‬הוא היה חביבם של‬
‫הבנים‪ ,‬נעזרו בידיעותיו במתמטיקה‪ ,‬בפיזיקה וכימיה‪ .‬אם היה ממשיך ללמוד באוניברסיטה היה‬
‫היום מדען‪ .‬אולם למיכאל לא היו חלומות מעבר לשכונה או לרחוב שבו התגוררו‪ .‬הוריו גרו‬
‫בשיכון אצ״ל והוא היה בן יחיד‪ .‬כמה שהיה מוצלח זה לא עזר לו‪ .‬הם לא ראו אותו מעבר‬
‫לשכונה‪ ,‬מעבר לעיר הזו‪ .‬וגם לו לא היה איכפת‪ .‬שירות צבאי מלא‪ ,‬הגדוד צנחנים‪ ,‬חייל קרבי‬
‫ואחר כך אף ללא טיול אחרי צבא הוא נרשם לשיעורי לימוד נהיגה לאוטובוס ותפס את מקומו‬
‫בקו האוטובוס המקומי שנע בין השכונות‪ .‬נהג אגד בקו אחד היה כמו זכייה במפעל הפיס‪.‬‬
‫ההורים היו מאושרים שמישה הסתדר ולא צריך לדאוג לו‪ .‬קורס של עשרה חודשים שבו למדו‬
‫את חוקי התנועה‪ ,‬הפעלת המכונה העצומה וגם שירות לקוחות ואדיבות לנוסעים‪ .‬בסיום הקורס‬
‫הוא קיבל את המדים המיוחלים והחתימו אותו על חוזה לשלוש שנים ולאופציה של חמש שנים‪.‬‬

‫כשהשיבה בחיוב להצעה שלו‪ ,‬ניסר במוחה קולו של בעלה הכלוא‪ .‬היא נזכרה במילים שלו‪.‬‬
‫שלא תעיזי לצאת עם מישהו‪ .‬אני בעלך‪ ,‬אני אביו של הילד שלנו‪ .‬אני אשלח אחרייך מישהו‬
‫שיעקוב אחרייך‪ .‬היא שמעה את קולו של ולד‪ .‬מה תעשה לי? שאלה את הקול הפנימי שעלה‬
‫בגרונה‪ .‬מה כבר תעשה לי? את מי תשלח לפגוע בי? אני ומישה בסך הכול רוצים להעביר את‬
‫הזמן ביחד לא יקרה כלום אני יודעת‪ .‬אני רק רוצה להפיג את בדידותי‪ .‬זה היה נדמה לג׳ניה‪.‬‬

‫מה שמתחיל ככה עלול להסתבך‪.‬‬

‫שניהם ישבו על המיטה בחדר ההתייחדות‪ ,‬כיסאות ושולחן ומפה לבנה עליה‪ .‬שתי צלחות מרק‬
‫עגבניות סודרו‪ .‬שתי כוסות פלסטיק ומשקה קל על השולחן‪ .‬כמה פרוסות לחם שחור של פעם‪.‬‬

‫״בואי לאכול‪ ,‬ג׳ניה‪.‬״ את בטח רעבה‪ .‬בינתיים עוררות התפשטה בגופו‪ .‬הכדור שנטל לפני שעה‬
‫נתן אותותיו בגופו‪ .‬בנפשו כמה אליה‪ .‬האישה שהוא יודע מנעוריה‪ .‬נפשו יצאה אליה‪ .‬הוא גמא‬
‫את המרק בכמה שלוקים‪ .‬קולות הבליעה נעמו באוזניה‪ .‬אחר כך נטל פרוסת לחם והחל לסובב‬
‫אותה בצלחת כשהוא מנגב את שאריות המיץ שנותרו בקרקעיתה‪ .‬גם היא גמעה בשתיקה‬

‫מצלחת המרק‪ .‬בודקת את הטעמים ומנחשת מה הקדיח בתבשיל‪.‬‬

‫איברו כבר עמד כמו נר עבה של שבת‪ .‬התקרבו זה אל זו‪ .‬קמו מן הכיסא ונשכבו על המיטה‪.‬‬
‫היא הביטה בעיניו שהפכו רכות בבת אחת‪ .‬גופו צמא אליה והיא צמאה אליו‪ .‬רגע אחד עוד‬
‫השקיפו אל התקרה שוכבים על המצעים הסגולים ונדמה להם שהם כלל לא בין הכתלים‬
‫החונקים‪ .‬הוא התאפק ולא חדר אליה באבחה חדה‪ .‬אשת נעוריו‪ ,‬אישה טובה הוא אמר לעצמו‪.‬‬
‫אני האדם הרע‪ ,‬זה מה שהוא ידע תמיד‪ .‬כל עולמו התהפך עליו ברגע אחד כשהאיש הרע שבו‬

‫השתלט עליו‪.‬‬

‫ַּגג ‪ ‬גיליון ‪97 44‬‬