Page 81 - תיאטרון 46
P. 81
תיאטרון אחר
קינר :כן.
יערון :אני לא באה כמו מין מבקר חיצוני ,שאומר נו-נו-נו .הרי אני גדלתי על
השירים האלה ,וזה כאילו ה ,-זה האוקסימורון ...כי זה ככה בחיים .אנחנו גדלים
על משהו ואז אנחנו מתבגרים ורואים אותו מעוד פרספקטיבות ,אבל אנחנו לא
יכולים להתנתק ,גם לא רוצים אולי ,כי זה נוף ילדותנו ,כי זו מורשתנו.
קינר :כן.
יערון :להתנתק מהחלק שמחובר לשם .הרי פסיכולוגים מדברים בלי הרף על
זה שאנחנו נמשכים חזרה תמיד לילדות ולהורים ,גם כשהסיפור של הילדות
הספציפית שלנו הוא לא תמיד צפיחית בדבש.
קינר :ברור .כן.
יערון :גם כשאלה הורים מכים או כשזו ילדות קשה ,אבל למה אנחנו נמשכים
לשם כל כך? כי יש שם גם עוד דברים ,כי זה לא רק גיהינום .כי יש שם גם
ההורה הזה שנותן את הצ'פחה ,אבל זה גם אותו הורה שמכסה אותך בלילה עם
השמיכה.
קינר :כן.
יערון :זה מורכב .אני לא באה מבחוץ ,אני בדרך כלל באה מבפנים והביקורת
היא גם קודם כל כל ּ ַפי ...קודם כל הדיאלוג הוא ביני לביני ,ואחר כך הוא יוצא
החוצה.
קינר :הבנתי.
יערון :אני חולקת אותו.
.3במעבדה עם ביאליק וחברים
קינר :תגידי ,בכיוון אחר ,מה את חושבת על התיאטרון ,זה שנקרא
הקונבנציונאלי? את הולכת לתיאטרון ,הוא מעניין אותך ,או שלגביך זו אמנות
זרה לחלוטין?
יערון :היא זרה לי.
קינר :היא זרה לך?
יערון :היא יותר זרה לי מאשר לא .אני רואה בעיקר פרינג' ,אני רואה לא
מעט פרינג' ,גם כי זה מעניין אותי ,וגם בגלל שאנחנו בתיאטרון ]המרכז
לתיאטרון עכו[ יש לנו מין מסלול כזה של מנוי פרינג' בצפון ,לכן אני רואה
עבודות כדי להזמין אלינו.
גיליון 46ת י א ט ר ו ן 79 
