Page 85 - תיאטרון 46
P. 85
תיאטרון אחר
יערון :ואני כן .יש לי אופציה.
קינר :וזה נשאר במישור האישי? של המשורר עם עצמו? או שאת מעבירה
את זה למישור לאומי או תרבותי כללי?
יערון :אתה מדבר באופן כללי ,לא על השיר הספציפי הזה?
קינר :כן.
יערון :בוודאי .בוודאי .זה כל הזמן נע על הציר שבין האישי לקולקטיבי ,בכל
העבודות שלי .גם בזכרונות דור שני בחיק העיר העתיקה זה היה מאוד חריף -
האישי והקולקטיבי .ופה זה כל הזמן.
\
.4עכו אהובתי
קינר :כן .תגידי לי ,בבקשה ,כמה שנים את גרה בעכו? משהו כמו שלושים
שנה ,לא?
יערון :שלושים ושלוש .מ.85-
קינר :כן .ובעצם עשית את הרטרוספקטיבה שלך בעכו אהובתי .נכון?
יערון :אבל זה לא נגמר.
קינר :מה זה עושה לאמן ולאדם כמוך לחיות בצמידות כל כך הדוקה ִעם ַעם
אחר ,עם תרבות אחרת ,שלא גדלת עליה? את לא באה משם.
יערון :ממש לא.
קינר :בעצם באת מתרבות אירופית .מרכז אירופה ,נכון?
יערון :מרכז אירופה.
קינר :כן .ובנוסף לזה ,גם עם אחר שלא בדיוק אוהב אותנו ,ושהרוב אצלנו
לא בדיוק אוהב אותם ,וכל התסבוכת הזאת ,איך זה מרגיש?
יערון :אז זהו ,שבעכו זה לא כך .זה מאוד מורכב הדבר הזה .כי ראשית ,יש
אהבה גדולה מאוד בין חלק מתושבי עכו היהודים וחלק מהתושבים הפלסטיניים.
יש ממש יחסים ,באמת ,של שכנות ,של אהבה ,למרות שאין לי ספק ,וראינו את
זה ביום כיפור לפני כמה שנים ,שתוך שניות זה יכול להתלקח ולהגיע לפוגרום.
קינר :כן.
יערון :ללא ספק .אבל ביום-יום יש שם קשר בלתי פוסק.
גיליון 46ת י א ט ר ו ן 83 
