Page 222 - סקסמוביל
P. 222

‫‪222‬‬

‫הסתובבתי וקיללתי את עצמי וקיללתי את עצמי‪ :‬כמה‬
‫מטומטם אני‪ ,‬אבל‪ ,‬לא ראיתי אותה יותר !!! לא הצלחתי‬
‫להבין למה לא אמרתי‪ ,‬בענווה‪ ,‬כן‪ .‬אפשר בענווה‪ ,‬גם‬

                            ‫בענווה יש התנשאות‪ ,‬משהו כמו‪,‬‬
                                            ‫"למה לא? בטח"‪...‬‬

               ‫זה מה שהייתי צריך להגיד!!!! ולא אמרתי!!!!‬
‫חשתי תחושה קשה של חוסר אונים משפיל‪ .‬מישהו היה‬
‫צריך להסביר לי מה קורה פה! מישהו היה צריך להסביר לי‬
‫מה זאת הסערה הזאת‪ .‬סערה שחונקת אותי! ולמה חשתי‬
‫בדידות כל כך גדולה בתוך מאות הילדים שהסתובבו וצחקו‬

                                              ‫הסתובבו וצחקו‪.‬‬
‫בסביבות השעה אחת עשרה‪ ,‬נזכרתי בשתי הנשים שבטח‬
‫הן דואגות לי‪ .‬בטח הן יוצאות מדעתן מדאגה‪ .‬בטח הזמינו‬

            ‫משטרה לחפש אחרי‪ .‬הרי נעדרתי שלוש שעות‪...‬‬
‫חזרתי בריצה לדודה קלרה ומה שראיתי היה בדיוק מה שלא‬

                                                 ‫רציתי לראות‪.‬‬

‫האחיות ישבו בתוך ענן עשן‪ ,‬צוחקות ‪,‬מקשקשות‪ ,‬שותות‬
‫קפה ותה‪ ,‬אוכלות עוגיות ומשחקות להן פוקר !!! איפה‬
‫המשטרה!!!? לא הזמינו משטרה!!!!? כלום ?!!!! ככה?!!!‬
‫פוקר?!!! מי משחק פוקר בשניים!!!? בארבעה‬
‫משחקים!!! צריך ארבעה לפוקר!!! לאף אחד לא אכפת‬

                               ‫ממני?!!!! לא?!!! לאף אחד !?‬

‫"ואמוס נונה‪ ,‬נפסיד את האוטובוס"‪ ,‬אמרתי בקול רועד‬
‫שבעוד רגע ילווה בדמעות‪ .‬הן לא פרצו‪ .‬הדמעות‪.‬‬
‫בדרך לאוטובוס חבקה אותי נונה‪ .‬היא לא שאלה ולא אמרה‬

                                         ‫דבר‪ .‬רק חבקה אותי‪.‬‬
                              ‫סוף‬
   217   218   219   220   221   222   223   224   225   226   227