Page 227 - סקסמוביל
P. 227
227
היו קורעות את לשון המעטפה .הוא עמד ליד הצעירה
הבוכייה שליוותה את המיטה ,השיק את שתי אצבעותיו
במצחיית כובע משרד התקשורת ובכה יחד איתה .רק אז
יצר את "תיק גורני" ותלה אותו בנפרד משאר התיקים שעל
הכוננית המפורזלת.
ככל שהתקרב לסיומו של יום צפו ועלו הזיכרונות והקשו
על הליכתו ועל נשימתו .גם שק הדואר הכביד על כתפו
והיד סירבה למשוך מתוכו את המעטפות האחרונות .קולות
של ילדים עצרו את הליכתו .הוא התבונן בהם בגאווה וראה
אותם רצים וילקוטיהם מתנדנדים על גבם .כשנעלמו בפינת
הרחוב חש בכאב מפתיע מפלח את ליבו .הוא נשם עמוק
והכאב חלף.
ליד השולחן הקטן במטבחו ישב ושלף את התיקים ופנה
לסכם את יומו.
זמן רב הקדיש לתיקו של שי' .שי צריך לפנות לאמנות' ,כתב
לבסוף' ,זה השטח שלו'" .תיק שי" נתלה במקומו ,ושאר
התיקים טופלו במהירות וביסודיות .הוא עיין בהם ,כתב
סיכומים ,תייק מסמכים ואפילו ניגב את האבק שהצטבר
עליהם .אחרי שסיים נזכר שזהו לו יומו האחרון באזור.
הדוור חיטט בראשו והניח את הכוננית לנגד עיניו וסקר את
כל התיקים .את החדשים שזה מקרוב באו ואת אלה שעברו
לאזורים אחרים .את כולם סקר ,בכולם נגע ומכולם נפרד
לשלום .משלמה הרווק ,ממשפחת חדד והמטבח האמריקאי
שלה ,מילדי האזור בכלל ומאלה של הרובינשטיינים בפרט.
כששכב לישון ,בשעה עשר בדיוק ,חש שוב בדקירה ליד
ליבו .הדוור היה אדיש לה .הוא ידע שחייו הסתיימו.
הערב הראשון בביתו אחרי שסיים את הסיבוב באזור א'
היה הקשה בחייו .לראשונה ,והוא בשיא הצלחתו
המקצועית ,הבחין בדירתו וברהיטים הבודדים ששימשו
אותו .שני החדרים הקטנים שתמיד המו מילדיו הרבים
