Page 231 - סקסמוביל
P. 231
231
"אף אחד לא יודע לאיזה מכתב היא מחכה .חי...חי...חי...
אבל אתה יודע מה? אי אפשר להוציא אותה מפה .את מר
לוי הכרת?"
"כן" ,לחש הדוור שביטחונו שב אליו.
"הוא וכל התושבים פה לא הצליחו לעשות כלום .אפילו
שהוא בממשלה הוא לא הצליח .הוא רוצה את הבית שלה.
התושבים אומרים שהיא משוגעת ,שהיא לא מתאימה .זה
לא עוזר לאף אחד .גם ראש המועצה אומר שהוא לא יכול
לעשות כלום .יש לו הוראות מגבוה ,ככה הוא אומר .חי...
חי. ...חי ...והיא כל הזמן רוצה מכתבים 20 .שנה שהיא לא
מקבלת .משוגעת .חי חי חי כולם משוגעים בחיי .חי חי
חי"...
בעל המיני מארקט הסתובב בפתאומיות והתרחק מהדוור
בגיחוך מרוסק .הדוור ,מבולבל מעט ,מיהר להצדיע לעבר
גבו של הבעלים.
כשהגיע הדוור לביתו לא ניסח לעצמו מכתב ,אך פתח את
"תיק גברת זלמה".
תחילה יצר את "מסמך הבית" .במסמך זה תיאר את
הרהיטים ואת מיקומם בשני החדרים הפעילים מתוך שישה.
את הכיריים הפשוטים ניקה היטב לפני שתייק אותם ואת
המקרר מילא במצרכים .הוא החליט לא לפתוח את יתר
החדרים כי ממילא אינם בשימוש ,למרות שהיה מאד סקרן
להציץ בהם ,אבל כבוד פרטיותה של הגברת עמד לנגד עיניו.
את הארונות הישנים ,את התמונות שעל הקיר הסדוק ,את
המפה ואת שתי הכורסאות איבק .גם את הרצפה שטף
בהרבה מים .הכל תויק במקומו וכשסיים נאנח אנחת רווה.
אחר כך פתח את "מסמך החיים".
העיניים החומות שראה בחטף הן שהדריכו את דמיונו .צער
וסבל ראה בהם ,תקוות מנופצות ,והצדודית המעודנת
שהתגלתה בחיוכה ציירו לפניו תמונה ברורה :האישה
