Page 236 - סקסמוביל
P. 236

‫‪236‬‬

‫נטל אבן והטיל אותה בכלב‪ .‬היא החטיאה‪ .‬מחייך מאוזן‬
                             ‫לאוזן המשיך בחלוקת המכתבים‪.‬‬

‫באותו היום הגיש תלונה לראש הדוורים‪ .‬במכתב התלונה‬
‫דרש לרסן את הכלב של משפחת לוי "אחרת יפסיק לחלק‬
‫מכתבים"‪ .‬את התלונה שלשל לתוך תיבת התלונות ונרגש‬

                                          ‫ומסוחרר הלך לביתו‪.‬‬
‫איזה יום עבר על הדוור‪ .‬הוא חשב שהוא השתגע‪ .‬הוא לא‬
‫האמין‪ ,‬שהוא‪ ,‬הדוור‪ ,‬עשה את כל המעשים החריגים האלה‪:‬‬
‫להתלונן‪ ,‬לעמוד על זכותו‪ ,‬לחבל תחבולות‪ ,‬לשקר בעורמה‪,‬‬
‫לזרוק אבן על הכלב? מה זה? הו‪ ...‬וזה היה נהדר‪ ...‬הדוור‬
‫חייך לעצמו מאוזן לאוזן‪ .‬מה קורה לו? איזה שד נכנס‬

      ‫בתוכו? הוא אהב את מה שקורה לו‪ ,‬גם את השד הזה‪.‬‬
‫"מה?" דפק ראש הדוורים על השולחן‪" ,‬אתה מאיים?! שמע‪,‬‬
‫אתה דוור טוב‪ ,‬לכן העברנו אותך לאזור א'‪ .‬זה אזור מכובד‬
‫עם אנשים מחונכים‪ .‬אתה בטח הרגזת את הכלב‪ .‬הרבה‬
‫דוורים רוצים את אזור א'‪ .‬חוץ מזה בעוד שנתיים אתה‬

                        ‫יוצא לפנסיה‪ .‬צא ולך לעבוד‪ ,‬שלום!"‬
‫הדוור יצא לעבודתו ברגל מרחפת‪ ,‬ובלב מפרפר עבר ליד‬
‫הפשפש של גברת זלמה‪ .‬היא לא הופיעה‪ .‬בפינה‪ ,‬ליד העץ‪,‬‬
‫חש בעייפות גדולה‪ .‬הוא בקושי נשא את שק הדואר‪ .‬זכר‬
‫הפשע הנורא ההוא‪ ,‬כשלא סיים את החלוקה והפנסיה בעוד‬

                     ‫שנתיים‪ ,‬דרבנו אותו לגמור את הסיבוב‪.‬‬
‫הרופא בקופת חולים שבדק את ליבו רשם לו גלולות ודרש‬
‫ממנו להאט את הקצב‪ .‬בדירתו הקטנה התפרץ בצחוק גדול‬
‫ומתגלגל‪ .‬זיעה כיסתה את מצחו‪ ,‬אפו עמד להיתלש‬
‫ממקומו מטלטולי הגוף הצוחק‪ .‬לא היה איכפת לו‬
‫שהשכנים שומעים את הצחוק המטורף‪ .‬שעה ארוכה לא‬
‫נרגע‪ .‬להאט את הקצב!? להאיץ אותו‪ ,‬להדהיר אותו‪ ,‬הו‪....‬‬
‫קצב נהדר‪ ,‬קצב מתוק‪ .‬מיד ישב וכתב מכתב שני לגברת‬

                                                          ‫זלמה‪:‬‬
   231   232   233   234   235   236   237   238   239   240   241