Page 233 - סקסמוביל
P. 233
233
של הבעלים ולצאת מהחנות .גברת זלמה לא נראתה ליד
הפשפש ודאגתו של הדוור גברה .כשהיה עובר ליד ביתה,
אפו נקי ומבריק ,חש כאילו ליבו מחסיר פעימה .גם כששכב
במיטתו ו"תיק גברת זלמה" מונח לפניו היה ליבו מותח את
רגליו ורץ במהירות מסחררת ומכביד על נשימתו.
"תיק גברת זלמה" לא שקט על שמריו :היום יצאה לבנק,
אתמול נסעה לעיר הגדולה ושוטטה על החוף בודדה ומרת
נפש .היא חולה .אין לידה איש להגיש לה אפילו כוס תה.
חייבים לעשות משהו ,חשב הדוור.
יום אחד ראה אותה עומדת ליד הפשפש וממתינה לו .הו...
זה היה נורא .הוא התקשה לשחזר את האירוע בביתו
בערב .הכול היטשטש לנגד עיניו .הוא לא זכר מה אמרה לו,
אם ענה לה או מתי הלכה .הוא לא ברך אותה בהצדעה ,בכך
היה בטוח .התחושות שחלפו בתוכו הפחידו אותו ופגעו
בליבו הזקן .באותו ערב לא תייק שום מסמך ,ולראשונה זה
שנים התיקייה הכבידה על צווארו .פתאום שנא את
התיקייה ורצה למוטט אותה ,להעלים את "תיק גברת
זלמה" ,להשכיח אותו מליבו הכואב ושיוכל סוף סוף
להירדם! אבל כל אימת שעצם את עיניו קפצה הגברת זלמה
על הכריכה ,התיישבה עליה והתבוננה בו בעיניה החומות
הגדולות .אצבעותיו היבשות ניסו לקרוע את דפי התיק
ולפזר אותם לכל רוח .הדוור רצה לראות את זלמה מתויקת
ותו לא !...לבסוף נרדם וכובע משרד התקשורת על ראשו.
למחרת ביקש להיפגש עם ראש הדוורים .הוא עסוק ,אמרו
לו ולא יתפנה במשך כל היום .כשיצא מהמשרד ושק הדואר
תפוח ממכתבים שמח שלא נפגש אתו .מה היה מבקש
ממנו? להחליף אזור? אין חזרה מאזור א' .הוא הגיע לשיא.
מהשיא אפשר רק ליפול ועליו לדאוג לפנסיה .אבל ,ליד
ביתה של הגברת זלמה לא העז לעבור כהרגלו .גם בימים
שלאחר מכן הציץ אל הבית כשהוא חבוי בצילו של עץ
