Page 230 - סקסמוביל
P. 230
230
שבחזית הבית היה מכוסה בעשבים ,בירק שוטה ובסירפדים
שראשיהם כבר הגיעו אל החלונות שמעולם לא נפתחו .רק
שביל חיוור ,שפילס דרך בתוך הצמחייה הגבוהה ,העיד על
חיים כלשהם בדומיה שאפפה את הבית.
ביתה של משפחת לוי היה סמוך לזה של גברת זלמה.
"ציפ" ,צעק מר לוי אל עבר הווילה המפוארת ,כשהוא מנסה
להתגבר גם על נביחותיו של כלב דוברמן מטופח" ,אולי
החדש הביא לה איזה מכתב!".
הדוור עמד מבולבל והתבונן חליפות בכלב החושף שיניים
ובמר לוי שמתח את שפתיו בחביבות.
"יש לך מכתב עבורה?" צחק אליו מר לוי.
למרות השיתוק שאחז בדוור בגלל הכלב שלא הפסיק
לנבוח ,הוא הבחין בנימה של חשש ופליאה בצחוק הגדול
מידי של מר לוי .מיד כשהניח את המכתבים של משפחת לוי
על גדר הבית והתכונן לברוח התנפל עליו הכלב .רק נס
ופקודה קצרה של מר לוי מנעו אסון גדול יותר מקריעת
מכנס אחד.
בתוך המיני מארקט הממוזג נרגע מעט .הוא משך באפו
ומחה מעליו במטפחתו את הזעה בתנועות קצובות
ומחושבות ואחר כך בדק את הנזקים שגרם לו הדוברמן.
הבעלים של המיני מארקט ,קשיש חביב מרכיב משקפיים
עבות מסגרת ובפיו סיגריה נצחית ,התקרב אליו לקבל את
הדואר .בשפתיו הבליח חיוך דק וארוך כששאל את הדוור:
"תגיד ,יש לך מכתב לגברת זלמה?"
"לא" ,השיב הדוור שנבהל מקרבת המשקפיים אליו.
המשקפיים התקרבו אליו עוד יותר והבעלים חרחר בצחוק
חנוק.
"היא עוד תשאל אותך על זה" ,לחש בסוד ,והסיגריה
התנודדה בזווית פיו .את כל הדוורים היא שואלת".
"הם " ...הצליח הדוור לומר.
