Page 228 - סקסמוביל
P. 228
228
קיבלו אותו במין שקט נורא .זמן רב עמד במרכז החדר
והשקט מכה באוזניו ברעש מחריש .אחר כך גרר את רגליו
למיטה ,שם נפל עליה .אפילו מבט אחד לא זרק אל עבר
הכוננית.
את העבודה באזור א' עשה כאוטומט .עלוב וללא רוח חיים
הגיש את הדואר לפרצופים .לעיתים רחוקות שלשל את
המכתבים לתוך תיבות הדואר הגדולות והמפוארות
הקבועות בגדרות שבחזית הווילות .אם לא קריאות הילדים,
הכלבים דאגו להזעיק אליו את הפרצופים .הם היו רצים
אליו נטולי נשימה או הולכים באדישות .היו כאלה שמלמלו
דבר תודה ,רובם לא ראו אותו.
באחד הערבים המעיקים ,כשהזיכרונות מטלטלים את תיקיו
בסערה ,ישב וניסח מכתב בזו הלשון:
לכבוד מר דוור,
הננו להודיעך ,כי ב 28/8-נאלץ ליטול את חייך היות ועל פי
הרישומים שבידינו הם הגיעו לקיצם.
נא להכין צידה לדרך.
כעבור מספר ימים השיב במכתב קצר בו הודיע על הסכמתו
לתאריך ,אך ביקש פרטים נוספים .הוא לא הסתפק במכתב
התשובה שקיבל .במכתב ארוך ומנומק דרש תיאור של
המקום אליו יילקח .במכתב אחר רצה לדעת את שמו ואת
תוארו של המלווה .ההכנות לסיום חייו נעשו בקור רוח
ובדייקנות .את חליפת המכתבים תייק בתיק מיוחד.
את קולה של הגברת זלמה שמע בעיצומו של ניסוח מכתב
חדש שיקבל מהשמיים ממעל.
"אדון דוור ,אדון דוור".
הנוסח שנקבע בראשו אחרי עמל רב התמוטט תחתיו ונשבר
לרסיסים .הוא נעצר ,שלף את המטפחת מכיסו וניגב את
אפו .עד שהגיעה אליו הגברת זלמה ,ספק בהליכה ספק
בריצה ,כשהיא מתנדנדת שמאלה וימינה כשק דואר היה
