Page 232 - סקסמוביל
P. 232
232
שידעה חיים טובים מאלה נעזבה פתאום על ידי מאהבה.
אין ספק שמדובר כאן בהריון שערורייתי .המאהב ,איש
עשיר שזלמה כיהנה בביתו כסוכנת בית לא עמד בלחצים
של גורמים מסוימים ונאלץ לעזוב את הארץ "בשליחות
ממלכתית חשובה" .את התינוק שנולד לקח אתו ואת אשתו
שהתנגדה לכך גירש .המאהב לא שכח את אהובתו והוא
ממשיך ושולח אליה מאי שם בחו"ל ,ארצות הברית כנראה,
קצבה חודשית .לפני שעזב הבטיח לשלוח לה בהזדמנות
הראשונה כרטיס נסיעה כדי שתצטרף אליו הרחק מקרבתם
של המעורבים בפרשה .כבר עשרים שנה היא מצפה למכתב
והוא לא מגיע.
הדוור התייחס גם למצבה הבריאותי :הגברת זלמה הולכת
ונחלשת .חייה נעים בין התפרצויות של תקווה לדיכאונות
קשים המצמצמים את שק הדואר בעוד כמה מכתבים.
הדוור נאנח שוב .באצבע לאה דפדף בין התיקים שעל
הכוננית ותלה את "תיק גברת זלמה" במקומו .עייף כמו
שלא היה מאז עזב את אזורו הקודם נפל על מיטתו ונרדם
כתינוק.
למחרת הריצו אותו רגליו אל אזור א' .לא היה בידו מכתב
עבור הגברת .הוא רק רצה לראות את רגליה הנפוחות
מדדות אליו .גברת זלמה לא נראתה.
"תיק גברת זלמה" תפח במסמך נוסף :געגועיה אל בנה
גוברים .היא חלתה ונפלה למשכב .הסבל והייסורים הם
ללא נשוא .החיים נוטשים אותה ,לאט ובבטחה.
חייבים לעשות משהו ,חשב הדוור.
הוא לא ראה אותה ליד הפשפש גם בימים שלאחר מכן.
הדוור החליט לרחרח בערמומיות אצל בעל המיני מארקט.
זה לא חש בקיומו של הדוור .גם כחכוחי גרון ,מצמוצי
עיניים ותרועות קינוח אף לא הצליחו להסב את תשומת
ליבו .כל מה שנותר לדוור לעשות היה להצדיע לעבר גבו
