Page 229 - סקסמוביל
P. 229

‫‪229‬‬

‫אפו מבריק‪ .‬היא לא הייתה שמנה הגברת‪ ,‬היא הייתה כבדה‪.‬‬
‫הליכתה‪ ,‬תנועות ידיה האיטיות‪ ,‬צווארה החסר וכתפיה‬
‫הרחבות העידו על עוצמה רבה ששכנה פעם בגוף חסר החן‬
‫הזה‪ ,‬גוף שהיה מסוגל‪ ,‬בימיו הטובים‪ ,‬לסחוט את מימיהם‬
‫של שני סדינים בבת אחת ואולי אף החזיק במחרשה‪.‬‬
‫כשעמד לידו הגוף החולני ראה הדוור ששק הדואר הכבד‬

                                       ‫ריק אף יותר ממחציתו‪.‬‬
‫"אה‪ "...‬לחשה‪" ,‬אה‪ ...‬אם היה לך מכתב עבור הגברת זלמה‬

                                 ‫רבינוביץ' היית עוצר‪ .‬נכון? "‪.‬‬
‫"ההם‪ " ...‬כחכח הדוור בגרונו‪" ,‬ההם‪ ...‬הגברת מחכה למכתב‬

                                                        ‫חשוב?"‬
                                          ‫"כן"‪ ,‬חייכה במבוכה‪.‬‬
‫החיוך יישר מספר קמטים מרכזיים שעל פניה ולדוור‬
‫נתגלתה צדודית מעודנת‪ ,‬שעמדה בניגוד גמור למבנה‬

                                                     ‫שמתחתיו‪.‬‬
‫הגברת זלמה לא הסתכלה עליו בדברה‪ ,‬מבטה היה תלוי אי‬
‫שם‪ ,‬מעבר לאופק‪ .‬השניים עמדו סמוכים כתף אל כתף וכדי‬
‫להתבונן בפניה היה על הדוור להסב את ראשו‪ .‬הוא רק העז‬
‫להגניב אליה מבטים חטופים והעיניים החומות‪ ,‬הגדולות‪,‬‬
‫הציתו את דמיונו‪ .‬הוא ראה עצבות גדולה‪ ,‬משא כבד של‬
‫סבל‪ .‬הוא ראה עוד כמה דברים‪ ,‬אבל החליט להשאיר את‬

                                   ‫הטיפול בהם בערב‪ ,‬בביתו‪.‬‬
‫"גברת"‪ ,‬אמר בגאווה והשיק את שתי אצבעותיו בכובע‬
‫משרד התקשורת‪" ,‬את יכולה להיות בטוחה שאם היה לי‬

                ‫מכתב בשבילך את תהיי הראשונה בחלוקה"‪.‬‬
                                                   ‫"כן"‪ ,‬אמרה‪.‬‬

‫הגברת סובבה את גבה הרחב והניעה את רגליה החולות אל‬
                             ‫פשפש הגדר ונעלמה בתוך הבית‪.‬‬

‫רגע ארוך עמד והתבונן על הבית האטום והמתקלף של‬
‫זלמה‪ .‬גג הרעפים היה זקוק בדחיפות לשיפוץ‪ .‬שטח האדמה‬
   224   225   226   227   228   229   230   231   232   233   234