Page 225 - סקסמוביל
P. 225
225
תיק גברת זלמה
יום אחד קרא ראש הדוורים לדוור ואמר לו כך" :אתה עובר
לאזור א' .תזכור שזה בגלל שאנחנו מעריכים את העבודה
שלך .רק תיזהר מהכלבים .בהצלחה"
המילה בהצלחה נאמרה בחיתוך דיבור כזה שהעיד על סיום
השיחה ,אבל הדוור עמד מול ראש הדוורים ולא זז.
"מה?" נהם ראש הדוורים .המבט הזועף שהטיל בדוור היה
אמור להבהיר לו שעליו לעזוב את המשרד ,ומיד .הדוור
התעקש .רגליו הגדולות היו נטועות באומץ ברצפות
השחוקות וסרבו לזוז.
"אתה מתחיל מחר" ,אמר ראש הדוורים ,וחטף את שפופרת
הטלפון והתבונן אל השמש הלוהטת בחוץ.
ללא אומר השיק הדוור את שתי אצבעותיו בכובע משרד
התקשורת ויצא.
השמש הכתה בסנוורים את עיניו של הדוור .הזיעה תקפה
כמעט מיד את גבו ואת פניו הגדולות ושק הדואר הכביד על
כתפו הימנית כאילו נשא אותו בפעם הראשונה .הדוור לא
נתן את דעתו לשמש ,לזיעה ולחום העצום .הוא שאל את
עצמו שאלות כמו למשל :למה לא אמר לראש הדוורים מה
שהוא באמת חושב על הצעתו הנדיבה? למה דווקא הוא?
למה לא דוורים אחרים? כולם רוצים את אזור א' " -אזור
קטן ומכובד מאד" .הוא לא רוצה ללכת לאזור א' .נותרו לו
בסך הכל שנתיים לפנסיה ,למה לעקור אותו מאזור אותו
טיפח באהבה שלושים ושבע שנים? הרגליים האמיצות
שסירבו לזוז מחדרו של ראש הדוורים נעו לאיטן ובכבדות
לאזור שלו בפעם האחרונה ,אל תיבות המכתבים שהיו כל
חייו ואל המכתבים שהיו ליבם הפועם.
