Page 35 - מי ינהל את הים 6.1.14_Neat
P. 35

‫קנדה – המשרד לדייג ולאוקיאנוס‬

                                                                      ‫קנדה מכנה את עצמה אומה של‬
                                                                      ‫אוקיאנוסים‪ ,‬שכן היא חולשת על שטח‬
                                                                      ‫‪ 7.1‬מיליון קמ"ר של ימים‪ ,‬שהם כ‪74%-‬‬
                                                                      ‫משטחה היבשתי‪ .‬אורך חופיה של המדינה‬
                                                                      ‫כ‪ 244,444 -‬ק"מ‪ ,‬הגובלים באוקיאנוס‬
                                                                      ‫האטלנטי‪ ,‬האוקיאנוס הארקטי‬
                                                                      ‫והאוקיאנוס השקט‪ .‬הקנדים רואים‬
                                                                      ‫באוקיאנוסים שלהם לא רק נכס לאומי‬
                                                                      ‫ומקור להכנסה בעיקר בתחום הדייג‪ ,‬אלא‬
                                                                      ‫כנכס עולמי‪ ,‬האחראי לאקלימו של כלל‬
‫כדור‪-‬הארץ‪ .‬בשל סיבה זו אין להתפלא על‪-‬כך שבמדינה יש משרד ממשלתי מיוחד ‪ -‬המשרד לדייג‬
‫ולאוקיאנוס‪ DFO ,‬שבראשו עומדים שרה וסגן שרה העוסקים בנושאים הקשורים בים‪ .‬הענפים הקשורים‬
‫בים הניבו לקנדים ב‪ 2442-‬כ‪ 34-‬מיליארד דולר והעסיקו ‪ 329‬אלף איש‪ .‬ענף הדייג לבדו הניב ‪ 2.1‬מיליארד‬
                 ‫דולר‪ .‬קנדה מייצאת דגה לכ‪ 134-‬מדינות‪ .‬הדייג נחשב לענף היצוא השביעי בכלכלת המדינה‪.‬‬

‫המשרד פועל באמצעות חמישה חוקים‪ :‬חוק האוקיאנוסים‪ ,‬שנחקק ב‪ ,1997-‬המחייב את שר הדייג‬
‫והאוקיאנוסים להוביל ולפתח אסטרטגיה לאומית במסגרת ניהול הסביבה הימית על עקרונות של קיימות‪,‬‬
‫ניהול משולב וזהירות מונעת‪ .‬חוק הדייג‪ ,‬חוק ההגנה על זנים בסיכון (‪ ,)2442‬חוק ההגנה על דייג חופים וחוק‬
 ‫השייט‪ .‬החקיקה מסתמכת על שורה של חוקים בינלאומיים ‪United Nations Convention on the Law of -‬‬

                                                                                                   ‫‪. Sea UNCLOS‬‬

‫ההצעה למיסוד מדיניות אוקיאנוסים לאומית הוגשה ב‪ 1927-‬על‪-‬ידי הממשלה הפדראלית‪ ,‬בעקבות‬
‫המשבר בענף הדייג‪ ,‬שהתחולל בעקבות דייג יתר וניהול מוטעה של הענף‪ .‬בנובמבר אותה שנה פרסמה‬
‫הממשלה מסמך ובו הצעה לניהול טוב יותר של הים הקנדי‪ .‬המסמך אומץ על ידי הפרלמנט ב‪ 1996-‬ונכנס‬

                                                      ‫לתוקף בראשית ‪ ,1997‬כ‪ 14-‬שנים לאחר תחילת המהלך‪.‬‬

‫חוק האוקיאנוסים מהווה מסגרת לניהול‪ ,‬לפיקוח ולשמירה על הימים‪ .‬החוק מכיר באזורי זמן ובשטחים‬
‫הטריטוריאליים בהתאם לחוקים הבינלאומיים ומתווה אסטרטגיה לניהול הים‪ .‬ליישום החוק נקבעו שתי‬
‫ועדות ציבוריות‪ ,‬שאחת התמקדה בחזון והשנייה בתהליך‪ .‬שני הגופים עבדו במשך חמש שנים לאחר אישור‬
‫החוק‪ ,‬ביצעו עבודות וערכו דיונים שמטרתם גיבוש מדיניות אחידה‪ .‬החוק מבוסס על פיתוח בר‪-‬קיימא תוך‬

  ‫נקיטת גישה של זהירות מונעת ושמירה על מעמדה של קנדה כמנהיגה עולמית בכל הקשור לשמירה על הים‪.‬‬

                                                                                            ‫מבנה‬

‫בראש המשרד עומדים שרה בכירה בממשלה וסגן שרה‪ .‬המשרד אחראי על ששה מחוזות שלכל אחד מהם‬
‫מנהל אחראי ליישום מטרות המשרד‪ .‬הצוות באחריות סגן השרה כולל ‪ 11‬מחלקות העוסקות בנושאים‬

                                                        ‫‪31‬‬
   30   31   32   33   34   35   36   37   38   39   40