Page 9 - 2כיון ראשוני חוברת
P. 9
10
Tהוריפ ב הרמ א 245 t
כי לשון "ברא" משמע שיש כח הפועל זה הפירוש הפנימי בכתוב "יהללו את
בנפעל .ולא שייך זה אלא בשמותיו שם הוי"ה כי הוא צוה ונבראו"" :פירוש,
יתברך ,כמו שכתוב" 11בראשית ברא כל סדרי השתלשלות העולמות מריש כל
אלהים" ,הוא שמותיו של הקב"ה .אבל דרגין עד סוף כל דרגין -כולם 'יהללו
עצמותו ומהותו כביכול הוא רק כאלו את שם הוי"ה' ,כי עיקר חיותן וקיומן
"צוה ונבראו" ממילא ,שאין להם ערך הוא מבחינת 'שם הוי"ה' בלבד" (תקס"ו).
כלומר ,כל הנבראים שבעולמות משיגים
ויחוס כלל אליו יתברך. ומהללים רק את בחינת שמותיו הקדושים
של הקב"ה ,שהם הארה בעלמא מעצמותו
בהמשכו של הכתוב "יהללו את שם
הוי"ה" נאמר "כי הוא צוה ונבראו" ,היינו יתברך.
שהתהוות העולמות לגבי עצמותו של
הקב"ה ("הוא" עצמו ,שלמעלה משמותיו) המשל לזה הוא שם האדם ,שהוא חסר ערך
היא באופן שאין הוא מתלבש ו"מתעסק" לגבי עצמיותו ,שהרי האדם עצמו יכול לחיות
להוותם ,וההתהוות נחשבת לגביו כאילו ולהתקיים גם בלי שיהיה לו שם ,ומטרת
נעשתה בדרך ממילא" .ולכך נאמר 'כי הוא השם אינה אלא כדי שיפנה לזולת כשיקרא
צוה ונבראו' -ולא נאמר 'ובראם' ,כאילו לו בשמו" .כך על דרך משל החיות של כל
נבראו ממילא ,על ידי הציווי של מהותו הנפעלים . .הוא רק מבחינת שמו הגדול
ועצמותו יתברך בלבד שציוה כביכול יתברך בלבד ,שהוא בחינת הארה בעלמא
שמותיו להפעיל ולברוא אותם ,ולא שהוא ממנו יתברך" (תקס"ו) ,כלומר ,ההשפעה
עצמו יתברך מתלבש בתוכם לברוא אותם" לעולמות ,שהם "זולת" לגבי הקב"ה ,היא
בחינת "שם" בלבד שאינו נוגע לעצמותו של
(תקס"ו). הקב"ה המובדל מהעולמות ,כמשל האדם
כשהוא לעצמו ,בהיותו מובדל מכל ענין
ביאור הדברים :כאשר האדם מתעסק
בעשיית דבר מסוים ,הוא מתלבש ו"נתפס" הפנייה אל הזולת.
במעשה זה ,ואינו יכול באותו זמן להתלבש
ולעסוק בענין אחר .למשל" ,כשחושב ומעיין וזהו "יהללו את שם ה'" -הילול הנבראים
באיזה דבר אזי עצמותו גם כן נמשך במחשבה הוא רק לשמותיו הקדושים של הקב"ה
(ובכללם שם הוי"ה) ,שעל ידם באה ההשפעה
זו ,שאינו חושב דבר אחר".12 בעולמות ,ולפיכך יש לנבראים השגה בשמות
האלה; ואולם בעצמותו יתברך ,בהיותו
כך הוא כביכול גם אופן התהוות העולמות מובדל לחלוטין מן העולמות ,אין לנבראים
משמותיו של הקב"ה ,שהיא בדרך התלבשות
והתעסקות .לכן בקשר לשמותיו של הקב"ה שום השגה והם אינם יכולים להללו.
נאמר "בראשית ברא אלקים"" ,שהוא [ -
שם אלקים] רק שמו יתברך ,לכך נאמר בו [ומבאר על פי זה את המשך הכתוב]:
'ברא' ממש ,דהיינו שהבורא את הנברא הוא
"כי הוא -דהיינו עצמותו ומהותו יתברך
.11בראשית א ,א. -צוה ונבראו" ,שלא שייך עליו יתברך
.12לקוטי תורה שיר השירים יד ,ג. לומר שברא את העולמות כנ"ל.
