Page 11 - 2כיון ראשוני חוברת
P. 11
12
Tהוריפ ב הרמ א 247 t
ועצמותו ממש שלמעלה מבחינת האור ואי לזאת תתבטל אליו יתברך הנפש,
האלקי המחיה את העולמות" (פלח הרמון). בבחינת בטול באור אין סוף ברוך הוא
הרצוא ענינו ביטול מציאותו של האדם
ויציאה מגדריו וכליו המוגבלים ,עד שרצונו ממש.
לצאת בגדרי מציאותו וכל תשוקתו היא
להתבטל ולדבוק בעצמותו יתברך ,שלגביו על ידי ההתבוננות שכל הגילויים
שבעולמות -ואפילו אור הסובב כל עלמין
אין למציאות האדם שום ערך. -הם רק הארה בעלמא ,שאין לה ערך לגבי
עצמותו של הקב"ה ,הנה "כאשר יתבונן
"והנה הרצוא הזה גורם בחינת שוב ,היינו המשכיל בכל זאת ,יתעורר לבבו באהבה
שיומשך בו מבחינת עצמות אור אין סוף רבה ושלהבת עזה בבחינת רצוא לכלות נפשו
שלמעלה מהשתלשלות ,מלמעלה למטה" ממש אל מהותו ועצמותו יתברך דוקא ,ולא
(שם) .כלומר ,מכיון שהאדם יצא ממציאותו לחפוץ בשום חפץ בעולם הזה ובעולם הבא,
והתבטל לגמרי ברצוא ,יש בכחו אחר כך בלתי לה' לבדו אשר . .אין לו שייכות כלל
לקבל את אור עצמותו של הקב"ה ,הנמשך אל סדרי ההשתלשלות כי אם מרומם לבדו,
למטה בדרך שוב .כי מאחר שלנבראים
ומציאותם אין שום תפיסת מקום לגבי כי הוא ציוה ונבראו" (תקס"ו).
עצמותו יתברך ,לכן רק ביטול גמור ברצוא
שאין כח בנפש להכיל את אור האהבה
הוא הכלי להמשכת השוב. זו ,כי אם בבחינת רצוא ושוב.
וזו היתה מעלת ומדרגת אברהם " -הלוך כאשר האדם משתוקק לדבוק בעצמותו
ונסוע". יתברך שלמעלה מהעולמות ,ודאי שאינו
יכול למלאות תשוקה זו בעודו במציאותו
"בבחינה זאת היתה האהבה דאברהם, וכליו המוגבלים ,17שהרי כחותיו המוגבלים
שתחלתה היה רצוא ,שהיה לו מסירת נפש של האדם אינם יכולים להכיל את האור
בכל עת ורגע ,שבכל עת ורגע היה התגברות האלקי ,המובדל לחלוטין מן העולמות .לכן
תשוקתו לצאת מגדרי הכלי ולהכלל במהותו הדבקות בעצמותו יתברך היא בדרך "רצוא
ועצמותו שלמעלה מהשתלשלות .ועל ידי
זה נעשה אחר כך בחינת שוב ,שהיה נמשך ושוב".
מבחינת אור אין סוף שלמעלה מהשתלשלות
פירוש הדברים :כאשר האדם מתבונן
. .בנשמתו המלובשת בגופו" (פלח הרמון). שעצמותו של הקב"ה מובדל מהעולמות מכל
וכל ,ואין להם שום ערך ויחס לגביו" ,כי הוא
אך לעתיד לבא כתיב" 18כי עין בעין צוה ונבראו" ,הוא מתעורר בתשוקה עצומה
יראו" ,לפי שאז נאמר" 19בבכי יבאו", "לצאת מגדרי הכלי . .להכלל במהותו
שהבכיה היא מחמת קבלת השמחה
הגדולה ורוב התענוג המתגלה למעלה (על פי ספר המאמרים מלוקט תשרי־חשון עמ' פט
מעלה מאשר תוכל הנפש שאת ,שלכן ואילך).
.18ישעיה נב ,ח. .17זאת בניגוד לגילוי שמותיו של הקב"ה,
שמאחר שיש לנבראים תפיסת מקום לגבי בחינה
.19ירמיה לא ,ח. זו הרי הם מקבלים את גילוי שמותיו יתברך בכלי
השגתם ,וכנאמר "יהללו את שם הוי"ה".
