Page 15 - 2כיון ראשוני חוברת
P. 15
16
Tהוריפ ב הרמ ב 251 t
בפתילה ועצים נתגשם קצת ,ואז הוא בגדר וקיומן בפועל ממש ,כי אין אור בלי
אור המאיר" (פלח הרמון). כלי.
אם כן ,כדי שמיסוד האש הרוחני (המאור) משמעות המושג "אור" היא הארה
תתפשט אש גלויה וגשמית למטה (אור), המתפשטת מעצם המאור .כלומר ,בעוד
זה דוקא כאשר יש פתילה ועצים ,שבהם ש"מאור" קיים גם כשהוא לעצמו ,ואינו
האש תוכל לאחוז ,כי "אין אור בלא כלי", זקוק לדבר זולתו שיקבל ממנו ,הרי האור
ו"בהעדר הפתילה -מסתלק האור למקורו הוא המשכה המתפשטת מעצם המאור
האש היסודי מהגילוי אל ההעלם ,ונעשה החוצה ,וענינו להאיר דבר מה זולתו .לכן
חושך למטה" (ביאור) .כאשר לאש אין כלי כאשר אין כלי ,אין האור מתפשט ומתגלה,
להאחז בו ,היא נכללת במקורה ביסוד האש, אלא עומד בהתכללות במקורו ,שהוא עצם
שהוא עצם רוחני חשוך ,שלמעלה מהשפעה המאור" .שאין האור אלא בחינת המשכה
והארה גשמית בפועל ,וממילא אינה פועלת והשפעה ,לכך כשיש מקבל שיתפעל
מהמשכתו -יומשך בו ,ואם לאו -חוזר
כ"אור המאיר". למקורו . .שאינו במהות אור מאיר כלל"
וזהו "ולא עם הארץ חסיד".35 (תקס"ו).
"חסיד" -הוא בעל מדות האהבה ,והיא כנודע מענין יסוד האש על דרך משל,
היא בחינת אור (כי ב' פעמים "אור" שהוא הגבה למעלה מכל הד' יסודות,
בגימטריא "ואהבת" ;)36ואי אפשר להיות תחת גלגל הירח ,ואף על פי כן אינו
גילוי אור האהבה כי אם שיהיה בחינת מאיר בלילה ,לפי שהאור הבא ממנו אינו
כלי למטה שיתפעל בו ,ובחינת כלי זו מאיר אלא אם כן יש דבר למטה שנאחז
הוא על ידי תורה ומצות ,מה שאין כן בו ודולק כמו פתילה ועצים ,ואחר שכלו
ונשרפו העצים והפתילה מסתלק והיה
עם הארץ.
כלא היה ואינו עולה בשם אור כלל.
זה תוכנו הפנימי של מאמר רז"ל "ולא עם
הארץ חסיד": כידוע ,כל הנבראים שתחת השמים
מורכבים מארבעה יסודות -אש רוח מים
יש לדייק במאמר זה ,מדוע בחרו רז"ל ועפר ,והיסודות עצמם עומדים זה למטה
לתאר את עם הארץ -היינו מי שאין בידו מזה תחת גלגל הירח ,כאשר "הגוף הראשון
תורה ומצוות -בכך שאינו חסיד דוקא .אך הסמוך לגלגל הירח הוא גוף האש ,למטה
על פי המבואר לעיל ,בענין המצוות שהן ממנו גוף הרוח ,למטה ממנו גוף המים,
הכלים שעל ידם נמשך האור לאחר מתן למטה ממנו גוף הארץ" .34והנה ,בלילה הארץ
חשוכה ,אף שיסוד האש עומד תמיד למעלה
תורה ,הדבר יובן. תחת גלגל הירח .מוכח מזה שיסוד האש אינו
אש גשמית אלא "הוא רוחני מאד ,ולכן אינו
ביאור הדברים'" :חסיד' הוא העובד מאהבה מאיר ,כי הוא למעלה מגדר אור; רק כשנאחז
לה' ,שנמשך אחריו כמים באהבה וחסד,
שמפני זה נקרא בשם חסיד .וזה אי אפשר
.35אבות פרק ב ,ה. .34רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ג הלכה י.
.36פרי עץ חיים שער הקריאת שמע פרק כג.