Page 19 - 2כיון ראשוני חוברת
P. 19

‫‪20‬‬

‫‪ T‬הוריפ ב הרמ ד ‪255 t‬‬

‫האור דנשמות ישראל על ידי תורה ומצוות‪,‬‬             ‫העולמות הנמוכים‪ .‬כי לפי שנשמת אברהם‬
‫אף על פי שהאור בעצם הוא ממקום עליון‬               ‫היתה נעלית מאוד‪" ,‬שרש נשמתו היה‬
‫ביותר‪ ,‬מכל מקום הקבלה בנפשם היא על ידי‬            ‫בבחינת החסד דאצילות‪ ,‬לכן קיבל האור‬
                                                  ‫בעצמו כמו שהוא באצילות" (פלח הרמון)‪ .‬וזהו‬
                 ‫לבושים דבי"ע" (פלח הרמון)‪.‬‬       ‫"אברהם" ‪ -‬אותיות "אבר מה" ‪ -‬הוא היה‬
                                                  ‫כלי היכול לקבל בקרבו בפנימיות את אור ה'‪,‬‬
‫[לסיכום‪ :‬בשני הפרקים האחרונים נתבארו‬
‫שתי מעלות בכלים‪ :‬א) אחיזת האור בהם‪ ,‬כי‬                             ‫כמו הכלים דאצילות ממש‪.‬‬
‫אין אור בלא כלי‪ .‬ב) מעלת הכלים עצמם‪,‬‬
                                                  ‫כח זה‪ ,‬לקבל את האור כמו שהוא‪ ,‬אין‬
        ‫מצד שרשם שלמעלה משורש האור‪.‬‬               ‫לישראל שלאחר מתן תורה‪ ,‬אלא הם זקוקים‬
                                                  ‫ללבושים הגשמיים של מעשה המצוות‪.‬‬
‫ועל פי זה‪ ,‬בכלים של אברהם אבינו היה‬               ‫ונמצא שמדרגת אברהם בפרט זה של העדר‬
‫רק הענין הראשון‪ ,‬וכל ענין הכלי היה שבו‬            ‫הגשמת האור היא למעלה מישראל‪ .‬ולפי‬
‫נאחז האור והאהבה‪ .‬והחידוש של מתן תורה‬             ‫שקיים את התורה בעבודתו הרוחנית עד שלא‬
‫הוא בענין השני ‪ -‬מעלתו העצמית של הכלי‬             ‫ניתנה‪ ,‬האיר אצלו האור האלקי בלי הלבושים‬
‫מצד שרשו באלקות‪ ,‬שלמעלה ממעלת האור‬
                                                                                    ‫הגשמיים‪.‬‬
                                   ‫והאהבה]‪.‬‬
                                                  ‫ואולם מצד המעלה היתירה של שורש‬
           ‫פרק ד‬                                  ‫הכלים‪ ,‬שהוא למעלה מהאורות‪ ,‬הרי המצוות‬
                                                  ‫הגשמיות נעלות יותר מהעבודה הרוחנית‬
 ‫ביאור הכתוב "יביאו לבוש מלכות‬                    ‫של אברהם‪ .‬שהרי שורש המצוות הגשמיות‬
              ‫וגו'"‬                               ‫שניתנו במתן תורה הוא בעולם התוהו דוקא‪,‬‬
                                                  ‫"לפני מלך מלך לבני ישראל" ‪ -‬למעלה‬
   ‫[בפרק הקודם נתבאר החידוש שהיה במתן‬             ‫משורש נשמות ישראל ומעבודתם הרוחנית‪,‬‬
   ‫תורה‪ ,‬שהוא המשכת אור אין סוף בכלים‬             ‫ולמעלה גם מהעבודה הרוחנית באופן‬
                                                  ‫הנעלה שאליו הגיע אברהם בעבודתו ברצוא‬
           ‫של מעשי המצוות הגשמיים דוקא‪.‬‬           ‫ומסירות נפש לעצמותו יתברך‪ .45‬ומאחר‬
                                                  ‫ששורש הכלי הגשמי הוא עליון יותר‪ ,‬הרי‬
   ‫בשלשת הפרקים הבאים יתבאר שעל ענין‬              ‫"האור הנמשך על ידי תורה ומצוות הוא ‪. .‬‬
   ‫זה נאמר במגילת אסתר "יביאו לבוש‬                ‫גבוה מבחינת האור הנמשך על ידי מסירות‬
   ‫מלכות ‪ . .‬וסוס אשר רכב עליו המלך ‪. .‬‬           ‫נפש דאברהם‪ .‬רק היתרון דאברהם אבינו‬
   ‫ונתון הלבוש והסוס על יד איש משרי‬               ‫ע"ה הוא רק בבחינת קבלת האור‪ ,‬שהוא קיבל‬
   ‫המלך הפרתמים ‪ . .‬וקראו לפניו ככה‬               ‫האור כמו שהוא למעלה באצילות‪ .‬אך קבלת‬
   ‫יעשה"‪ .‬כי מאחר שהחידוש שבמתן תורה‬
   ‫נשלם בימי הפורים (כנ"ל בפתיחת המאמר)‪,‬‬          ‫‪ .45‬ואף שנאמר "קיים אברהם אבינו את כל‬
   ‫לכן נרמזת בכתובים אלו כללות ההמשכה‬             ‫התורה" ונתבאר לעיל (פרק א) שזו המשכת האור‬
                                                  ‫האלקי בכלים‪ ,‬הרי אין זה בכלי התורה והמצוות‬
                     ‫שנתחדשה במתן תורה‪]:‬‬          ‫הגשמיות שלפנינו‪ ,‬אלא בדרגת הכלים של התורה‬

‫אך על ענין המשכה זו נאמר‪" 46‬יביאו‬                                      ‫והמצוות העליונות שבאצילות‪.‬‬
‫לבוש מלכות ‪ . .‬וסוס אשר רכב עליו‬

      ‫המלך ‪ . .‬והלבישו את האיש וגו'"‪.‬‬

                                ‫‪ .46‬אסתר ו‪ ,‬ח־ט‪.‬‬
   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24