Page 24 - 2כיון ראשוני חוברת
P. 24
25
Tתורה אור המבואר t 260
ענין הסוס הב' הוא ירידת והמשכת האלקות וזהו שכתוב" 53סוס ורוכבו רמה בים".
מלמעלה שתאיר גם למטה מטה ,להפוך את "רמה" לשון רוממות ולשון השלכה,64
חושך הקליפות לאור ,כסוס המוריד את ושניהם אמת ,כי מחמת רוממות נעשה
רוכבו למקום נמוך מאוד.65 בחינת השלכה כו'.
גם פעולת הירידה מלמעלה למטה נפעלת בהמשך הכתוב ,לאחר "גאה גאה" ,נאמר
על ידי העבודה והביטול של האדם .והיינו, "סוס ורוכבו רמה בים" .בתיבת "רמה" שני
כאשר הביטול אינו באופן של עליית הנשמה פירושים :א) רוממות והתנשאות .ב) השלכה
בתנועה של רצוא ויציאה ממציאותה ,אלא וזריקה למטה .ועל פי הנ"ל נמצא ששני
בדרך שוב -בביטול לרצונו של הקב"ה פירושים אלו תלויים זה בזה ,כי כאשר
וקיום מצוותיו למטה בארץ ,לעשות לו מתגלה רוממותו של הקב"ה ,שלמעלה גם
יתברך דירה בתחתונים ,66ואזי נמשך האור מאור הסובב כל עלמין " -גאה גאה" -אזי
הקליפות מושלכות ואובדות .וזהו "כי גאה
.65גם ענין זה של הפיכת החושך לאור הוא מצד גאה -סוס ורוכבו רמה בים" ,ש"נשלכו בים
עצמותו יתברך דוקא ,כי לגבי האור המהווה את כל מרכבות פרעה . .דמפני הרוממות יבא
העולמות בדרך התלבשות (בחינת שמותיו של הקב"ה לכלל הקפדה שלא יהיה יניקה וחיות למי
"הוי"ה" ו"אלקים" ,המתלבשים בעולמות להוותם
בדרך של ממלא כל עלמין או סובב כל עלמין ,כנ"ל שאינו ראוי" (ד"ה ויקח המן).
פרק א) יש נתינת מקום למציאות העולמות ,ואם כן
לא ניתן על ידי אור זה לבטל ולהפוך לגמרי חשוכא [וכל זה הוא ענין ה"סוס" הא' -עבודת
לנהורא .ולכן ,כדי להפוך את חושך הקליפות לאור ישראל בביטול אל עצמותו יתברך הגורמת
יש צורך דוקא בכח עצמותו של הקב"ה ,שהתהוות
העולמות ממנו היא בבחינת "כי הוא צוה ונבראו", למעלה רוממות והתנשאות.
בדרך ממילא ,שמצדו אין כל נתינת מקום למציאות
ועתה יבאר את ענין ה"סוס" הב' ,הגורם
העולמות. ירידה מלמעלה למטה]:
(וראה גם ספר המאמרים מלוקט תמוז־אלול עמ' וממעלה למטה ,להיות נמשך גילוי
רפו־ז ,שמצד האור הסובב כל עלמין יש נתינת מקום בחינת בטול זה למטה ,דאתהפכא סטרא
מסוימת למציאות של ישות ,והשלילה המוחלטת של
כל נתינת מקום ל"לעומת זה" היא רק מצד עצמות אחרא ואתכפייא כו'.
אור אין סוף). בספר המאמרים מלוקט אדר־סיון עמ' סה ואילך,
ובכמה מקומות .וראה גם פלח הרמון שמות עמ' תט).
.66ביטול זה של שוב ,שהוא ה"סוס" הב' המוריד
את האור למטה מטה לברר את החושך שבעולם, נמצא ,שיש שני פירושים ב"גאה גאה" :א) עצמותו
הוא ביטול נעלה יותר מהביטול שברצוא והעליה של הקב"ה ,המרומם גם מה"גאה" של אור הסובב
שהוא ה"סוס" הא' .זאת ,כי ברצוא עדיין האדם כל עלמין; ב) רוממותו והתנשאותו של הקב"ה
מרגיש את מציאותו בדקות ,שהוא הרוצה לעלות מהקליפות המגביהות עצמן כנשר ,ואינו משפיע להן.
למעלה ולהכלל באלקות ואינו רוצה להיות נפרד
ממנו יתברך ,וזהו ענין של "גאות" והרגשת מציאותו ושני פירושים אלו תלויים זה בזה ,כי דוקא על
כ"יש מי שאוהב"; מה שאין כן בביטול שבתנועת ידי גילוי בחינת "גאה גאה" -עצמותו המרומם גם
שוב ,האדם מתבטל גם מ"מציאות" זו ,כך שגם מסובב כל עלמין ,נעשה "אתגאי על גיותניא" ונמנע
את רצונו שלו להכלל בו יתברך הוא אינו מרגיש, מהקליפות לקבל חיות מאור הסובב כל עלמין שאליו
אלא הוא "מרגיש רצון הנעלם שבעצמות להיות לו
הן מגביהות את עצמן (על פי פלח הרמון).
.64רש"י שם.
