Page 26 - 2כיון ראשוני חוברת
P. 26

‫‪27‬‬

    ‫‪  T‬תורה אור המבואר  ‪t‬‬                             ‫‪262‬‬

‫מורגשת כלל‪ ,‬אלא רק האמת האלקית‬                        ‫רחץ ה'"‪" ,‬אל תקרא ִאם אלא ֵאם כו'"‪,74‬‬
                   ‫המושגת בהתבוננות זו‪.76‬‬             ‫"אם הבנים"‪ ,75‬היינו אם ומקור המדות‪,‬‬
                                                      ‫היא בחינת התבוננות באור אין סוף ברוך‬
‫ואזי על ידי הביטול הגמור אליו יתברך‬                   ‫הוא ממש בבחינת בטול‪ ,‬ושם מתהפכין‬
‫שבבחינת הבינה אפשר להפוך את המדות‬
‫הרעות‪ ,‬שביטול זה הוא כסוס המוריד את‬                                  ‫כל המדות מהפך להפך‪.‬‬

     ‫רוכבו‪ ,‬הוא האור האלקי‪ ,‬למטה מטה‪.77‬‬               ‫ענין זה‪ ,‬שבכח האור האלקי של המדות‬
                                                      ‫אי אפשר להפוך את הרע לטוב‪ ,‬אלא רק על‬
‫לפי שהיא בחינת מקיף‪ ,‬כמו על דרך‬                       ‫ידי הארת הביטול הגמור‪ ,‬נרמז במאמר רז"ל‬
‫משל מחשבה שמקפת וסובלת ב' דברים‬                       ‫לענין כפרת חטא העגל על ידי פרה אדומה ‪-‬‬
‫הפכיים‪ ,‬ואין שם שליטת בחינת זה‬                        ‫"תבוא האם ותקנח צואת בנה"‪ ,‬היינו שכפרת‬
                                                      ‫העוונות היא על ידי בחינת "אם" דוקא‪.‬‬
                             ‫לעומת זה‪.‬‬                ‫ועל דרך זה נתפרש בכתבי האריז"ל הנאמר‬
                                                      ‫בכתוב "אם רחץ ה' את צואת בנות ציון" ‪-‬‬
‫ענין זה‪ ,‬שאין בכח המדות דקדושה‬
‫שבנשמת האדם להפוך את החושך לאור‪,‬‬                                         ‫"אל תקרא ִאם אלא ֵאם"‪.‬‬
‫אלא רק בכח ה"אם" שהיא ההתבוננות‪ ,‬הוא‬
‫לפי שכן הוא למעלה בשורש הכחות הללו ‪-‬‬                  ‫פירוש הדברים‪ :‬בחינת " ֵאם" היא הבינה‪,‬‬
‫המדות דאצילות ובחינת הבינה שבאצילות‪,‬‬                  ‫בהיותה כאם המולידה את המדות‪ ,‬שהרי על‬
‫שרק ספירת הבינה יכולה להמשך למטה‬                      ‫ידי ההתבוננות שדבר מסוים טוב ומועיל‪,‬‬
‫מטה לברר את הקליפות‪ .‬זה ענינו של‬                      ‫מתעוררת בלב האדם אהבה אליו; וכן להפך‪,‬‬
‫ה"סוס"‪ ,‬בשורש הענינים‪ ,‬היורד מלמעלה‬                   ‫על ידי ההתבוננות שדבר מסוים רע ומזיק‬
‫למטה‪" ,‬היינו שנמשך אפילו למטה במקום‬
‫הקליפות לברר ולהפך המדות‪ ,‬לפי שהוא‬                               ‫מתעוררת יראה שלא להכשל בו‪.‬‬
‫דוקא יכול לדחות החיצונים; מה שאין כן‬
                                                      ‫ועל בחינת הבינה דוקא אמרו "תבוא האם‬
‫‪ .76‬ענין המוחין לאמתתם הוא השגת האמת שבדבר‬            ‫ותקנח צואת בנה"‪ ,‬ו" ֵאם רחץ ה' את צואת‬
‫המושכל בלי לערב כלל את מציאות המשכיל‪ ,‬שלכן‬            ‫בנות ציון"‪ ,‬היינו שהכפרה והטהרה מהרע‬
‫תנאי מוכרח להשגת שכל הוא שלא תהיה לאדם כל‬             ‫אינן על ידי אור המדות‪ ,‬אלא על ידי ביטול‬
‫פניה בזה‪ ,‬שהיא כשוחד המעוור עיני חכמים; מה‬            ‫אל הקב"ה באופן שמציאותו של האדם אינה‬
‫שאין כן המדות הן הרגשת מציאות האוהב‪ ,‬שהוא‬             ‫מורגשת כלל‪ .‬המשכת ביטול זה היא מבחינת‬
‫האוהב את ה'‪ .‬ולפיכך המדות הן בבחינת "ישות"‬
‫לגבי המוחין שהם בביטול גמור ובבחינת אין (על פי‬                                        ‫הבינה דוקא‪.‬‬

                  ‫לקוטי שיחות חלק לט עמ' ‪2‬־‪.)91‬‬       ‫כי במדת האהבה מורגשת מציאותו של‬
                                                      ‫האדם (בדקות) כ"יש מי שאוהב" (וזהו‬
‫‪ .77‬בתורת הסוד נאמר שהבינה היא בחינת שם‬               ‫בחינת הסוס הא'‪ ,‬העולה למעלה בביטול‬
‫ס"ג‪ .‬וזהו ש"סוס" הוא ב' פעמים "גס" ‪ -‬אותיות ס"ג‪,‬‬      ‫מורגש של רצוא); ואילו בהתבוננות בגדולת‬
‫היינו שענינה של הבינה (שם ס"ג) הוא שבה מתגלה‬          ‫ה' והפלאתו מן העולמות אין מציאות האדם‬
‫רוממותו של הקב"ה שבבחינת מקיף‪ ,‬שבכחו לברר‬
‫את הקליפות‪" ,‬שזה גופא להיות בירור והתהפכות‬                         ‫‪ .74‬פרי עץ חיים שער השבת פרק ג‪.‬‬
‫המדות הוא על ידי המשכה מבינה שהוא בחינת ס"ג"‬
                                                                                     ‫‪ .75‬תהלים קיג‪ ,‬ט‪.‬‬
                                            ‫(ביאור)‪.‬‬
   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31