Page 29 - 2כיון ראשוני חוברת
P. 29

‫‪30‬‬

‫‪ T‬הוריפ ב הרמ פ ‪265 t‬‬

‫ומכל מקום‪ ,‬בשעת מתן תורה עדיין לא‬                    ‫כביכול למעלה‪ ,‬מובדל מן העולמות‪ ,‬והם‬
‫היתה השלימות בהמשכת אור אין סוף בכלים‬                ‫קוראים למעלה לבחינת ה"קדש" כדי שהארה‬
‫אלא רק ההתחלה‪ ,‬היינו שההארה נמשכה‬                    ‫ממנה ("קדוש") תמשך להם למטה‪ .‬אך‬
‫בהם "מעט מעט"‪ .‬ו"כל המשכות הנ"ל דלבוש‬                ‫לעתיד לבוא עיקר ה"קדש" יהיה למטה‪ ,‬אצל‬
‫וסוס וכתר מלכות‪ ,‬הגם שנמשכו בשעת מתן‬                 ‫נשמות ישראל‪ ,‬והמלאכים יקראו לישראל‬
‫תורה ‪ . .‬מכל מקום למטה בנשמות ישראל‬                  ‫שלמטה "קדוש"‪ ,‬כדי שהארה מבחינת‬
‫לא נתגלו רק בבחינת מקיף" (פלח הרמון)‪,‬‬                ‫ה"קדש" שבישראל תמשך גם אליהם‪,‬‬
‫כי עדיין לא נשלם גילוי זה בקבלה גמורה‬
                                                                                ‫"ממטה למעלה"‪.‬‬
                                   ‫בכלים‪.86‬‬
                                                     ‫וקריאה זו של המלאכים לפני ישראל‬
‫לכן גם דחיית הרע ובירורו‪ ,‬הנעשים על ידי‬              ‫נרמזת בכתוב אודות ה"איש אשר המלך‬
‫גילוי זה (כנ"ל (פרק ה) בענין הסוס הב'‪ ,‬שעל‬           ‫חפץ ביקרו"‪ ,‬שהיא הנשמה‪ ,‬שקוראים לפניה‬
‫ידו נעשית הירידה למטה למקום החושך כדי‬
‫לבררו)‪ ,‬לא היו בשלימות‪ .‬וכנאמר בכתוב‬                                      ‫"ככה יעשה לאיש גו'"‪.‬‬
‫לענין כיבוש הארץ וגירוש האומות ממנה‪,‬‬
‫שהיו בדרך של "מעט מעט אגרשנו"‪ .‬כי כשם‬                           ‫פרק ז‬
‫שאור אין סוף לא נמשך עדיין בשלימות‬
‫בכלים אלא היתה רק התחלה בכך "מעט‬                        ‫קבלת האור האלקי בימי המן‬
‫מעט"‪ ,‬כך גם בירור האומות וכיבוש הארץ‬
                                                        ‫[בפרקים הקודמים נתבאר ענין מתן תורה‪,‬‬
    ‫למטה היו "מעט מעט" ולא בשלימות‪.87‬‬                   ‫שהוא המשכת אור אין סוף להתלבש‬

‫אבל בימי המן ‪" -‬וקבל היהודים"‪ ,‬קבלה‬                                     ‫בכלים של מעשי המצוות‪.‬‬
                      ‫גמורה בבת אחת‪.‬‬
                                                        ‫בפרק זה ימשיך ויבאר שבמתן תורה‬
‫‪ .86‬זהו שאמרו רז"ל (שבת פח‪ ,‬א) שבשעה‬                    ‫היתה רק ההתחלה בענין זה‪ ,‬ושלימות‬
‫שהקדימו ישראל נעשה לנשמע ירדו מלאכי השרת‬                ‫קבלת האור בכלים היתה בימי המן‪ ,‬שעל‬
‫וקשרו להם שני כתרים‪ ,‬ועל כתרים אלו נאמר בכתוב‬           ‫זה נאמר "וקיבל היהודים את אשר החלו‬
‫(שיר השירים ג‪ ,‬יא) "בעטרה שעטרה לו אמו"‪ .‬כי‬
‫בשעת מתן תורה נמשכו לישראל אורות עליונים‬                             ‫לעשות" (כנ"ל בפתיחת המאמר)‪]:‬‬
‫מבחינת "אמו"‪ ,‬היא ספירת הבינה‪ ,‬שעל ידה נדחות‬
‫הקליפות כנ"ל‪ ,‬אך אורות אלו האירו בהם בבחינת‬          ‫והנה המשכת אור אין סוף ברוך הוא‬
‫מקיף‪ ,‬ככתר הניתן על הראש‪ ,‬ולא נקלטו בפנימיות‬         ‫בבחינות הנ"ל ‪ -‬החלו במתן תורה‪ ,‬שאז‬
                                                     ‫היתה התחלת ההמשכה‪ ,‬וכענין "מעט‬
                                     ‫(על פי תקס"ו)‪.‬‬
                                                                             ‫מעט אגרשנו"‪.85‬‬
‫‪ .87‬ואף בזמן שלמה המלך‪ ,‬שאז היתה שלימות‬
‫מלכות ישראל וכניעת האומות‪" ,‬עדיין לא היו‬             ‫בעת מתן תורה נמשך אור אין סוף למטה‬
‫במעלה העליונה האמתית כמו שיהיה לעתיד‪ .‬שהרי‬           ‫להתלבש בכלים של מעשה המצוות‪ ,‬וכמבואר‬
‫עדיין היה אז שליטה גדולה לאומות העולם‪ ,‬אלא‬           ‫לעיל (פרק ב) שזהו מה שאמרו ישראל "נעשה‬
‫שהיו נכנעים לישראל‪ ,‬ולא שנתבטלו ממציאותם‬             ‫ונשמע"‪ ,‬שעל ידי "נעשה" ‪ -‬עשיית הכלים‬
‫לגמרי על דרך שיהיה לעתיד דכתיב 'ואת רוח‬              ‫של מעשה המצוות‪ ,‬יהיה "נשמע" ‪ -‬יאסף‬

                      ‫הטומאה אעביר כו''" (תקס"ו)‪.‬‬                           ‫ויתקבל האור בתוכם‪.‬‬

                                                                                   ‫‪ .85‬משפטים כג‪ ,‬ל‪.‬‬
   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34