Page 33 - 2כיון ראשוני חוברת
P. 33
34
Tבוריר ב 269 t
תוכן המאמר
"וקיבל היהודים את אשר החלו לעשות" -החידוש שהחל בשעת מתן
תורה הגיע לשלימותו כשקיבלוהו היהודים בקבלה גמורה בימי הפורים.
הדבר יתבאר בהקדמת הבנת החידוש של מתן תורה ,אף שאמרו רז"ל
שכבר אברהם אבינו "קיים את כל התורה כולה" .ועל כרחנו צריך לומר,
שאף שההמשכה שעל ידי מתן תורה היתה כבר אצל אברהם ,מכל מקום
יש מעלה נוספת בענין ההמשכה שעל ידי מצוות התורה שלא היתה אצלו,
והיא החידוש שבמתן תורה.
ביאור הענין :החידוש של מתן תורה הוא שעל ידי מצוות התורה נמשך
אורו יתברך שלמעלה לגמרי מהעולמות ,והוא מאיר בנפש האדם על
ידי המצוות הגשמיות שהן בחינת "איברים דמלכא" -כלים שבהם נמשך
ומתקבל אור זה .וזהו פירוש הכתוב "וירד ה' על הר סיני" ,שנתחדש
שאורו יתברך נמשך על ידי כלים גשמיים אלו של המצוות המעשיות.
זאת כי מציאות האור אינה קיימת ללא כלי המקבל אותו ,ולולא הכלי
חוזר האור ונכלל במקורו ,ובמתן תורה נתחדש שהענינים הגשמיים שבהם
נעשות המצוות הם בבחינת כלי שעל ידו נמשך ומתקבל האור האלקי.
וענין נוסף נתחדש במתן תורה ,שהדברים הגשמיים שבהם נעשות המצוות
הם למעלה מהאור הנמשך על ידם .וכידוע בענין הניצוצות מעולם התוהו
שנפלו למטה ,שבשרשם הם למעלה מהאור הרוחני שהוא מעולם התיקון,
וכענין המאכלים הגשמיים המחיים את האדם לפי ששרשם למעלה מעלה
משורש האדם האוכלם שהוא מעולם התיקון.
והנה ,הענין הראשון שבמתן תורה היה גם אצל אברהם אבינו בעבודתו
הרוחנית ,שלפיכך "קיים את כל התורה" .כי אברהם אבינו עבד את
הקב"ה באהבה רבה על ידי התבוננות בכך שלכל הבריאה אין כל ערך
לגבי עצמותו יתברך ,והוא עצמו אינו עוסק כלל בבריאת העולם ,ועל ידי
התבוננות זו יצא אברהם ממציאותו ב"רצוא" להכלל בעצמותו ,ואחרי
הרצוא נמשך אור זה של עצמותו יתברך והאיר בנשמתו שהיתה ,על ידי
ביטול זה של הרצוא ,בבחינת כלי ו"אבר" לאור ה' (אברהם " -אבר מה"),
ולא נצרך למצוות הגשמיות לצורך הכנת הכלי.
אך הענין השני -מעלת הכלים הגשמיים עצמם שלמעלה מהאור -לא היה
אצל אברהם אבינו ,שעבודתו היתה עבודה רוחנית בלבד.
