Page 25 - 2כיון ראשוני חוברת
P. 25

‫‪26‬‬

‫‪ T‬הוריפ ב הרמ ה ‪261 t‬‬

‫למטה להיות מעבירים את רוח הטומאה של‬                  ‫האלקי למטה בנשמה המלובשת בגוף לצורך‬
                  ‫הקליפות למטה" (תקס"ו)‪.71‬‬               ‫הפיכת החושך שבעולם התחתון לאור‪.67‬‬

‫וזהו מרומז בדברי רז"ל‪" 72‬תבא אמו‬                        ‫[ומבאר מדוע לצורך הפיכת החושך לאור‬
‫ותקנח את בנה כו'"‪ ,‬וכמו שכתוב‪" 73‬אם‬                     ‫נדרשת המשכה מיוחדת של "גילוי בחינת‬
                                                        ‫בטול זה" למטה (הסוס הב')‪ ,‬ואין זה בכח‬
‫‪ .71‬וכך מובן גם בעבודת האדם‪ ,‬שעל ידי בחינת‬
‫עבודתו של אברהם אבינו בביטול של אהבה ורצוא‬                ‫אהבת ה' המורגשת ברצוא (הסוס הא')‪]:‬‬

                     ‫אי אפשר לדחות את הקליפות‪.‬‬       ‫כי אי אפשר להיות התהפכות המדות‬
                                                     ‫על ידי המדות דקדושה עצמן‪ ,‬מאחר‬
‫ושורש הדברים הוא‪ ,‬כי באהבה מורגשת (בדקות)‬            ‫שהם "זה לעומת זה"‪ .68‬וכמאמר‪" 69‬לא‬
‫מציאותו של האדם העובד‪ ,‬ש"יש מי שאוהב" ורצונו‬         ‫כאברהם שיצא ממנו ישמעאל"‪ ,‬אלא‬
‫הוא להכלל באלקות‪ ,‬ולכן באה מזה נתינת מקום‬            ‫עד יערה עליו רוח ממרום‪ 70‬בחינת בטול‬
‫לישות ומציאות‪ .‬על כן הדרך לברר את החושך‬
‫ולהפכו לאור היא דוקא על ידי ביטול גמור לעצמותו‬                      ‫באור אין סוף ברוך הוא‪.‬‬
‫יתברך‪ ,‬באופן שמציאות האדם אינה מורגשת כלל‪,‬‬
‫ואפילו לא מציאות של רצוא שרוצה להכלל בו‬              ‫מצד המדות דקדושה עצמן אין אפשרות‬
                                                     ‫להפוך את החושך לאור‪ .‬כח זה הוא דוקא‬
                             ‫יתברך (ראה הערה ‪.)66‬‬    ‫על ידי ש"יערה עליו רוח ממרום"‪ ,‬שמאירה‬
                                                     ‫הארה מיוחדת של ביטול לאור אין סוף ברוך‬
‫זהו ענין הכלים של המצוות הגשמיות‪ ,‬ששרשן‬
‫מתוהו שלמעלה משורש האור המורגש באהבת האדם‬                                                    ‫הוא‪.‬‬
‫לה'‪ ,‬וכאשר המצוות נעשות בביטול גמור של שוב‬
‫(כנ"ל הערה ‪ ,)67‬אזי הן בבחינת "סוס" הממשיך‬           ‫זה הטעם הפנימי ש"אברהם יצא ממנו‬
‫את האלקות למטה מטה למקום החושך‪ ,‬להפוך את‬             ‫ישמעאל"‪ ,‬ושעל אף כל עבודתו הנעלית‬
                                                     ‫לא פעל בישמעאל שיהיה "לאהפכא חשוכא‬
                                       ‫החושך לאור‪.‬‬   ‫לנהורא"‪" ,‬כי מהמדות דז"א דאצילות יכולים‬
                                                     ‫החיצונים לינק‪ ,‬כמו אברהם שהוא חסד דז"א‬
‫ואף שגם עבודתו של אברהם אבינו בנשמתו היתה‬            ‫יצא ממנו ישמעאל שהוא חסד דקליפה‪ .‬ומכל‬
‫בבחינת כלי לאור האלקי (כנ"ל פרק א)‪ ,‬עם זה‪ ,‬כל‬        ‫שכן וקל וחומר שאין המדות יכולים לשפול‬
‫ענין הכלי היה אצלו אמצעי שבו יאחז האור האלקי‬
‫‪" -‬אור האהבה" (המעלה הא' שבכלים‪ ,‬כנ"ל פרק ג)‪,‬‬        ‫דירה בתחתונים‪ ,‬ועל ידי זה הוא מבטל רצונו שהיה‬
‫אך לא היתה אצלו המעלה היתירה שבכלי עצמו על‬           ‫למסור נפשו בבחינת כליון‪ ,‬מפני רצון ה'‪ ,‬ופועל רצון‬
‫האור‪ ,‬ששרשו בעצמותו יתברך שלמעלה מהאור‪.‬‬              ‫בעצמו להתלבש בנר"נ ובגוף בכדי להמשיך גילוי‬
‫ענין זה ישנו רק בכלי המצוות הגשמיים שלאחר מתן‬
‫תורה‪ ,‬ולא בכלי של נשמת אברהם בעבודתו הרוחנית‬                                ‫אלקות למטה" (פלח הרמון)‪.‬‬

                                         ‫(כנ"ל שם)‪.‬‬  ‫‪ .67‬ביטול זה של שוב הוא בעבודה בכלים של‬
                                                     ‫מעשה המצוות הגשמיים‪ ,‬ששרשם למעלה מהאור‬
‫ולכן "אברהם יצא ממנו ישמעאל"‪ ,‬כי על ידי‬              ‫‪ -‬בבחינת עצמותו יתברך (כנ"ל פרק ג)‪ ,‬ולכן דוקא‬
‫הרצוא ואור האהבה אי אפשר להפוך מחושך לאור‪,‬‬           ‫בכחם להמשיך המשכה אלקית להפוך מחושך לאור‪.‬‬
‫ולפיכך אף שקיים את כל התורה בעבודתו הרוחנית‪,‬‬
‫עדיין לא היה בימיו החידוש המופלא של מתן תורה‪.‬‬                       ‫‪ .68‬קהלת ז‪ ,‬יד‪ .‬וראה תניא פרק ו‪.‬‬
‫דוקא לאחר מתן תורה‪ ,‬שאז יש לנו כלי המצוות‬
                                                                                      ‫‪ .69‬פסחים נו‪ ,‬א‪.‬‬
       ‫הגשמיים‪ ,‬ניתן הכח להפוך מחשוכא לנהורא‪.‬‬
                                                              ‫‪ .70‬על פי לשון הכתוב ‪ -‬ישעיה לב‪ ,‬טו‪.‬‬
                    ‫‪ .72‬במדבר רבה פרשה יט‪ ,‬ח‪.‬‬

                                 ‫‪ .73‬ישעיה ד‪ ,‬ד‪.‬‬
   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30