Page 44 - בפץ כפיה
P. 44
למרות הסערות ,המשברים והאובדן ,היו לאמא כשאנו יוצאים לדרך ,תמיד קיים הפער בין הראיה של ניצבים וילך
ערכים שלא השתנו ונתנו לנו יציבות ובטחון ,אמא הדברים מלכתחילה לבין ההתייחסות אליהם בדיעבד.
נתנה לנו את כל אשר יכלה :חינוך ,חיוך ,עצה ,ברכה בראשית הדרך ,הכל פתוח .כל האופציות אכן קיימות. פרושים ימי בפני האל יודע הוא דרכי
והמון המון אהבה .אמא תמיד היתה בשבילנו :חזקה, תוך כדי התנהלות אנו בוחרים ,וכאן גם טועים ,כושלים, וכל שירי כמו תפילות שולחו למרחקים.
דרוכה וגמישה ,עודדה אותנו כשהיה קשה ,אנחנו מתעייפים ומחמיצים ,ואז מגיע הרגע בו אנו מתייצבים וכשיגיע סוף התוואי אנעל בשקט את חיי
במשך השנים שאבנו מהכוחות האלה שהיא המטירה אל מול הפער ,אל מול המקום בו אנו עכשיו לעומת ושיר חדש צעיר וחי יושר הללויה) .יעקב גלפז(
עלינו ,משתדלים להיות חזקים כמוה וגמישים מול המקום בו רצינו ויכולנו להיות ,ובו לא נהיה .אנו נדרשים
עתה לכל האומץ ולכל הכוח ולא להישבר ,אנו נדרשים "ויאמר ה' אל משה הן קרבו ימיך למות קרא את יהושע
סערות החיים. לאסוף את קורות חיינו המנותצות ,להכיל אותם ולברוא והתיצבו באוהל מועד ואצונו וילך משה ויהושע ויתיצבו
מהם סיפור חדש .משה שבנו נפרד מאיתנו ,ויהושע
אמא ידעה שימיה ספורים ,ובדרכה ,היא הכינה אותנו שבתוכנו ייקח אותנו מהמדבר אל הארץ המובטחת, באוהל מועד" )דברים לא ,יד(.
ליום שאחרי ,עם כל הקושי והכאב ,היא שרטטה איך
למרות הכל. קשה לחשוב על רגע קשה יותר בכל תולדות חייו של
ומה נעשה כשהיא כבר לא תהיה. משה .הקב"ה מזמן אותו למעמד חילופי השלטון,
כעת אנו מתרפקים על זכרונות של תקופה שהיתה אמא התמודדה עם אובדן וחולי של יקריה ,היא חוותה העברת המפתחות – ממנו ליהושע .ההליכה מסמלת את
משברים רבים ,אך בסופו של דבר בדרך ההתמודדות
ואיננה עוד. שלה המשבר הביא עמו כוחות נפש גדולים ,ולא גרם חילוף המשמרות בחינת "דור הולך ודור בא".
ובמקום בו התבוננה מערש משכבה אל העולם ,מביט אך יחד עם ההליכה יש צורך ב"ניצבים" ,בדברים שאינם
עכשיו הירח אל חלונה היתום פנימה ,ומבעד לשפעת לה לנפילה מוחלטת.
משתנים" ,והארץ לעולם עומדת".
העצים מחפש אחריה.. גם כאשר מתחלפים הדורות ישנם ערכים יסודיים
שנשארים קבועים ומבטיחים יציבות.
יציבות