Page 42 - בפץ כפיה
P. 42

‫" ָיכוֹל נוּ ַכל ָלהּ"‬

‫)במדבר י"ג(‬

‫בדימוי העצמי שלהם‪ ,‬שהם רואים את עצמם כחגבים‪.‬‬                                                 ‫הרגע בו נפחה את נשמתה‪.‬‬                                                 ‫תשעה באב‬
‫מיד אחר כך הכתוב מציין "וכן היינו בעיניהם" ‪-‬‬                      ‫לפני שאמא נפטרה‪ ,‬היא השביעה אותנו‪ ,‬את דוד אחי‬
‫מדוע? כי התפיסה העצמית שלנו משדרת החוצה ‪-‬‬                         ‫ואותי‪ ,‬שביום הראשון לפטירתה נבכה ולאחר מכן נהיה‬                                                                                   ‫ֵא ִלי‪,‬‬
‫והסביבה מתחילה לראות אותנו באותה צורה שאנחנו‬                      ‫שמחים‪ .‬ואכן זכינו לקיים את צוואתה‪ ,‬במהלך ימי‬                                                                       ‫ֵּתן ִּבי ֶאת ַה ׁ ַּש ְל ָוה –‬
‫רואים את עצמנו‪ .‬לדפוס החשיבה של המרגלים‬                           ‫השבעה של אמא ליאם עלה לתורה בבית הכנסת בו‬                                                 ‫ְל ַק ֵּבל ֶאת ַה ְ ּד ָב ִרים ׁ ֶש ֵאין ִּבי ָכ ְל ִּתי ְל ׁ ַש ּנ ֹו ָתם‪,‬‬
‫שהוביל להתבטאות שלהם קוראים "חטא המרגלים"‬                         ‫ישבנו שבעה‪ ,‬אנשים שבאו לנחם‪ ,‬התרגשו מאוד‬                                                       ‫ֶאת ָהאֹ ֶמץ – ְל ׁ ַש ּנ ֹות ֵאת ֲא ׁ ֶשר ִּבי ָכ ְל ִּתי‪,‬‬
‫שעל פי חז"ל הביא ל"בכיה לדורות" ‪ -‬כתוצאה מחטא‬                     ‫מהמעמד‪ .‬שבת השבעה‪ ,‬היתה השבת חתן בר מצוה‪,‬‬                                                            ‫ְו ֵאת ַה ְּתבוּ ָנה – ְל ַה ְב ִדיל ֵּבי ֵני ֶהם‪.‬‬
‫זה באותו מועד בשנה‪ ,‬נחרב בית ראשון‪ ,‬ואז בית שני‪,‬‬                  ‫ושוב נמהלו השמחה והכאב יחד‪ ,‬והשבת היתה‬
                                                                                                                                                ‫אמא נפטרה ביום שלישי בשעה ‪ 09:45‬ביום חם מאוד‬
                                                 ‫ועוד‪...‬‬                                                   ‫מרגשת מאוד‪.‬‬                          ‫ב‪ ,17/7/18-‬זכיתי להיות עם אמא ברגעיה האחרונים‪.‬‬
‫הבכיה לדורות ‪ -‬לא נמצאת רק ביום זה אלא בכל ימות‬                   ‫היום האחרון של השבעה‪ ,‬היה צום תשעה באב‪,‬‬                                       ‫שבועיים לפני שנפטרה‪ ,‬זכתה להשתתף בשמחת הבר‬
‫השנה ברגע שאנו מקטינים את עצמנו ורואים את‬                         ‫וסעודת המצווה פתחה לכולם את צום‪ .‬יום זה הוא גם‬                                ‫מצווה של נכדה ליאם‪ ,‬ובאיזה שהוא אופן נפרדה מכל‬
‫עצמנו כחגבים‪ ,‬מתוך ‪ 12‬מרגלים‪ ,‬רק יהושע בן נון‬                                                                                                   ‫קרוביה‪ ..‬בשבת לפני לכתה של אמא‪ ,‬דוד אחי‪ ,‬עשה‬
‫וכלב בן יפונה‪ ,‬העניקו למציאות פרשנות אחרת‪,‬‬                             ‫יום פטירותו של סבי אברהם ז"ל‪ ,‬אביה של אמא‪.‬‬                               ‫איתה את השבת‪ ,‬ולמרות שגר רק מרחק צעדים‬
‫פרשנות שנובעת מדפוס חשיבה שמתבטא במילים‪:‬‬                                                                                                        ‫ממנה‪ ,‬באותה שבת לן אצלה עם ילידיו עם בתי היקרה‬
‫" ָיכ ֹול נוּ ַכל ָל ּה‪ ".‬ט' באב מזכיר לנו‪ ,‬שכאשר מתגנבת‬          ‫בזמן שבני ישראל היו במדבר‪ ,‬משה שלח ‪ 12‬מרגלים‬
‫מחשבה של הקטנה עצמית לראות את עצמי לא כחגב‬                        ‫לתור את הארץ‪ .‬כל אחד מהמרגלים הוא אישיות‬                                                     ‫בתי‪ ,‬מבלי שנדע שאלו ימיה האחרונים‪.‬‬
                                                                  ‫מכובדת‪ ,‬ובכל זאת ‪ 10‬מהם חוזרים עם אמירה‬                                       ‫ימיה האחרונים של אמא היו שלווים‪ ,‬למרות שקולה‬
       ‫אלא כאדם שמסתכל למציאות בעיניים ואומר‪:‬‬                     ‫מייאשת‪ְ " :‬ו ׁ ָשם ָר ִאינוּ ֶאת ַה ְּנ ִפי ִלים‪ַ ...‬ו ְּנ ִהי ְב ֵעי ֵנינוּ‬  ‫נעשה חלש‪ ,‬עיניה היו מאירות ותמיד הביעה תודה‬
                                          ‫ָיכ ֹול נוּ ַכל ָל ּה‪.‬‬  ‫ַּכ ֲח ָג ִבים " המרגלים רואים גירוי חיצוני וזה יוצר תפיסה‬                    ‫והתנצלה עד כלות על שנאלצנו לטפל בה‪ .‬אמא היתה‬
                                                                                                                                                ‫צלולה והיתה מעורה בכל שלב בחיינו ובחיי נכדיה עד‬

                                                                                                                                                   ‫שלוה‬
   37   38   39   40   41   42   43   44   45   46   47