Page 110 - 01 Bereshit_Neat

ְּ ב ֵ
תי ִׁ֖ שאר Parashat Vaierá Bereshit / Génesis 22

(9)
־תֶאְּּ֙םָּה ָּר באְַּם ִָּ֤שְּןֶבֹ֨ יַוְּ ַ֒םי הלֱֹאָֽ ָּהְּוֹ ָ֣ ל־רַמָֽ ָּאְּר ֶָ֣שֲאְּ֮םוֹקָּמַה־לָֽ ֶאְּוא ָ֗ בָּיַו

־לַע ְּּ֙וֹת אְּםֶשִָּׂ֤יַוְּוֹ ֹ֔נ ְּ בְּקָָּ֣ח צ י־תֶאְּּ֙ד קֲעַיָֽ ַוְּםיִ֑ צֵעָֽ ָּה־תֶאְּךְ ִׁ֖ רֲעַיָֽ ַוְַּח ֵֹ֔ב ז מַה

:ְּםיָֽ צֵעָֽ ָּלְּלַעִַׁ֖מ מְַּח ֵֹ֔ב ז מַה

vaiavóu él-hamaqom ashér ámar-ló háelohim vaíven shám avraham et-
hamizbéaj, váia'arój et-há'etzím; váia'aqod et-itzjáq bênó, vaiásem otó 'al-
hamizbéaj, mimá'al lá'etzím .

Cuando llegaron al lugar que Elohim le había dicho, Avraham [Abraham]
edificó allí un altar, arregló la leña; y ató a Itzjaq [Isaac] su hijo y lo puso
sobre el altar, encima de la leña.
(10)
:וָֹֽנ ְּ ב־תֶאְּט ִׁ֖ ח ש לְּתֶלִֶ֑כֲאַמָֽ ַה־תֶאְּחִַׁ֖ק יַוְּוֹ ֹ֔דָּי־תֶאְּּ֙םָּה ָּר באְַּחִַ֤ל ש יַו
vaishláj avraham et-iadó, vaiqáj et-hámaajélet; lishjót et-bênó.

Avraham [Abraham] extendió su mano, y tomó el cuchillo; para degollar a su
hijo.
(11)
ְּםִָּ֑ה ָּר באְַּ׀ְּםָָּ֣ה ָּר באְַּרֶמאִׁ֖ יַוְּם י ַֹ֔מָּשַה־ן מְּּ֙הָּוה יְּךְִַ֤א לַמְּוי ַָּּ֜לֵאְּא ָֹּ֨ר ק יַו

:ְּי נָֽ ֵנ הְּרֶמאִׁ֖ יַו

vaiqrá eláv maláj Adonai min-hashamáim, vaiómer avrahám | avrahám;
vaiómer hinéni .

Entonces lo llamó el enviado del Eterno desde el Cielo diciendo: –¡Avraham
[Abraham]! ¡Avraham [Abraham]! Él respondió: –Aquí estoy.
(12)
ְּהָָּ֣תַעְּ׀ְּיָ֣ כְּהָּמו ִ֑ א ְּ מְּוֹ ִׁ֖ לְּשַׂעֵַ֥ת־לאַ ְּ וְּרַע ַֹ֔נַה־לֶא ְּּ֙ך ְּ דָֽ ָּיְּחִַ֤ל ש ת־לאְַּרֶמאָ֗ יַו

ְּ ִׁ֖ ך ְּ דיָֽ ח ְּ י־תֶאְֵּ֥ך נ ב־תֶאְָּּת כִַ֛שָּׂחְּא ֵ֥ לֹ ְּ וְּהָּת ַֹ֔אְּּ֙םי הלֱֹאְּא ִֵ֤ר ְּ י־יָֽ כְּי ת ע ַָ֗דָּי

:ְּי נָֽ ֶמ מ

vaiómer al-tishláj iádêjá el-haná'ar, vêal-tá'as ló mêúmah; kí | 'atáh iadá'ti kí-
iêré elohim átah, vêló jasájta et-binjá et-iêjídêjá miméni .

Y dijo: –No extiendas tu mano sobre el muchacho, ni le hagas nada; porque
ahora conozco que veneras a Elohim, ya que no Me has rehusado tu hijo, tu
único.
(13)
ְּךְִַׁ֖ב ְּ סַבְּזֵַ֥חֱאָֽ ֶנְּר ִַּ֕חאְַּל י ַֹ֔א־הֵנ ה ְּ וְּּ֙א רַיַו ְּוי ָָּ֗ניֵע־תֶאְּם ַָּּ֜ה ָּר באְַּא ָֹּ֨ש יַו

:וָֹֽנ ְּ בְּתַחֵַ֥תְּהִָּׁ֖ל ע ְּ לְּוהֵֵ֥לֲעָֽ ַיַוְּל י ַֹ֔אָּה־תֶאְּחַָ֣ק יַוְּּ֙םָּה ָּר באְַּךְֶלִֵ֤יַוְּויִָּ֑נ רַק ְּ ב

110