Page 64 - חוברת על״ה 22

‫את המנגינה הזאת‬
‫אי אפשר להפסיק‬

‫איתי פלינט*‬

‫מבט אל האופק‪ ,‬צילום‪ :‬איתי פלינט‬ ‫בדרכנו לנחל עוז ביום שישי‬
‫השבוע‪ ,‬הופתענו לגלות‬
‫בזווית אחרת‬ ‫שהבטונדות המפורסמות נעלמו‬
‫מהנוף‪ .‬הרגשתי מחנק בגרון‪,‬‬
‫לכן‪ ,‬הסתירו מחיצות את רוחות השמיים‪ ,‬האופק‬ ‫חץ בלב‪ .‬אבל לא חץ החודר אל‬
‫החוויר וכולנו איתו‪ ,‬קו האופק היה לקו שבר והוא‬ ‫הלב‪ ,‬אלא חץ היוצא ממנו אט‬
‫הפגיש את כולנו עם שחור ועם אפר ואבק – בהשאלה‬ ‫אט‪ ,‬מעורר דימום בצאתו‪ ,‬אך‬
‫מאפשר לפצע להיסגר ומשאיר‬
‫משיריו של יורם טהרלב‪ 1.‬לרגע דממנו‪.‬‬
‫באותן שניות‪ ,‬יצאו לוחמים ולוחמות חדורי שליחות‬ ‫אחריו רק צלקת‪.‬‬
‫לקרב גבורה לא נתפס‪ ,‬ובתוך התוהו ובוהו בצבצו‬
‫כוכבי אור‪ .‬את הדרך לאופק פילסו לוחמים‪ .‬אחד‬ ‫חזרתי אחורה כמעט שנתיים‪ .‬בפברואר‬
‫מהם היה יונתן אלעזרי‪ ,‬בן עשרים מאלון שבות‪.‬‬ ‫‪ ,2024‬הגעתי בעבודתי לביקור קצר‬
‫יונתן התחיל מסלול ביחידת דובדבן חודשיים קודם‬ ‫בזיקים ובנתיב העשרה ואחר כך הגעתי‬
‫לכן‪ .‬יונתן לחם כאותם ל"ה לוחמים שתיאר יורם‬ ‫לכביש ‪ ,232‬טועם אגב כך מנגו עסיסי‬
‫כאילו אמצע הקיץ‪ .‬בצידי הדרך‪ ,‬ניכרו‬
‫טהרלב‪:‬‬ ‫שלבים ראשוניים של פריחה אדומה‪.‬‬
‫אבן אחז הנער‬ ‫כלניות צמחו אט אט מדמי אחינו שזעקו‬
‫באגרופו פלדה‪,‬‬ ‫מן האדמה‪ .‬הטבע שתק סיפורי גבורה‬
‫אבן אחת ידה עוד בטרם‪...‬‬ ‫רבים שעוד ימלאו ספרים‪ .‬סיפורים על‬
‫תמה האגדה‪2.‬‬ ‫אימהות‪ ,‬על אבות‪ ,‬על חיילים ועל חיילות‪,‬‬
‫על סבים ועל סבתות‪ ,‬על עובדים ועובדות‬
‫*מנחה ומורה לשל"ח במחוז ירושלים‪ .‬כותרת הכתבה לקוחה‬ ‫זרים‪ ,‬על קיבוצניקים‪ ,‬על מושבניקים‪ ,‬על‬
‫מתוך השיר "את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק" שכתב‬ ‫עירוניים‪ ,‬על מתנחלים‪ ,‬על חרדים‪ ,‬על‬
‫עודד פלדמן‪.‬‬ ‫ערבים‪ ,‬על בדואים‪ ,‬על דרוזים‪ .‬הלכתי‬
‫הצידה ופרצתי בבכי‪ .‬המילים "הזורעים‬
‫‪1‬מהשירים "גבעת התחמושת" ו"זאת הארץ" של יורם טהרלב‪.‬‬
‫‪2‬מתוך השיר "אגדת הל"ה" שכתב יורם טהרלב‪.‬‬ ‫בדמעה" קיבלו אופק ומשמעות אחרים‪.‬‬

‫לפני שנתיים‪ ,‬לא ראיתי שם אופק‪.‬‬
‫בשמחת תורה‪ ,‬רק שלושה חודשים קודם‬

‫‪64‬‬