Page 110 - אשולין / יודי מרטון
P. 110

‫אשולין ‪ /‬יודי מרטון‬

‫ויתר והחליט להמשיך‪ .‬הוא הילך עם הביצה‪ ,‬תר את המערה הרחבה וקיווה‬
                                        ‫למצוא חוויות וממצאים מעניינים אחרים‪.‬‬

     ‫"הביצה היא ראש מעיינך‪ ,‬אל תחפש משהו אחר לעשות!" שמע במוחו‪.‬‬

                          ‫דור הבין והסכים‪ .‬הוא חזר לפינה והחל לדבר לביצה‪.‬‬

‫"אני אתן לך שם" אמר לביצה וחשב על שמות שהכיר ‪".‬רננה‪ ,‬שושי‪ ,‬ראויה‪,‬‬
                   ‫דורין‪ ,‬בתיה יעל ‪,‬בת‪-‬שבע‪ ...‬ממש לא מתאים" אמר לעצמו‪.‬‬

‫השמות המשיכו לרוץ בראשו‪ .‬הוא הסתכל על הביצה בעיון וניסה לקבל ממנה‬
                                                                                ‫רמז‪.‬‬

                                       ‫ואז הוא הרגיש‪ ,‬שהנה זה בא וצץ במוחו‪:‬‬

                                                                          ‫"אש‪-‬יה"‬

                                          ‫הביצה‪ ,‬כך נדמה לו‪ ,‬זהרה יותר בידיו‪.‬‬

‫דור החליט לשוחח איתה‪ .‬הוא סיפר לה את מה שעבר בשבילה ולמענה‪:‬‬
‫המפגש עם הזאב‪ ,‬ניקודין היפה‪ ,‬רג'ואן הנורא‪ .‬הוא הרגיש משום מה‪ ,‬שהוא‬

                                                    ‫ממש מתחבר אליה ולנשמתה‪.‬‬

‫הזמן עבר והערב שוב ירד‪ .‬דור לא היה רעב או צמא‪ ,‬אך בהחלט רצה לדעת‬
‫מה יקרה הלאה‪" .‬היכן היא אשולין?" הרהר לעצמו וגם " אני מקווה שזה לא‬

                                                            ‫ייקח עוד ימים רבים"‪.‬‬

‫הלילה הגיע‪ ,‬והוא שוב נשכב עם אש‪-‬יה בזרועותיו‪ ,‬וגם בוקר של שחר חדש‪,‬‬
                                                 ‫עת השמש החלה להפציע ‪ -‬בא‪.‬‬

           ‫ואז זה קרה‪ .‬הוא ידע שזה הזמן‪ .‬הוא פשוט ידע‪ ,‬שזה אמור להיות‪.‬‬

                          ‫‪109‬‬
   105   106   107   108   109   110   111   112   113   114   115