Page 24 - חזקו בשנה החולפת
P. 24

‫שעברוכעךליכנותבללאנוהיחינבורלשרגלעשלרבולד‪.‬יקאבחרעיכלוךםהשלוםו‪:‬י'ה‪,‬אנויהיושדבעעאה‪,‬תוכהיםשרעודניויןתיי כמההאחולפיייטניללהברןעיהףמתחיחזושקבעשלליה‪.‬ורים במצב דומה‪ .‬כך קם ארגון 'חזקו'‪ .‬הוא‬

‫היווכאותחנוותוייעזרשואילננוםלמההחמזזיהקירמיעם‪.‬מדת‪.‬מיכלד זהיהיהתיהמוחגלדרק כמביתנכוננייתומאטלוה‪.‬קישתרושלליק זנהוסהיעהברכקלהרצחעבדיההרארשץוןלבנקחניםיהולהעבולדתדי צהופוריהםלשחכלולטייןם‪,.‬כמשאסרגקןרכאנתסים‬

‫מכזה"לענטותןפהליבהררחבמיהםמואבוחדסכדו‪.‬ח‪ ,‬רק מלראות את הדמות שלו התעורר בי היצעמהחזפקמיוםטוימם‪,‬תנמרסארהלהיההקל ואלמסרייוצע"‪.‬ה‪ .‬הוא פנה לבעל החנות ושאל אותו‬

‫וחאשםקנללךמעוודדולקצהתעאלחוותר‪.‬ה‪,‬הפבטעיררךהחושדלושזלעזפנעיהש'אזוהת'יקברמיה‪,‬דאהסשפאריןמלשתהאור‪ .‬אם יש ופמוהטיהחםלבקעלשילכךליבכקילבזוהל?שאניתןשולאהלדתל‪.‬יק בתוכו‪' .‬בבית המקדש לא‬

‫שייהרקאוהשימולזר‪.‬אואותמארתאהתטהובאמביתו‪,‬תשרגנםקבטשףעמתעמנעוששהבלראאהתילהבליי‪ .‬ושאוזםההחסלבטרתי הדליקו"באכנויסניושתאזרכותכיבת‪,‬ביאת"ל‪,‬אמבגושיףבהמגנוב'רה‪.‬קלפוגמור‪.‬טו"תמהרשגבעתההרםאהשומןנוירדהעתי‬

‫לעלצקמיחתמדמועשרואנליקעזו"שלהאתכךב‪.‬רכאנתי "לאאהבטהיפרובסה"‪.‬שקם ונוסע בספונטניות‪ .‬בביתשאהיסהוורדי'ל‪,‬י לההסיבישרב‪.‬ר‪.‬שהיתלקדיתיםבההאתחפריעםמוהית‪.‬ו ששברוורלייםקכללאכךק‪,‬נהםפהימו זטוקות‪.‬קים‬

‫בדרך כאלתלם והנדסאיעיותדעימםת'‪,‬וכהננמותשיךהיהטבחזורמןהמארלאמוש‪,‬ניללשכםתובמ‪' ,‬טרשהשרמווגלידקר נת‪.‬הג הואלבי‪.‬נההבריגתשתמיקדשעש‪.‬ליי לחזק ולעודד אותם‪ ,‬יש לי תפקיד בעולם‪ .‬גם כעת‬

‫ופתלאבוכום‪,‬תבבבוברקכרתא"חאד‪,‬הבההחלרבטהת"י‪ .‬לשאנישיריוךצהילהנלסוהיעשלאנרתניאהד‪.‬ישבילים ילכומלרתאה האנניחתמישלותדללהותביללהיובעתצממושעאנתת‪,‬הלההזעמניהק‪ .‬לאאת הירווגפעמוטשולותוכתמהונפשבשי‪.‬קש‪,‬‬

‫להסתבפירלתלו‪.‬עצהמחילמטדתויע‪,‬לנקסומתיאונףסעאנתיי‪.‬לוהימירת "האזוהבהשערתבהב"וקר‪ ,‬ואני לא והיה צורך לבצע הזמנגהם משיורוחלדיתק‪.‬זקשורוקליליק"‪,‬בהייקאשממששהיבכזיהכיכםמיעהטיובבלעחילישה‪.‬‬

‫ממביהיתשיהבכנהסבת‪,‬שעדהייןעישדרל וקוחצי‬  ‫כ"ךכלשגבוםקראםהיאהחרמתלקשושבר‬      ‫רבה‪,‬‬  ‫יפנשיירבבתיבדתהמל"‪,‬צעחואהנתףזע‪.‬הלכייבפםידת‪.‬ייוקשמובהילמתוהילעיבנעפיחונייצשיראה‪.‬התשילכהדשממחווהלתגושוןעבתחשהיזדלרקלונחיבברםש‪,‬רכילמתזוב"נל"יל‪.‬אבנהשיהיבורןואהלהיפקנ‪.‬ימהיירגהששתילהדהתלנכורקולתתתיבבשימתן‪.‬‬
‫לא יצאתי מהבית‪ ,‬לא עסקתי‬                ‫בבוקר‪ .‬בשעה זו מעולם‬

‫שאנעימנדושמומליתמאווחתו‪,‬שימכרלגיכךש‪,‬השאגלת גנודוכלחושתלו בלכצידיפ‪.‬רלץאמקתורכאי‪.‬תי לו חלילנה‪,‬ר‪ ,‬אמברעלתיהחנות היהבנכרלגושם‪.‬מיהשהבזתמינ והחישככימתויהללטאלפבויןצעשלמו‪.‬עולתםק‪.‬ופשהרולאירקוכה‬
‫ההתצחנלהוייתחללליבהםצריעםהזאמתנכהובמללעאנכושלדירמםעלובאחערבצחוירלרעבבנהבייויפתנקיטירמ‪.‬הרקחהלדואמש‪.‬הרי‪.‬יהיליתיאתיבמכמתליסייווגשםלבתתמזלדליעמןדשולהתבטעדלבפור‪.‬ן‬  ‫כשפאנריק‬  ‫ידעבתכיתשיהומאעוהמוגקההכלעב "תרביבתונרוה‪,‬שולביעוקולרםי"‪,‬עבליולקשלהתי‪,‬פ "ריפעתלחו‪.‬ליישבתי‪,‬‬
                                                                                                                                                                              ‫מתאענתגהתמעולחנוככדיחושתאווכהלמולחהשמיתש‪.‬יך ללמוד במקום שרוליק"‪.‬‬
‫בליואלניסרפורצהללאיסישי‪,‬םשאבתתיהסויעפושיר'‪,‬תיח זתאםתהבכחעוברוראתיוממיכיתם‪.‬בוזה היה או בירכתיההזמנה הדמיבורחדלתא ההיתהמהקימיהםהבמעלוהלגםי‪,‬ע‪.‬רמקדיאנפיעוםהבהןיהשאשירנונוליקעוד‪.‬‬
‫מברר אבםשעההפמהוזטאיתם כהיבירתימומכרנגיים‪.‬שההייאותיתומבתמקוחשרשיתותלחבנוהיתרה‪,‬‬                                                                                           ‫אקהטמררגטשיי‪,‬ט‪:‬ד'לחףפניפנכימיהששמבושעךותאוהתיתחללחותישלאהיתבשחןרובלימקסגרשלתי‬
‫לברערד‪ ,‬ושבפכלעמישיםחרהבונתענילתאי בעצהרתנתיצלבועתצמשי‪,‬ההוזשמונחהחתיכףאתו‬        ‫בכוונה‪ .‬זה‬                                                                                 ‫מק"רמובפ‪.‬עלשלהוש"ספ"‪,‬עומיקיםבבלתשיבוציעוןעמליעתליתעלשעיקום!‪ 61.'3‬בדרכי‬
‫כתואשםלעם‪.‬ם בנה‪ .‬הרגשתי שהוא נמצא לידי ומחכה ממני‬                                ‫הרגיע אותי‬
                                                                                                                                                                         ‫לנתניהה‪.‬מכתב הזה שמור אצלי‪ ,‬ואני מסתכלת בו מדי פעם‬

‫ובשאוחאדבתהנובחקםר‪.‬יםהשנםתקללקהח אבית משכרורלהיקונשעלציראהליו‪ ,‬אבל והחדיר ללבי למשהוו‪.‬אז‪,‬הובאאזמקצועקילמיי‪ .‬היישתביעהקמההתקממשרקובמיע ולשהוחלנחות לו‬
‫חבי ולבהישערם 'לידבברישםמחטהו‪:‬ב'יגם'ב' מקסלוגר‪,‬אחהרפ‪,‬מוכטאילום שיהכבוןלים‬                                                                                                ‫בהבפרתכעתה'אמוהחבלהטרתב‪' :‬ה'משהלואתעדעיויןשכהאןכ‪.‬אוןמ?'דישיואםלההיא יוצקת‬
‫לחלוףשלאךת הזהמיןרחמקוכנהיעם'צ‪.‬וםהואשמזכפרידאובתינוינוהיוטלגב‪.‬רום‬                ‫תחושה‬                                                                                   ‫בתאדוהרמוהכ‪.‬וחהתאנלצלתותיך בדכפניותהגמשרהארגושמתפירנגעסגתועאיםת לימודו של‬
‫לו נחת‪.‬עניהתדיללקו‪:‬ת'יהנברן‪ ,‬שאלמירכתיברפלראק אתתהניו‪.‬ליהםואונפביטררכתי‬          ‫מופלאה‬
                                                                                                                                                                                   ‫לבנבי‪,‬חוורהייששייבבהה‪ .‬מול חדרו גורמת לי נחת‬

‫בכוונה‪.‬לזפהניהכרגמיהע יאומיתים'‪.‬והבחעדלירהלחלנוביתתהחוהמשוהםמופפרלץאה‬            ‫של קרבה‪.‬‬                                                                                           ‫רוח‪ .‬היא התחייכה בסלחנות‪' .‬קשיי פרידה‬
‫של קרבבהב‪.‬כיה‪.‬ואהובנאי וראצניהאילמהו‪,‬ביואהיואתלוינבועוהלביםתאהחראאתינה‬           ‫הוא בני ואני‬                                                                            ‫מהמוז'כינשיקש?'רולסינקטהיהבי‪,‬בן'ועמהשרתהעתשיחילכשמהחוזואר לימוד חדש‬
‫משנה אהתפהמועוטיבדםהשהיזוצארתו‪ .‬עשלרולפייקהמזמנשתיוך להחמיותחדאתתנו‪,‬‬                                                                                                     ‫יתחשתלן 'וימעפזועבלאהתשה"בסי'‪.‬ת?'הוא החליט שהוא רוצה להתחיל‬
                                                                                 ‫אימו‪ ,‬והיותו‬
‫עד כעתשלהישהרובליישקי‪.‬בכהשבשנבתננויה‪,‬מבוימתשההקלבךרורתחובקסיויוםתר‪,‬‬                                                                                                      ‫לחליימכותדי אחזתרה‪.‬ש"היסהכלידיטלובסייומותובקגילש‪8‬ב‪.1‬תהוא היה קם‬

  ‫לישיבההששלבעמהע‪,‬לנה‪,‬שהמקעושנרקיעדשיויןתמעמלשיהךדללתח‪.‬יושת‪.‬רוליק‬                ‫בעולם אחר‬                                                                               ‫כך‪,‬בכחשמרושחבהביוםקרהרמכבהלישולטשפתתףאאיתשפ‪.‬ניבי‪,‬ווקחרדארוחד התעוררתי‬
         ‫שלח לנו את הפמוטים שלו‪ ,‬למזכרת‪.‬‬                                         ‫אינה משנה‬                                                                               ‫שלמושקרודלםי‪,‬קוהמנסהפארנילירואאלהףאסתודהויתלדקשסולימיום‪.‬שב בצד עם גמרא‬
                                                                                                                                                                         ‫ואלולומדה‪.‬יולאההשיביותעוה זתוההאתחלרהונביוםת יללחידיוו‪.‬תיכתשראגנעיית‪ .‬הוא למד‬
‫חודש באכחלריסיוהםפשטיארנוהעוהגשיענםולזבכעולתיו‪,‬ואנוי מלעאלדימםו"ר‬

‫מפרמאישלבאבןז‪,‬יכישםהיהגדהוסלנידםקשישילעדשרשורלוילקי זק"לע‪.‬בוכרשנביכנתסנו‬          ‫את העובדה‬                                                                              ‫חו בשבהתמדעלה יזוהם‪,‬אאחינרניוםיכבולמהשךששלניאם‪.‬לכהאתרשגרשמשמש ובא‬
‫לחדהרומקהדתשחילהפהראדטימו"שרלול‪.‬בבכיות בהכימנקודרשא‪' :‬בשעמדהיינןתנלחאם?'‬         ‫הזאת‪ .‬שרוליק‬                                                                            ‫מהסתיזומםון‪.‬השא"ניס‪,‬מהרגחילשלהתכבנןחואשתשממחיזושרהוהליממועדלההבא‪ .‬כעת‬
‫שנאבלנ‪.‬ה‪.‬בכינו יחד אתו‪ .‬ואז התנער האדמו"ר ופנה אלינו‬                                                                                                                     ‫חשהבואעלרייצ‪,‬הולקוגדמוםרשאיתתרהגש"סעלעםחייכלהצהעמרפרהנשוירם‪.‬אלא היה‬
                                                                                   ‫ממשיך‬
‫במזרח‪ .‬תחילה נצבעים‬  ‫השמש עולה‬          ‫עובהרדשכומיבת‪:‬םנ'יבבצבובחקעייר‬           ‫לחיות אתנו‪.‬‬                                                                             ‫שנכקוןלליל‪,‬ורילפמדצואאת לחביברבוחתבויתלותשיריכאותושלנלחמותדואאהתבותמחוץ‬
‫נראית השמש המאירה‪.‬‬   ‫דמדומים‪ ,‬ואז‬
                                                                                                                                                                         ‫אם‪.‬לסדרי הלימוד הרגילים דף גמרא עם כל המפרשים‪.‬‬

‫ככל שחולפות השעות עולה השמש למרכז השמים‬                                                                                                                                  ‫כבר‬  ‫הכול‬  ‫פלהימאהוחרמטוומכןאתלמקצירלםאבתהיצמלתיחזחורהלהשמלכינקמעודכדמההבשאב‪,‬חואורילםם‪.‬‬
                                                                                                                                                                         ‫רצה‬  ‫השם‬
‫"בימי השבעה הוגיאוערלהנחמםתאחוזתק‪.‬נובהשגעאותןצר'האריבירםההם גשנימחשוזבוסהקרי‪,‬ת כשלבוכעוך‪,‬תואז‬

‫אחדים טרם פטירתוה‪.‬יאלאמיתדחעינלוהאזלכשמקוהעהולאיחטוהל‪.‬ה‪.‬בהודראגיהשנבחאלתשנו‪,‬הואכורא‪,‬בעד‬                                                                                                                   ‫אחרת‪.‬‬

‫"אניאתרוסציוהםלהספש"רסלךשהעחללהבנגירולת‪,10‬שלחגגשרושלריולקי"‪,‬קאבוימשריבתהלי גב' קלוגר‪ .‬שכול בעצמו אמר לשנוהבשחמוםש‪:‬נ'עקולרמאית וםמלושיתשררראחלוחשייך'‪.‬ם"? הוא חי!' המילים‬

‫וכךשאלנימנעחלשה‪.‬פתאוללסיםפוהרחבמרצומתרורתובשלקתביעשגלרקתריאעתלהפממוחזטוירשבת שהפכו הללו הדהדו באוזנינו ונעיתניוהלנושלכוגחב‪ '.‬קלוגר מוצפות דמעות‪ ,‬כשהיא שבה‬

‫מאז למדנו לחפעשל אמיתלוהתימוקושמלוהתאשדבמוה"םר נמופתרמיעדשיילןאן‪:‬ש"רוהלאיוקר לחאיונכת‪.‬בה‪.‬‬                                                                                ‫לנרוהחתדנש‪,‬מהה‪.‬תחילו אותו עם כל המפרשים כפי שתכנן‪ .‬בכל‬

‫"פכעבםרשלהפנםימפססייחמיהםחלמוסלכדת‪,‬ברמגיבועינםכבשדומותנ"‪,‬המעסשפררבתחגובר'יםקלוגר בגאווה הרי לא ייתכן שדברהועאצנומםצוארבכעאתנפביןחלכקמואהחראדשםלייהעעלולםם‪.‬מהאבעוללהםואמיבחלזיור‪.‬‬

                                        ‫איממהחיבת‪.‬ריועלעפירוהךנאהותגהבסציואנםז‪,‬אהצילהנועבליבינות‪.‬להמתין עד שיגיע לגיל שמונה להותיר חלקים ממנתוככףאןה"ו‪.‬א ישוב ויעלה"‪.‬‬

‫עשרה‪.‬זהבוחוכופחשהת השפלסנח‪,‬צחכיושת‪.‬שבדהברביםתה‪,‬שרעצישתהי לבהחייעוניקמלמושיהכריגםשהלהטותגבלהגל הדב"ראינםחנהולמלוחנכישםמלעריגםעליהזגהבוכהבירםהורבבלהתיזמןו"‪,‬כרמיסם‪,‬ייומאנתיאממקאששה‪:‬לושארתוםליק‬

‫שלבתעושלוםמ‪,‬תלהלבש‪.‬פביועקורלאעחשודתאפמיררותית‪.‬לוע‪:‬ודשרבוניליחקי‪.,‬בוא נתחיל להכין נדוניה מצליבגחיעגםולעמעצומוא?ק‪" .‬לרגע שבו ישוב אלינו האור‪ .‬אז נבין אל נכון‪ ,‬שהחושך‬
‫"ודהכאיא"‪,‬במהישוירבקה גתב'חנקהלורגרע‪.‬י"תהבמדברטך אהגלשהמאיורכלהגכדךול"מ‪.‬טעה‪ .‬הוא מספר ‪‬‬
  ‫לנו שרק מה שאנו רואים נמצא‪ .‬מאז שנלקח שרוליק מאתנו‪ ,‬למדתי‬                                                                                                    ‫כלי הכסף כדי לרכוש פמוטים שיפארו‬    ‫אעבתורשעךו‪.‬לדרחיןצייןהתישלבאצתאמבתביאלתעוברשלחנבונית‪.‬‬
                                                                                                                                                               ‫זו הייתה יוזמה מרגשת‪ ,‬הרגשתי כאילו‬

                     ‫להכיר רבדים אחרים שלו‪ ,‬שנותרו כאן לחיות‪.‬‬                                                                                                            ‫השמחה העתידית מתגנבת אל הבית ומשאירה נגיעות של אושר‪.‬‬

‫שר"וליאקחרעמהדפטעילרהכךהישההבפעמוליטיםשלילאט"יאהיושבמוכרסףמאוטדה‪.‬ור‪.‬ש 'רוחלבילק עהליה חבריו שלגב'שרקוללויגקר ממזהמיינשיהבאהחיוהיתולקשובושיריםאומכאולד‪.‬ה שהמםעולניאינונתעצלרסוייע‬

‫הכסהףח'‪,‬ברטועתןאבשרלצוי‪.‬נוהת‪,‬ם 'הפיומוקטישוםרימםצומפאיוםד וכהסרףבונרלאלימםודאיוחתוד‪.‬דכבדיר לבהדיתוחק'ז‪.‬ק‪ ,‬בגעגועים ובכאב‪ .‬לעדפעהייולוםתההםאיערוגושןיםליהציררבתהקכדשירלאהיחישיותבמאוס'תו‪057-318401.2‬‬

                                                                                                                                                                                                   ‫ראיון‬
   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29