Page 22 - חזקו בשנה החולפת

‫חנה הולס‬

‫סיפור אישי‬
‫אתתמציתהטוהרשלעולםהנגינה‪.‬לאחריהםיהיההשקטבןשלושת מכהאיומה"‪.‬עוד ישוב האור‬
‫השבועות עמוק יותר‪ ,‬חסר יותר‪.‬‬
‫איך בכל זאת אפשר להתמודד? אני מעיזה לשאול‪.‬‬ ‫איש מאתנו לא יכול היה לשער שיהיה זה הניגון האחרון בטרם‬

‫"הדרך היחידה היא לדעת בבירור שלא אירעה טעות בכתובת‪.‬‬ ‫תגווע שירת חייו‪.‬‬

‫האשובייתריגירתול ויהלבעא ילההגבורודהיס‪,‬אחשדהיואלדיילשדו|תאושללםכאללוהעשם‪,‬חווואאחיסתמשהלפרןואקהלךישקשהשחניבמיכווווושיתתלשאלרלפואבערנייפכלחקלבתדאנבם‪.‬יאהוהשסתעסתנרייוירפווםבמורבטבכעעוגהוללבתולבורהיגכוידדהשיעילמבמרתיאתופיוכרםפנאוןייעוכלמזקוטצהרטותאבאיגלוינמואט‪,‬ראחאתלריל‪.‬ש‪.‬חימםאיאודיןהישלםיל‬

‫ומ"יליילסרשיבםת‪ ,‬ילשאביתןי לעידרוהך‪.‬שולהחןפ וצהקעיפתםי בשמבלטיעואלתםהפלסיאפ יסגלידלוחשושףובבמבדטילמאחמוור‪,‬רומזהיםמכרהארוביתם לכצךפושמסמוכתלחייהועהייינתייה קםצובה‬

‫הבמחשפדוחתתי הממוכשלאיםבשמהיל|אבאיתמהיכיםסאושת וכרקאדלביהניהרם‪.‬ציהינלודילם ששיחמקווע מימרליאשם‪ .‬הושאללאחניפזטורקטורםתזמקנוו‪.‬ו זהה |היוהאהזכןמן הממצדויאקנושבוכ ראצלהובורא‬
‫זכבהשרלעבםאייזגווןה‪,‬אהה‪.‬ממורבאוזגתריהקגםיועשמוהזחלמחןוא לבכנשניחורת‪.‬הת‪,‬חולאשנפיתעיזרקבפכמתנביוטיאעתעלםאוזפננאיייםהבמציסשופיכבייוה‪.‬םלה ‪-‬הרעוהלעניםהיללתקמוחשתל‪,‬שאבוילותוםמלחיצמידו‪.‬ששיהלפקניישםשבאהתביתהה‪,‬אחרגגגוובןישהיבמתוצפאנלזסאעודה‬
‫בני משפחתי אוהבים לשיר‪ ,‬וכל מפגש משותף מת"חבחרזקו" | על מזבח העקדה מיוחדת לכבודם של הבחורים שנבחנו על ‪ 500‬דפי‬
‫הגמרא וזכו להתעטר בתואר 'החבר'‪ .‬למרבה הפליאה‪,‬‬ ‫תמיד להרמוניה מופלאה של צלילים‪.‬‬

‫לסמההבבשיכרטבששויוי‪.‬ארלוינחבלעצקיינהמקיקודששההעארפיתוליםחכמיוי‪.‬עולפצגחוהךלודבמ'ושאילבתרמהוי'עיקגלואהילודויהםנגנהברוההתרא‪,‬נלתוהרלועב‪.‬רעמבה'ניכוןעקוישתילכוחוקהלתתש‪.‬וםממיביתהתהקילממישייצעתדרלטםירל‪,‬רהחיהפכומךהש‪.‬לים‪,‬א השטהתשנקיטהשבםןלשרשוהלהאילא‪.‬זיבתתקאקאווינהנהפיהןניאריוםרהבךגולןהתיאהיצממלוהששופאובהקפאיי‪.‬ל‪,.‬הלהניותביאצלרבזלתחה"השאשיעחלתחסזשפנהרתי‪,‬הקאוםיח"שורככובסךיוע‪.‬אלולתכהקהבודסוי‪.‬אאטה‪.‬ר‪.‬ניתומדלםכרחקהזלטחיקיסזחיושוםארבואמותימחתוהיהבקובו‪.‬ואדבכותמלה‪.‬ויאנסםלי‪.‬האזחפוההדתשורחהאהכמזלולאהש‬
‫נכבכאבשמרחמלמזכיואחשתו'דהזתאושמביהדןעהתוביליתהמתשרשתקבהלגהוטה'נ‪.‬ובבא'כתלשיהעקבמתםוב‪,‬עלדיהונתויגיהאע‪.‬רתהלושמרברלואהז‪,‬במהרזחהוצאשיבםה‪,‬הבויחבההבוערגככצההרשע‪,‬שיעוברבתדקבדמבמודהקעמווהטש‪,‬שוותת‪ ,‬ובבעאעידינליןסוהלמפטייויבושבת‪.‬והודוםוהעכןבר‪,‬תמחשגה‪,‬רמםיהםתמקשורורניהבהנייפושהכבםדצכויעשתוהפהואייביחנדליייוהזסעמוהקתקבוולמהכנזנןעאחאוחלרמתיי‪,‬פתבתםר‪,‬רהנטווילכרלדפהאש‪,‬ורראונכארטוייררםאם‪.‬ךששהלכעהדוכעלובודללריהים‪,‬אדהשחולררבתשךא‪..‬עללרגמארים‪.‬‬
‫מיוחדת‪ .‬כשסיים‪ ,‬החל לשיר שוב את המילים‪ ,‬ושוב‪ .‬בלי הרגשתי תמיד היה זה החיידק הטורף או שמא כשל רפואי אחר‪ .‬אני‬

‫כרהאמיוולממ"נכשהיבויועהובאןי‪,‬מלייגיאט‪,‬יהורתהוטחויכוזןכלורעלההאאלביכהיעםמדלוהךפשותגםמשיסהמויאדפומשצעשקעחהא‪.‬ילטתוחיבתרחזשיבויוהרפד‪,‬מולווצשחמהןלטמגרצינאיי"וויוהגזלללייםיתיוהלב‪,‬יםהקב"‪.‬ה‪.‬שת‪.‬זיממהפמיוזרבוונותיקזתחו"אפ‪,‬סהדמתר‪.‬יושמיפזיצוכלואתונםית‪.‬ןתהדחשחוחרהגלתותישהליק‪,‬ילווגייוטרהב'נקעהביתסדאבקםהוישרהלתורולהומגחכחמישלרירומגםצאת‪.‬ואדכזרשתיתוורקםקת‪,‬ותסהריהשפוברתהנ‪.‬ר"אביימותלהיהםשוודיאחשיהמדרימומקותקתמ‪.‬לתאםירמהנדגיירכדקמםהוםלמבתש‪.‬אנתוובלדךיחןדשההעלקהציהאלמפעקווחלמצלשטתכ"אלמהעומבאכהיתרתהאינםנעצנעחוועוובאגלוליווכתזוהיץתת‪0‬למהר‪0‬םומלםה‪.5‬שצאאבשיטרדכעבפריםיחי‪.‬פתבחויםוטז"ש‪,‬רתגתחהיהוהמנןהתוהרסימואצטאבמהמיארחויחבביהרמש‪.‬בניעברציבוכקלתןםעיהת‪:‬יפ‪.‬הה'צהיב‪,‬וגעאויהבמל'רהוסאודש'תו‪.‬קרנשקדיוללסליווהיוגעאקםלר‪,‬רההבוההרבבגבששיימחעבעואשליתירמאץת‪,‬‬
‫נ"מכוגשו‪,‬מותכורלחנושיאשבסנוןו ינוחרדאלרהגלעבמשבפוחר‪,‬תיויהפדה‪.‬מעות חזקות‬ ‫לי מאוד‪,‬‬ ‫שאחדבסהינושםואיהםסהעותדקהשרהולאהזמיאןמראת עשצאימנו בתחחשילתבטוב‪.‬‬
‫מאתנו‪ .‬התשפעקהידהיישתלנהושהולואשלאמצחורץהמצתהורךייהם‪,‬רנעואתרתוהעחדסד‬ ‫השבבאוינע‪,‬טואאחירצייוהאאחידמנהויסתף‪,‬נרעואדה זוהיגההלסיתשדהרואצמלפהתצחדשפעת‪,‬‬
‫והטוב‪.‬כוכממההשטעוּובתשעאדפ לשכרנילסמתצואשבשת‪.‬ם‪...‬האחים דחקו‬ ‫אני אוהבת‬ ‫ה ושנהימורהצגיתיע אלוסתועולדולכתתהלישבשותן‪ .,‬הרביעי גם כן‪...‬‬
‫ומעריכה את‬
‫השם נבתשןרולהישקם לנקצחל‪ .‬אאףתאהחדשעבועתולםשנלואת ירוכולעדהיה‬ ‫לא סיורזבהות‪,‬י‪.‬זועלהיאיףתהשילסדעיוידהתנשהואשיבםתההתאברחכרונה שלנו עם‬
‫להעניק לי משתלנוהשיתקרההשבכומעוותשרווללניגןק‪.‬ממשאיהדוךעגיבוסראנ‪,‬ו‪.‬אף‬ ‫במששרפולחיוקת‪ .‬גדולות ב"ה‪ ,‬לא חששתי‪ .‬כשיש‬
‫אחד גם לא ההיוהאייכדולע לנעגןטונףפלאאתבהקפלרירידנהט‪.‬הלטאראהגיייתתבהכל‬ ‫כולם‪ ,‬אבל‬ ‫מקוםלמבחלרב‪,‬ת יבצשהרימיקםוםהיהלכשורלבם‪.‬מהביולםבחוץ‪ ,‬ואני ישבתי‬
‫שרוליק היה‬ ‫שילשצידוהגישעלהבןהנהזחקתוניבזםו האיחקר זוש‪.‬לי‪,‬הנהכדחיוםור והנושם בקושי‪,‬‬
‫כך הרבה חמלזוה ונרגיחנמהים"‪.‬של תווים‪ .‬כשהוא הצמיד‬ ‫נסיך אמיתי‪.‬‬ ‫המבתאומקיבוםלנלסצדוההרוריבעהיםצוממיהלאשול אשתבת‪ .‬ועדיין‪ ,‬למרות‬
‫וכבר‪ ,‬כמו חאיכתוהלכאלוית‪,‬אזלולגשיפםתיוסיופנורשיףהלטתוובכווהאחתסד‬
‫בזה אחר זה‪ .‬סימפעומריקים נשנשצמרתפו‪,‬ו יבכלוילותת לצרשומבויעדמאעתות‪,‬‬ ‫הביהתא‪,‬ימזהוודשוטתלוטמלצהעיאםתנרלאבוי‪,‬בלכאל יפכיונלה‪,‬תי לשער בחלומותיי‬
‫בכור לוהט של אההכבלית אבוםכ‪:‬ה‪ .‬מעולם לא ניגן שירים‬ ‫התהבששיחוליריםם גבידושתור אשתעשהרבהייתמיבםניאחוחרח כך ניפרד משרוליק‬
‫"מאז שהגיע לחבדייתשיהם‪,‬חורליקםניבגושניבםת‪,‬ייהושדבייתים לעיתדיקמיםטתו‬ ‫שבשתיל‪.‬נו‪,‬ואהזאוצהרשתהיתקר עשבוהריעניקהכוללנ‪.‬ו האלוקים‪ ,‬פרידת‬
‫של שרוליק עודסיופוםגי רהאתשועןלובת‪.‬צהירישיבםנ‪.‬ו כמשוהקגיסעמויםבני‬ ‫שרעוולילקמיםש‪.‬לי הגיע מהישיבה‪.‬‬
‫המשפחה להח וליהףקאשובתניו‪,‬לנהגעינפתתוי‪ ,‬המיבאטרובמפנמיוה אשולתנובני‪.‬‬
‫הוא היה חלש וחיטוופרח‪,‬מאבעל הערקנרי וקרעגולעע‪.‬ולאםיכשוללכתייסולפשיער‬ ‫איננישה ירווכדלויעקלת נמהיכשהוםתבןמבה‪,‬המזהרקרגונישאםתישתשמליי‪.‬ד‬
‫את ההידרדרונתשהממהבצעויבתטהים‪.‬שהתניחוגולניבםמנצחברוזותזוהךבזשה‪,‬עות‬
‫ששרוליק הוא מתנה מיוחדת‪ .‬כל ילדיי‬
‫ספורות‪ .‬הקב"כהשעלפשתהע‪,‬אתכימוחסמדתשעולראררמאיחתליוםאומתותוסוק‪,‬בל‪.‬‬ ‫יקריםדלמימהמאוטד‪,‬עונאהנימאמולהאבת ואמתעריהכחהלל הדחוס לכמה‬
‫אתרגכועילםם‪,.‬ראעבדלחושלרוףליביקכהישהאנינסמיךשפאילמיהתי‪.‬את עיניי בפני הכאב שאין דומה אני יכולה לראות אותו מול עפינקייחכששרועילנייוקנואצתצועיתניובוחיחונדילותמולנהגון‪.‬א מחייך‬
‫באצילות ובשלווה‪ .‬כך שמורהבדטמנוותובבזשיעכוןר‪,‬וני‪.‬חלהפאיהן זחהציחסשד?עה ולא‬ ‫עודלו‪.‬לא בן שמונה עשרה היה‪ ,‬צעיר כל כך‬
‫והשבת הנפלאה שחוהוירנגושינוחד‪.‬דבבר‪.‬מבהטתקלאשיחנוור‪,‬לאהנתיניתודקעמתהלקהסעםריך‬ ‫ואצילי"‪.‬הדכמאובתוהוהא‪..‬ע‪.‬דיאניהאהפקשררינלהתאתרמיבדמישלימםח"‪,‬הממשיכה גב' קלוגר‪ ,‬וקולה‬
‫פנישמיקת‪,‬ט יויכוצילב‪,‬ת לחהףרגמידשמעשוהתו‪.‬אכראויצלוההליעאשמודתריטכובה אותי במשעוליו של אתר ולהודות‪ .‬הכול הרי היההזהמ‪' .‬תועוכנדןנימגורןאאש‪.‬חדב'‪,‬ליבישקאשדוע‪,‬הי'לאדריגןם'‪.‬לנשורוהליקקב"ה‬
‫לכבללמתיישמומזכדר‪.‬מןאלכן‪,‬סבימיבתוש‪.‬לא היה שם‪ ,‬יכול רק לבקר מן החוץ‪" .‬האובדן שבת מיוחדת כזו‪,‬סימרעיב‪.‬ן מסיבת פרידה חגיגית‪ .‬כדי שניהנה ממנו עד‬
‫העזאבחדתימאכיתלכבלתועכיוסוכקלייכוךקיהברלבתהי אאבתדופתנ‪.‬יוהתשכלונוהיתלדהמיוחדות שלו‪ ,‬הן כמה שאפשר‪' .‬אלה הניגונים האחרונים'‪ ,‬אמר‪.‬‬
‫הנשואיםחבללא‪ ,‬עהזצבוטעאורנתו‪.‬נו אלחהרי אשכןבת‪.‬הניהגםונירםצוהלאהחקרלונימםעלילנפוניאת‬ ‫היקכרל אשחלית‪ .‬אחבודהשיליעםצתממה‪.‬ימכילםאחחלדפומבנמיאזהמששחפזרחהמוההיחשיבבריהם חווה אובדן‬
‫לשמבשתלבו‪.‬פועכםשהכלאחהרואנבהד‪,‬וותגעהגולעליוי‪,‬משתכרבחרשואיית ימוחלד‪,‬הבכרפיתעאואומיתוי‪,‬תממצזאעוזעלהת‪,‬םזו שלוהשמתתהחשובלושעוהות‪.‬תהלםצהדינו ניעגודניםששכרלוכליךקמיתושוקביםהונביוגתעהי‪.‬םבלילמיב‪,‬םשגהיאליומומים‬