Page 4 - ETMOL_33

‫ביוני ‪ 1870‬החלו בבנין בית־הספר מזרחה מיפו‪ .‬מתוך‬
‫מכתבים ומסמכים שונים המצויים ^ י נ ו נראה‪ ,‬שבחירת‬
‫מקומו של המוסד שנעשתה ע ל־ ידי נטר בעזרתו של אגרונום‬
‫צרפתי שנלווה אליו‪ ,‬שלביה בולאר‪ ,‬הושפעה מהנימוקים ה­‬

‫באים‪:‬‬

‫הקירבה אפו‪ ,‬נמלה העיקרי של הארץ‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הסמיכות לדרך יפו —ירושלים שהיתה מאובטחת על־ידי‬ ‫‪.2‬‬

‫תחנות משמר תורכיות‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫פוריות אדמות האמור‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫קיומה של מושבה חקלאית אירופית‪ ,‬מושבת הטמפלרים‪,‬‬

‫ליר יפו‪.‬‬

‫‪ .5‬׳פרדס מונטיפיורי׳ הסמור‪ ,‬שבו עבדו יהודים מיפו‬

‫זאב הרצברג‬ ‫קרל נטר‬ ‫בעבודת האדמה‪.‬‬
‫‪ .6‬מעיאותם של חומרי בניין — אבני כורכר — במקום‪.‬‬

‫עם בחירתו מסכם קרל נטר‪ :‬״לפני תשע שנים הגענו‬ ‫‪ .7‬המצב הטופוגרפי — גבעה המתרוממת כ־‪ 20‬מטר נמנל‬
‫לארץ־ ישראל ‪ . . .‬חסרי מידע על תנאי הקרקע והאקלים‪ ,‬כש­‬ ‫פגי הים‪.‬‬
‫עלינו להתמודד עם יחס אדיש ועוינות מכל עבר ‪ . . .‬התוצאות‬
‫מדברות עכשיו בעד עצמן‪ .‬אנו מקיימים בשלווה ובביטחה‬ ‫‪ .8‬הגיוון הקרקעי והסיכוי למצוא במקום מים רבים‪.‬‬
‫ישוב מבוסס‪ .‬יש לנו שדות משובחים ועצי פרי וגפנים‪ .‬במרכז‬ ‫‪ .v‬הקירבה לכפר יאזור ששם אפשר היה לשכור פועלים‪.‬‬
‫היישוב נייצבים מבנים‪ ,‬מוקפים בתעלות ניקוז וסביבם רשת‬ ‫‪ .10‬העובדה שהאדמה היתה ממלכתית )מולק( ולא פרטית‬
‫של דרכים‪ .‬בניגוד לכל הנבואות השחורות יש לנו כל היסוד‬
‫להיות מרוצים ממה שהשגנו״‪ .‬באותו זמן היו בארץ רק שני‬ ‫נטר השקיע מאמץ רב בתיכנון הכפר‪ .‬הוא עצמו שירטט‬
‫יישובים חקלאים יהודים‪ ,‬שקמו שנה לפני כן ושנה אחר־כך‬ ‫מפות‪ ,‬קבע מקומן של דרכים ושדרות וכתב וחיבר את סדר‬
‫ניטשו‪ .‬רק ב־‪ 1882‬קמו בארץ ישובי־הקבע החקלאיים היהו­‬ ‫היום ואת תכנית הלימודים‪ .‬הוא גייס למוסד את העובדים‬

‫דיים הראשונים‪; .‬‬ ‫וליקט את התלמידים הראשונים ממקומות שונים‪.‬‬
‫תכניתו היתה לקבל לבית־הספר מדי שנה ‪ 10‬תלמ ‪T‬ים‬
‫מנהל כשרוני ויחס רע לביל״ויים‬ ‫חדשים‪ ,‬שילמדו לימודים כללים ולימודי התמחות בחקלאות‬
‫במשך שלוש שנים‪ .‬הכוונה היתה ליישב אחר־כך את הבוגרים‬
‫שמואל הירש היה מנהל כשרוני שהכניס סדר במוסד הצעיר‬ ‫על הקרקע ולצורך זה היה המוסד אמור לרכוש אדמות במקו­‬
‫והשליט בו ‪ r‬חזקה‪ .‬המוסד הלך והתפתח בהדרגה‪ .‬מספר‬ ‫מות שונים‪ .‬קרל נטר רצה להוכיח שהיהודים מסוגלים להוציא‬
‫התלמידים הגיע ל־‪ 80—70‬והמשק החקלאי התחיל להכניס רוו­‬ ‫מחייתם מעבודת האדמה והוא ראה בח ‪T‬וש החקלאות העברית‬
‫חים‪ .‬אולם על הירש נמתחה גם ביקורת רבה‪ ,‬בעיקר בקשר‬
‫ליחסו למתיישבים הראשונים שהחלו להגיע משנת ‪ 1882‬והקימו‬ ‫דרך ״לכיבוש הארץ בדרכי שלום״‪.‬‬
‫את המושבות הראשונות ובייחוד‪ ,‬יחסו לביל״ויים שהתדפקו‬
‫על דלתות המוסד‪ ,‬כדי למצוא בו פרנסה ובסיס להכשרה חק­‬ ‫‪ 30‬תלמידים‪ ,‬גידולי ירקות‬
‫לאית‪ .‬לדעתם‪ ,‬היה יחסו של הירש אליהם מתנכר ורע והוא‬
‫ראה בהם ״סטודנטים יפי נפש״ ולא האמין כי אמנם יהיו‬ ‫תוך לחימה עקשנית‪ ,‬כאשר הוא נאבק עם איתני הטבע‬
‫וקשיים אובייקטיביים חמורים‪ ,‬עמד נטר בראש המוסד ארבע‬
‫חקלאים ראויים לשמם‪.‬‬ ‫שנים‪ .‬בסוף ‪ 1873‬נפל מסוס ונחבל‪ .‬הוא נאלץ לעזוב את‬
‫בעת ביקורו האחרון של נטר בארץ‪ ,‬בסתיו ‪ ,1882‬נעדר‬
‫הירש מבית־הספר ונטר קיבל על עצמו לזמן מה את הטיפול‬ ‫המקום ואת שרביט הניהול מסר לידי סגנו‪ ,‬יצחק שמש‪.‬‬
‫בחברי ביל״ו‪ ,‬שעבדו וגרו במקוה‪-‬ישראל‪ .‬הוא נפגש עמם‪,‬‬ ‫שמש‪ ,‬יליד בגדאד ובוגר בית־הספר של ׳אליאנס׳ שם‪,‬‬
‫עודד את רוחם והבטיח להקים להם בניין־קבע בתחום בי ת־‬ ‫עמד בראש בית‪-‬הספר ארבע שנים‪ ,‬אולם רישומו על התפתחות‬
‫הספר‪ .‬אולם הבטחתו לא נתקיימה‪ ,‬שכן קרל נטר חלה לפתע‬ ‫המוסד לא היה ניכר‪ .‬הוא לא ניחן באישיות חזקה‪ ,‬לא פיתח‬
‫ובי״ט תשרי תרמ״ב )‪ (2.10.1882‬נפטר‪ .‬על פי בקשתו נטמן‬
‫את המוסד ורוב זמנו הקדיש לאחזקת הקיים‪.‬‬
‫באחוזת‪-‬קבר שרכש מ ‪T‬י ה׳אליאנס׳ בגבול בית־הספר‪.‬‬ ‫מונטיפיורי‪ ,‬שביקר במקום בשנת ‪ ,1875‬מוסר‪ ,‬כי מספר‬
‫במאי ‪ 1886‬הגיע למקוה־ישראל האגרונום בן ה־‪ 22‬יוסף‬ ‫התלמ ‪T‬ים מגיע ל־‪ .30‬האדמות נעבדות בחלקן על־י די התל­‬
‫נייגו כדי לשמש כסגנו ‪ bv‬הירש‪ .‬נייגו‪ ,‬יליד העיר אדרינופול‬ ‫מידים ועובדי בית־הספר וחלק נמסרות לחכירה לערביי הסבי­‬
‫בתורכיה‪ ,‬קיבל את חינוכו בבית־ספר של ׳כל ישראל חברים׳‪,‬‬ ‫בה‪ .‬הגידולים העיקריים הם ירקות למיניהם‪ ,‬גפנים‪ ,‬עצי הדר‬
‫הצטיין ונשלח לפאריס כדי ללמוד בבית־הספר התיכון של‬
‫החברה‪ ,‬אותו סיים בהצטיינות ב־‪ .1882‬נשיא ׳אליאנס׳ אז‪,‬‬ ‫)בעיקר אתרוגים( וצמחי תעשיה שונים‪.‬‬
‫גולדשמ ‪ ,T‬מימן את הוצאות לימודיו של נייגו בבית־ספר‬ ‫בשנת ‪ 1877‬פיטר נטר‪ ,‬שהמשיך לכהן כפטרון של מקוה‪-‬‬
‫חקלאי גבוה אותו סיים כתלמיד מצטיין‪ ,‬למרות שבתחילה‬ ‫ישראל לצד תפק ‪T‬יו האחרים ב׳אליאנס׳‪ ,‬את המנהל שמש‪,‬‬
‫היה קשה לו להתגבר על סל ‪T‬תו מריחות הזבל ומהטיפול‬ ‫שהואשם במתן הלוואות בריבית קצוצה לערביי יאזור‪ .‬במקומו‬
‫בבעלי־חיים‪ .‬עם פרישתו של הירש‪ ,‬נתמנה נייגו למנהל בי ת־‬ ‫מונה המחנך והוגה הדעות ד״ר וילהלם הרצברג‪ ,‬יליד שטטין‬
‫שבגרמניה‪ ,‬שעסק בהוראה בירושלים‪ .‬אולם נטר לא היה שבע‬
‫הספר ב־‪ ,1892‬תפקיד שמילא עד שנת ‪.1904‬‬ ‫רצון גם מאיש זה והאשימו במחדלים רבים‪ ,‬בעיקר בתחום‬
‫תקופתו נחשבת בצדק כאחת התקופות הפוריות ביותר‬ ‫האדמיניסטרטיבי‪ .‬בטרם עשה שנתיים בתפקידו פוטר הרצברג‬
‫שידעה מקוה־ישראל‪ .‬הוא נתגלה כחקלאי בעל ‪T‬ע וכאישיות‬ ‫על‪-‬ידי נטר‪ .‬הוא סיפר אחר־כך שהיה נאלץ לברוח ממקוה־‬
‫מחנכת‪ .‬תחת שרביט ניהולו פיתח המוסד תנופה‪ ,‬הוקמו רוב‬
‫המבנים העומדים על תילם עד היום‪ ,‬בתוכם בית הכנסת‪ ,‬בניין‬ ‫ישראל לירושלים באישון לילה ‪. . .‬‬
‫המינהלה ובנין היקב‪ .‬הוא פיתח את ענף הכרמים ובייחוד‬
‫במקומו של הרצברג מונה ב־‪ 1879‬שמואל הירש‪ ,‬לשעבר‬
‫קצין זוטר בצבא צרפת‪ ,‬מורה ומנהל בתי־ספר של כי״ח‬
‫בצפון־אפריקה‪ .‬הוא זכה לאמונו הבלתי מסוייג של נטר‬
‫והוא התמיד בתפקידו ‪ 12‬שנה‪ ,‬עד שנת ‪ ,1891‬כשנאלץ לעזוב‬
‫את מקוה־ישראל בעקבות אסון משפחתי; ילדיו מתו בקדחת‬

‫ונקברו במקוה‪-‬ישראל‪.‬‬