Page 5 - ETMOL_33
P. 5

‫אליהו קראוזה‬  ‫יוסח לופו‬                                              ‫יוסח נייגו‬  ‫שמואל הירש‬

‫קראוזה‪ ,‬המנהל השביעי במניין‪ ,‬עמד בראש מקוה־ישראל‬                     ‫את תעשיית היין‪ .‬נטע מטעי הדרים‪ ,‬נשירים וסובטרופיים‬
‫תקופה ארוכה‪ ,‬יותר מארבעים שנה‪ .‬היתד‪ .‬זו תקופה חשובה‬                  ‫)הוא שהכניס את האבוקדו לארץ ב־‪ .(1896‬נייגו השתדל לטפח‬
‫בתולדות היישוב היהודי בארץ־ישראל‪ .‬במשך זמן זה הפך‬                    ‫גזע בקר מעולה ולצורך זה בוצעו בהשגחתו הכלאות בין הגזע‬
‫מיישוב של כמה רבבות נפש‪ ,‬למדינה עצמאית‪ ,‬בעלת חקלאות‬                  ‫המקומי והגזע הדמשקאי‪ .‬הוא פיתח את הלול והכניס חידו­‬
                                                                     ‫שים ושיכלולים רבים בתחומים שונים‪ .‬בימיו)וג ם בימי הירש(‬
      ‫ברמה גבוד‪.‬ה‪ ,‬אשר למקוד‪.‬־ישראל היה חלק נכבד בפיתוחה‪.‬‬            ‫התפזרו מסיימי מקוה־ישראל במושבות הארץ ועזרו לפיתוח‬
‫לאחר התבדלות והתנכרות ארוכד‪ .‬למפעל הציוני‪ ,‬שב‬                        ‫החקלאות‪ .‬נייגו סייע לבוגרים ולמתיישבים־במושבות בעצה‬
‫המוסד‪ ,‬בהנהלת קראוזה‪ ,‬והיד‪ .‬בית־ספר המכשיר חקלאים‪,‬‬                   ‫טובה ובמעשה ופירסם עשרות מאמרים בנושאים חקלאיים‬
                                                                     ‫בעתוגות הארצישראלית של אז )׳האיכר‪ /‬׳האיכר היהודי׳ ו­‬
       ‫הרואים את ייעודם בהתיישבות בארץ־ישראל ובפיתוחה‪.‬‬               ‫עוד(‪ .‬הוא גם הצליח לגייס משאבים כספיים ניכרים לפיתוח‬

      ‫חמישה מפעלים של קראוזה‬                                                                                                          ‫המוסד‪.‬‬

‫חוקרי החינוך החקלאי בארץ וד‪.‬ד‪.‬יסטוריונים של ההת­‬                     ‫בזמנו )‪ ( 1898‬נתקיימה הפגישה ההיסטורית בין הרצל‬
          ‫יישבות‪ ,‬מייחסים לקראוזה חמישה מפעלים עיקריים‪:‬‬              ‫לקיסר וילהלם ד‪ 2 -.‬בשערי מקוה‪-‬ישראל ונייגו דאג להציב‬
                                                                     ‫בכניסה את כל התלמידים והכלים החקלאיים‪ .‬באחד ממכתביו‬
          ‫‪ .1‬העמדת בית־־הספר על טהרת העבודה העברית‪.‬‬                  ‫כתב‪ :‬״הקרבתי את עצמי לעבודה זו המיועדת לח ‪T‬וש פניה‬
                                                                     ‫של ארץ־ישראל‪ ,‬ראיתי את עבודתי כמלאכת קודש ‪ . . .‬היינו‬
‫‪ .2‬החדרת תרבות עברית לבית־הספר והחייאת השפה‬                          ‫גאים להיות בין סוללי הדרך‪ ,‬החלוצים הראשונים של ההתיי­‬
                                                                     ‫שבות החקלאית‪ .‬לא היה תחום חקלאי שלא עיניין אותנו‬
                          ‫העברית כשפת ההוראה העיקרית‪.‬‬
                                                                                                                        ‫ושלא טיפלנו בו״‪.‬‬
‫‪ .3‬פיתוח המשק החקלאי‪ ,‬טיפוחו והרחבתו‪ ,‬תיר כדי שימת‬                   ‫ב־‪ 1904‬נאלץ נייגו לעזוב את הארץ‪ .‬ממשיכו‪ ,‬יוסף לופו‪,‬‬
                                                                     ‫קיבל מ ‪T‬י נייגו מוסד מסודר ומשגשג‪ ,‬שמנה למעלה מ‪200-‬‬
‫דגש על קידום הצדדים המקצועיים והמדעיים וטיפות‬                        ‫תלמ ‪T‬ים‪ ,‬בעל משק חקלאי מטופח וחבר ־מורים מסור‪ ,‬שכלל‬
                                                                     ‫בין היתר את המורה לעברית יהודה גרוזובסקי )גור(‪ ,‬מחבר‬
‫חבר מורים מעולה‪ ,‬שהפיץ תורת חקלאות גם מחוץ‬
                                                                                                           ‫המילון‪ ,‬ואגרונומים ‪T‬ועי שם‪.‬‬
                                                    ‫לכותלי המוסד‪.‬‬
                                                                                 ‫תקופה של נסיגה‬
‫‪ .4‬הכוונת בוגרי ‪.‬בית־הספר להתיישבות והענקת סיוע‬
                                                                     ‫עשר שנים שבראש המוסד עמד יוסף לופו היו תקופה‬
‫בצעדיהם הראשונים במשק‪ .‬אלפי הבוגרים התפזרו בכל‬                       ‫של נסיגה למקוה־ישראל‪ .‬על פי עדויותיהם של בוגרים‪ ,‬היתד‪.‬‬
                                                                     ‫ללופו ״חזות מרשימד‪.‬״‪ .‬הוא נהג לנסוע ב׳רכב צמוד׳ יקר —‬
‫היישובים החקלאיים ולימדו חקלאות את חבדיהם‪ .‬הם‬                        ‫עגלה בעלת גג עור מתקפל‪ ,‬רתומה לשני סוסים‪ .‬לופו התמצא‬
                                                                     ‫בחקלאות והיד‪ .‬מעורד‪ .‬היטב בנעשד‪ .‬בענפי המשק‪ .‬אולם הוא‬
                                     ‫הקימו גם יישובים חדשים‪.‬‬         ‫היה בעל אוריינטציה צרפתית מובהקת ועמד על כך ששפת‬
                                                                     ‫ההוראה תהיה צרפתית בלבד‪ .‬רק בימי ששי למדו שעה אחת‬
‫‪ .5‬טיפוח ערכי ה׳הגנה׳ בין התלמידים והעובדים‪ .‬קראוזה‬                  ‫עברית ושעד‪ .‬אחת תורכית‪ .‬על התלמידים נאסר לחלוטין לשוחח‬
                                                                     ‫בעברית ומי שנתפס ב׳עבירד‪.‬׳ זו — נשלח לביתו‪ .‬הפעולה‬
  ‫פתח את שערי בית־הספר ומיתקניו לפעולות ה׳הגנה״‪.‬‬                     ‫החברתית היתד‪ .‬מוגבלת ותנאי החיים של החניכים‪ ,‬קשים‪.‬‬
                                                                     ‫המשמעת היתה קפדנית ועל ה ת ל מי ם הוטל לבצע גם ״עבו­‬
‫אהבתו של קראוזה לחקלאות‪ ,‬למפעל ההתיישבות ולמקוד‪.‬־‬
‫ישראל לא ‪T‬עו גבולות ובמשך שנים היד‪ .‬מעין ׳מוכתר בל תי־‬                                                                        ‫דות פרטיות״‪.‬‬
                                                                     ‫חלק נכבד מהעבודות בשדד‪ .‬וכנראד‪ .‬גם במוסד ובשרותים‬
                 ‫מוכתר׳ של ההתיישבות היהודית בארץ־ישראל‪.‬‬             ‫נעשה ^ י פועלים ערבים מהכפר השכן יאזור‪ ,‬שיחסיו עם‬
‫בתקופתו של קראוזה התרחשו שני שינויים נוספים‪:‬‬                         ‫מקוד‪.‬־ישראל היו תקינים בדרך כלל‪ .‬השמירה היתד‪ .‬מופקדת‬
‫א( פתיחת שערי בית־הספר בפני נערים ונערות ניצולי השואה‪,‬‬
‫שבאו באמצעות ׳עליית הנוער׳ הם היוו יסוד להקמת ׳מדור‬                                    ‫ב ‪T‬י קבוצת ערבים צפון־ אפריקנים‪ ,‬״מוגרבים״‪.‬‬
‫דתי׳ בבית־הספר; ב( הגשמת חלומו של נטר — לכלול‬                        ‫בנסיבות אלו הגיע למקוה־ישראל בשנת ‪ 1914‬מנהל חדש‪,‬‬
                                                                     ‫מחוות סג׳רה בגליל‪ ,‬בוגר מקוה־ישראל ואוניברסיטת נאנסי‬
                                                ‫בבית־הספר גם בנות‪.‬‬
‫קראוזה ניהל את בית־הספר עד שנת ‪ .1956‬איתו נסתיימה‬                                                  ‫בצרפת — האגרונום אליהו קראוזה‪.‬‬

                                                    ‫משמרת המייסדים‪.‬‬
‫מקוד‪.‬־ישראל משמש עד היום בית־ספר חקלאי פורח‪,‬‬
‫המחנך מאות תלמ ‪T‬ים לחקלאות‪ .‬חלקם באים מן ד‪.‬ד‪.‬תיישבות‬
‫והם חוזרים לבתיזע‪ ,‬כדי להיות חקלאים טובים יותר‪ ,‬חלקם‬
‫בונים ישובים חדשים‪ .‬חברת ׳כל ישראל חברים׳ ניד‪.‬לד‪ .‬את‬
‫המוסד עד לפני שנים אחדות ואז מפרד‪ .‬אותו לרשות משרד‬
‫החינוך והתרבות‪ ,‬ככל מוסדות החינוך בארץ‪ ,‬אולם עד היום‬
‫היא קשורה‪ ,‬פועלת ועוזרת לבית־הספר‪ ,‬שהקימה לפני ‪110‬‬
‫שנים‪ ,‬נקודד‪ .‬חקלאית יד‪.‬ודית ראשונה בארץ‪ ,‬פרי רוחו ‪W‬‬

                                  ‫אדם עקשן ורב־חזון — קרל נטר‪.‬‬

‫לעיוך נוסח; ‪ 100‬שנה מקוה ישראל — יוסח שפירא‪.‬‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9   10