Page 5 - ETMOL_33
P. 5
אליהו קראוזה יוסח לופו יוסח נייגו שמואל הירש
קראוזה ,המנהל השביעי במניין ,עמד בראש מקוה־ישראל את תעשיית היין .נטע מטעי הדרים ,נשירים וסובטרופיים
תקופה ארוכה ,יותר מארבעים שנה .היתד .זו תקופה חשובה )הוא שהכניס את האבוקדו לארץ ב־ .(1896נייגו השתדל לטפח
בתולדות היישוב היהודי בארץ־ישראל .במשך זמן זה הפך גזע בקר מעולה ולצורך זה בוצעו בהשגחתו הכלאות בין הגזע
מיישוב של כמה רבבות נפש ,למדינה עצמאית ,בעלת חקלאות המקומי והגזע הדמשקאי .הוא פיתח את הלול והכניס חידו
שים ושיכלולים רבים בתחומים שונים .בימיו)וג ם בימי הירש(
ברמה גבוד.ה ,אשר למקוד.־ישראל היה חלק נכבד בפיתוחה. התפזרו מסיימי מקוה־ישראל במושבות הארץ ועזרו לפיתוח
לאחר התבדלות והתנכרות ארוכד .למפעל הציוני ,שב החקלאות .נייגו סייע לבוגרים ולמתיישבים־במושבות בעצה
המוסד ,בהנהלת קראוזה ,והיד .בית־ספר המכשיר חקלאים, טובה ובמעשה ופירסם עשרות מאמרים בנושאים חקלאיים
בעתוגות הארצישראלית של אז )׳האיכר /׳האיכר היהודי׳ ו
הרואים את ייעודם בהתיישבות בארץ־ישראל ובפיתוחה. עוד( .הוא גם הצליח לגייס משאבים כספיים ניכרים לפיתוח
חמישה מפעלים של קראוזה המוסד.
חוקרי החינוך החקלאי בארץ וד.ד.יסטוריונים של ההת בזמנו ) ( 1898נתקיימה הפגישה ההיסטורית בין הרצל
יישבות ,מייחסים לקראוזה חמישה מפעלים עיקריים: לקיסר וילהלם ד 2 -.בשערי מקוה-ישראל ונייגו דאג להציב
בכניסה את כל התלמידים והכלים החקלאיים .באחד ממכתביו
.1העמדת בית־־הספר על טהרת העבודה העברית. כתב :״הקרבתי את עצמי לעבודה זו המיועדת לח Tוש פניה
של ארץ־ישראל ,ראיתי את עבודתי כמלאכת קודש . . .היינו
.2החדרת תרבות עברית לבית־הספר והחייאת השפה גאים להיות בין סוללי הדרך ,החלוצים הראשונים של ההתיי
שבות החקלאית .לא היה תחום חקלאי שלא עיניין אותנו
העברית כשפת ההוראה העיקרית.
ושלא טיפלנו בו״.
.3פיתוח המשק החקלאי ,טיפוחו והרחבתו ,תיר כדי שימת ב־ 1904נאלץ נייגו לעזוב את הארץ .ממשיכו ,יוסף לופו,
קיבל מ Tי נייגו מוסד מסודר ומשגשג ,שמנה למעלה מ200-
דגש על קידום הצדדים המקצועיים והמדעיים וטיפות תלמ Tים ,בעל משק חקלאי מטופח וחבר ־מורים מסור ,שכלל
בין היתר את המורה לעברית יהודה גרוזובסקי )גור( ,מחבר
חבר מורים מעולה ,שהפיץ תורת חקלאות גם מחוץ
המילון ,ואגרונומים Tועי שם.
לכותלי המוסד.
תקופה של נסיגה
.4הכוונת בוגרי .בית־הספר להתיישבות והענקת סיוע
עשר שנים שבראש המוסד עמד יוסף לופו היו תקופה
בצעדיהם הראשונים במשק .אלפי הבוגרים התפזרו בכל של נסיגה למקוה־ישראל .על פי עדויותיהם של בוגרים ,היתד.
ללופו ״חזות מרשימד.״ .הוא נהג לנסוע ב׳רכב צמוד׳ יקר —
היישובים החקלאיים ולימדו חקלאות את חבדיהם .הם עגלה בעלת גג עור מתקפל ,רתומה לשני סוסים .לופו התמצא
בחקלאות והיד .מעורד .היטב בנעשד .בענפי המשק .אולם הוא
הקימו גם יישובים חדשים. היה בעל אוריינטציה צרפתית מובהקת ועמד על כך ששפת
ההוראה תהיה צרפתית בלבד .רק בימי ששי למדו שעה אחת
.5טיפוח ערכי ה׳הגנה׳ בין התלמידים והעובדים .קראוזה עברית ושעד .אחת תורכית .על התלמידים נאסר לחלוטין לשוחח
בעברית ומי שנתפס ב׳עבירד.׳ זו — נשלח לביתו .הפעולה
פתח את שערי בית־הספר ומיתקניו לפעולות ה׳הגנה״. החברתית היתד .מוגבלת ותנאי החיים של החניכים ,קשים.
המשמעת היתה קפדנית ועל ה ת ל מי ם הוטל לבצע גם ״עבו
אהבתו של קראוזה לחקלאות ,למפעל ההתיישבות ולמקוד.־
ישראל לא Tעו גבולות ובמשך שנים היד .מעין ׳מוכתר בל תי־ דות פרטיות״.
חלק נכבד מהעבודות בשדד .וכנראד .גם במוסד ובשרותים
מוכתר׳ של ההתיישבות היהודית בארץ־ישראל. נעשה ^ י פועלים ערבים מהכפר השכן יאזור ,שיחסיו עם
בתקופתו של קראוזה התרחשו שני שינויים נוספים: מקוד.־ישראל היו תקינים בדרך כלל .השמירה היתד .מופקדת
א( פתיחת שערי בית־הספר בפני נערים ונערות ניצולי השואה,
שבאו באמצעות ׳עליית הנוער׳ הם היוו יסוד להקמת ׳מדור ב Tי קבוצת ערבים צפון־ אפריקנים ,״מוגרבים״.
דתי׳ בבית־הספר; ב( הגשמת חלומו של נטר — לכלול בנסיבות אלו הגיע למקוה־ישראל בשנת 1914מנהל חדש,
מחוות סג׳רה בגליל ,בוגר מקוה־ישראל ואוניברסיטת נאנסי
בבית־הספר גם בנות.
קראוזה ניהל את בית־הספר עד שנת .1956איתו נסתיימה בצרפת — האגרונום אליהו קראוזה.
משמרת המייסדים.
מקוד.־ישראל משמש עד היום בית־ספר חקלאי פורח,
המחנך מאות תלמ Tים לחקלאות .חלקם באים מן ד.ד.תיישבות
והם חוזרים לבתיזע ,כדי להיות חקלאים טובים יותר ,חלקם
בונים ישובים חדשים .חברת ׳כל ישראל חברים׳ ניד.לד .את
המוסד עד לפני שנים אחדות ואז מפרד .אותו לרשות משרד
החינוך והתרבות ,ככל מוסדות החינוך בארץ ,אולם עד היום
היא קשורה ,פועלת ועוזרת לבית־הספר ,שהקימה לפני 110
שנים ,נקודד .חקלאית יד.ודית ראשונה בארץ ,פרי רוחו W
אדם עקשן ורב־חזון — קרל נטר.
לעיוך נוסח; 100שנה מקוה ישראל — יוסח שפירא.
