Page 7 - ETMOL_33
P. 7
מיהו אבי השיטה משגיחים קבע בכר לשם כך וכל תלמיד ) ( 1881יצא דוד ילץ ,יליד ירושלים ,עם
שעבר על תקנה זו — נענש. אמו לקרוביו שבלונדון ,כדי שיסייעו ב
נוכל איפוא לסכם ולומר ,שהתואר ידו לסיים שם את לימודיו האקדמיים.
׳אבי שיטת עברית בעברית׳ תואם את למרות זאת ,הצלחת המוסד החינוכי הללו סרבו לעזור לו .בכר היה אז בלונ
בכר יותר מאשר את בן־יהודד ,.שהרי שלו חשובה היתד .בעיני בכר יותר מן דון בדרכו לארץ ופגש בילין .הוא הציע
בבר היה המורה הראשון ה Tוע לנו, המטרה הלאומית של החייאת הדיבור שיחזור לירושלים בדי ללמוד וללמד ב-
שעודד את הנסיון לישם את ״השיטה העברי ,מכל מקום ,כך היה בראשית בית-הספר החדש ,בדברי ילין :״נכנסתי
הטבעית״ גס להוראת עברית ,תחילד. פעולתו החינוכית בירושלים .אולם נראה לשם בתור תלמיד למדעים הכלליים ול
בחוץ לארץ ,בקושטא> ,אחר-כך בבית שבמשך הזמן נתחבבה עליו השפד .העב שפה הצרפתית )אשר נסים בכר היה
ספרו בירושלים ,כאשר סייע לבן-יהודה רית יותר ויותר .נראה שבעניין זה קבע מורי בה( והערבית ,ובתור מורה ללימו
ללמד עברית בעברית .אולם תרומתו של גם יחסו האישי הנלהב לבן-יהודד ..מאז
בכר רבה יותר בפיתוח שיטת עברית ב בואו לארץ נקשר בכר לבן-יר.ודד ,.וה- דים העבריים״.
עברית באמצעות תלמידו דוד ילין ,שעל- יד Tות ביניד.ם נמשכה עד צאתו של
ידי ספרי הלימוד שלו נפוצד .שיטת בכר לארצות-הברית .חמדה ,אשתו ה- כך התחיל שיתוף פעולה פורה בין
הוראה זו גם בארץ-ישראל וגם בתפו שנ .Tשל אליעזר בן-יר.ודר ,.סיפרה ש בכר לבץ ילין ,שנמשך כשבע שנים .ב
צות .יחד עם ילץ יש למנות שני מורים נוהגים היו שניזע לטייל מדי יום ביומו ארבע השנים הראשונות שימש ילין תל-
ארץ-יעזראלים שיצרו את שיטת ׳עברית ולשוחח על ענייני דיומא ועל המתרחש מיד-מורה ובתקופה זו הוכשר להיות
בעברית׳ — יהודה גור ומחק אפשטיין, במדיניות ,בספרות ובמדע .בכר דאג גם מורה לערבית )בכר העמיד לרשותו מורה
כל אחד מד.ם פיתח שיטת הוראה דומה לסייע לבן-יד.ודד .מבחינד .כלכלית; ו מיוחד לשפה זו( .אחר-כך שימש ילין
כאשר נאסר בן-יהודה בגלל הלשנה של מורה לעברית ולערבית ,עד שנתפרדה
החבילה בשל מריבה בין בכר לילין.
אולם בל חייו לא שכח ילין את הטובות
שעעוה אתו בכר.
בלא שהאחד יידע על עבודת רעהו .בן- !י ת־ ה ס פר למלאכה בירושלים בשנת 1891 בכר הדריך את ילץ בדרכי הוראת
יד.ודד .אמנם איננו נכלל בין מחדשי לשונות .בהיות בכר מושפע מן ה׳שיטה
׳שיטת העברית בעברית׳ ,אולם בהחלט בגי ירושלים ,עשה בכר מאמצים רבים הטבעית׳ לימד צרפתית בדרך זו בבית-
לשחרר אותו מן המאסר. הספר .ילין שלמד צרפתית אצל בכר,
יש לראותו כ׳אבי הדיבור העברי׳. התוודע לשיטה זו .בכר חיפש גם ספתת
בכר ניד.ל את בית-הספר בירושלים פעילותו של בכר בירושלים בקרב בן- מקצועית כדי שילין יוכל להרחיב את
במשך חמש-עשרד .שנים ולמרות הצלחתו יהודד ,וחבריו ועזרתו לבני המושבות ה ידיעותיו בשיטת ההוראה ה׳מודרנית׳.
הגדולה ,הודח מתפקמו ,כתוצאה מתככים ראשונות השפיעו ודאי על בכר ביחסו ילין הושפע ולמד מבכר והחל ללמד עב
אישיים של עוזרו ,ונשלח בשנת 1897 לעברית .וייתכן מאוד ,שמתוך שלא ל רית ב׳שיטה טבעית׳ ואף חיבר ספר ב
מטעם כי״ח לארצות־הברית כנציגה שם. שמד .בראשית דרכו החינוכית ,בא לשמה שם ׳לפי הטף — ספר להורות את ילדי
גם שם עשה רבות להפצת הלשון ה והלשון העברית נתחבבה עליו כל-כך, ישראל לדבר עברית מבלי עזרת תרגו
עד שבשנות גלותו מאונס בארצות- מים׳ .ספר זה זה היה הנפוץ ביותר בזמנו
עברית ונפטר בשנת .1931 הברית התקרב מאוד לתנועה העברית ללימוד עברית .ילין היה בנושא זה ״בנו
לבכר זכויות חשובות בפרק נוסף ב
תולדות היישוב ה ^ ד י בארץ-ישראל — שם ופעל רבות למענד.. ברוח ,תלמ Tו״ של בכר.
בעת ביקורו של הברון רוטשליד בארץ
בשנת תרמ״ז ) ( 1887השפיע עליו לנסות בכל אופן ,על יסוד מעשיו של בכר מדוע עברית?
ולרכוש את הכותל-המערבי ואת סביבתו עלינו לציין את תרומתו הגדולה להחייאת
מידי המחזיקים בו .בכר השיג את הס הדיבור העברי בירושלים ולפיתוח שיטת סביר להניח שבראשית צעדיו כמנהל
כמת הערבים ואת הסכמת מושל ירוש הוראה חדשה — ׳עברית בעברית׳ על בית-הספר של כי״ח בירושלים היה בכר
לים ,אולם בשל התנגדות לא ברורה מצד יסוד ׳השיטה הטבעית׳ ,שהיתה מקובלת מעוניץ בהוראת עברית בעברית בער
ד.יד.ודים — אולי חששו מ׳ד.רעש׳ שד-. באותה תקופה בבתי-ספר מתקדמים ב בות להצלחתו בבית-הספר יותר מאשר
דבר יעורר — משד הברון את Tו מה עולם .שיטת ההוראה ׳עברית בעברית׳ במטרה הלאומית של בן-יהודה — הח
לא רק שינתה את פני החינוך היהודי ייאת הדיבור העברי באמצעות בית-
עניין. בארץ ובתפוצות ,אלא סייער .גם להחייאת הספר .בכר נשלח לירושלים על-ידי
הדיבור העברי של התלמידים ,ובאמ כי״ח לא כדי להחיות את הדיבור העברי
לעירן נוסח ; שלושה שקדמר לבן־ צעותם החדירה את הדיבור העברי גם בארץ אלא כדי להפיץ בה את השפה
הצרפתית ,גם לא ניתן לו תקציב לשם
יהודה — שלמה הרמתי לבתי התלמידים. כך .אבל הוא תימרן בתקציבו ועלה ב
ידו למצוא סכום מסוים למורה לעברית.
כן עשה רבות בתחום בית-ספרו וגם
במוסדות אחרים ,לטיפוח הוראת עברית
מדוברת .הוא שיתף גם פעולה עם פינס
ועם בן-יהודה בהקמת האגודח ׳תחיית
ישראל׳ ,שמטרתה היתה להפיץ את ה
דיבור העברי .בבית ספרו קבע בכר
יומיים בשבוע ,שבהם חויבו התלמידים
לדבר רק עברית ,אפילו בהפסקות ,ואף
