Page 6 - ETMOL_33
P. 6
תקופה קצרה — תורגלו ללמד צרפתית עברית מקובל כי אליעזר בן־יהודה הוא ה
על פיה .שיטה זו — ׳השיטה הטבעית׳, איש שהחיה את הלשון העברית ה
עיקרה הוראת הלשון החדשה ללא תיווך מדוברת .אולם החוקרים התעלמו מחלקו
של תרגומים .לפיכך יכול היה בן-יהודה של נסים בכר ,שהקדים את בן-יהודה
להציע לבכר ,שהוא ילמד עברית ב
אמצעות העברית ,שכן דבר זה אפשרי ואיפשר לו ולמחנך דוד ילין להורות
הוא ,ובן-יהודה עשה כן בהסכמתו וב-
בעברית עברית כלשון חיה .בין ראשוני שיטת
עימדו של בכר. הלימוד ׳עברית בעברית׳ יש למנות שנים
בכר תרם לטכניקת ההוראה של בן- נוספים שחלקם נשכח היום :יוסף הלוי,
יהודה ,כיוון שלא כבן-יהודה ,היה מורה חוקר הפלשים ועתיקות דרום-ערב ,ש-
מקצועי .הוא עמד על יתרונות ׳השיטה
הטבעית׳ על יסוד נסיונו האישי בהוראת הירצה בבית-המדרש למורים של ׳כל
הצרפתית .כיוון שהוא שאף לשכלל את
שיטות ההוראה שלו ושל המורים ש ישראל חברים׳ בפאריס בעברית ,וכן
עבדו אתו ביקש לפתח ׳שיטה טבעית׳
גם בהוראת הלשון העברית ,בבן-יהודה ברוך מיטראני ,מנהל בית-ספר בעיר ההתחלה
מצא את האדם המתאים ביותר למשימה אדריאנופול בתורכיה ,שלימד את כל
זו .בכר זכר את הנסיון שנערך בבית- השיעורים בעברית .אולם ,כאמור ,האיש
הספר בקושטא ,שם שיכנע את המורה שעשה את צעדי הבראשית בלימוד עברית
לעברית חיים באבאני ללמד את השפה ב׳שיטה טבעית׳ בבית-הספר ,היה נסים
׳עברית בעברית׳ וביקש לחזור על ה-
נסיון המוצלח ,ואליעזר בן-יהודה היה נסים בכר הוא האיש בכר.
האיש המתאים לכך .בכר ,במאמר ש- שיזם ועודד את בכר נולד בשנת 1848בירושלים ל
פירסם כעבור 50שנה ,סיפר :״בשנת משפחה ספרדית .בן 15יצא עם אביו ל-
תרמ״ג קיבלתי את בן-יהודה אל בית- ׳השישה הטבעית׳ בלימוד קושטא ,בלט שם בכשרונותיו ונשלח
הספר ׳התורה והמלאכה׳ בירושלים ב
תורת מורה לעברית וסיפרתי לו על השפה והקדים את ללמוד בבית-המדרש למורים של ׳כל יש
תוצאות ניסיוני בקושטא ודרשתי ממנו גדיהודה ראל חברים׳ בפאריס .משסיים את לי
להתרכז בשיטה זו ולשכללה וכן עשה״. מודיו ניהל בית-ספר בעיר חלב בסוריה
מסתבר איפוא שבכר ובן-יהודה היו
מעונייני;ם באותה מטרה עצמה — הק ואחר-כך בבולגריה ובקושטא .בקושטא
ניית הדיבור העברי לתלמ Tים — אם
כי מניעיהם היו שונים :בכר ראה ב מאת שלמה הרמתי שיכנע ,בערך בשנת ,1875את אחד
הוראת ׳עברית בעברית׳ דרך לשיפור המורים ,חיים באבאני ,ללמד עברית על
הישגי הלימוד ,ואילו בן-יהודה ראה ב
טכניקה זו אמצעי להשגת מטרתו ה פי ׳השיטה הטבעית׳ .זהו הנסיון הראשון
לאומית — החייאת הדיבור העברי ב
הכלכלי היה דחוק ,אלא בעיקר מפני ש הידוע לנו להוראת עברית על פי שיטה
אמצעות החינוד. בכר הסכים ללא היסום לתנאי שלו: זו.
״לא אוכל להסכים אלא בתנאי מפורש
בכר מכשיר את ילין זה :דבר אדבר להתלמידים רק בעברית. בשנת 1882החליטה ׳כל ישראל חב
שום לשון אחרת לא ישמעו התלמידים רים׳ לפתוח בית-ספר מקצועי בשם
כאמור ,חיפש בכר לבית-הספר שלו מפי ובשום לשון אחרת לא אתן להתל- ׳התורה והמלאכה׳ בירושלים ושלחה את
מורים מעולים .כשלא מצא את אשר מידים לדבר אלי״ )בן-יהודה במאמרו נסים בכר לנהל את המוסד .הוא ביקש
חיפש ,לא היסס לחנך את התלמיד ה לאמץ שיטות-הוראה יעילות ,שנודעו ב
רצוי לו כדי להכשירו להוראה .כך נהג ׳החלום ושברו׳(. זמנו במוסדות ההוראה המתקדמים ב-
גם עם דוד ילין ,המחנך וחוקר הלשון נראה לי שבן-יהודה לא נרתע מה חוץ-לארץ וחיפש מורים בני-סמכא .זמן
קושי ללמד עברית בעברית ,לא רק בשל קצר קודם פתיחת בית-הספר הגיע ל
הנודע לעת .T החלטתו לדבר רק עברית בכל הנסיבות, ארץ אליעזר בן-יהודה כשהחלטתו נחו
היחסים בין בכר לילין התחילו להת אלא משום שהיה לו יסוד להאמין ,ש שה לדבר אך ורק עברית ולנסות לשכנע
רקם מחוץ לארץ-ישראל .בשנת תרמ״א דבר זה אמנם אפשרי .יסוד זה עשוי
נם אחרים לעשות כן.
להיות נסיונו של יוסף הלוי ללמד ב התנאי של בו־יהודה
עברית בבית-המדרש למורים בפאריס,
בכר הכיר מיד בתרומה הגדולה ש שבן יהודה היה לו עד שמיעה .ואולי
עשוי בן-יהודה לתרום למוסד החדש ו היתה לבן-יהודה גם ידיעה על ה׳שיטה
פנה אליו והפציר בו להיות מורה ב־ הטבעית׳ שהיתה מקובלת אז בא Tופה
בית-הספר .בן יהודה שבריאותו הרופפת כשיטה מתקדמת להוראת לשונות זרות
הכבידה עליו מאוד את מלאכת ההוראה ,ואשר תלמידי בית-המדרש למורים של
קיבל את ההצעה לא רק משום שמצבי כי״ח בפאריס — שם למד בן-יהודה