Page 21 - etmol 94

‫כולם היו סלומון‬

‫בנו מרדכי)שנקרא סלומון‪ ,‬כנראה שינוי שמו של האב ־ זלמן(‬ ‫באחד הימים של שנת ‪ 904‬ו היתה שמחה בשכונת נחלח־שבעה‬
‫היה מן היהודים הראשונים שביקשו לעסוק בחקלאות בארץ‪.‬‬ ‫בירושלים ‪ -‬יואל משה סלומון‪ ,‬מנכבדי העיר‪ ,‬השיא את נכדתו‬
‫ב־‪ 1839‬חכר אדמה ליד עקרון והחל לעבדה‪ .‬באותה שנה שלח‬ ‫גולדה‪ ,‬בת בנו הבכור יוחנן דוד‪ ,‬לבחור אהרון שצקס‪ .‬החתונה‬
‫תזכיר למונסיפיורי ובו הצעה מפורסח להקים יישוב חקלאי‬ ‫התקיימה בבית המשפחה בנחלח־שבעה‪ ,‬ובני ירושלים שמחו‬
‫בארץ‪ ,‬שמתיישביו יעסקו גם בגידול דגים ובתעשיית גבינה‪.‬‬ ‫בשמחת יואל משה סלומון‪ ,‬שהיה משבעה הצעירים שפרצו מתוך‬
‫בשנת ‪ 1845‬נסע לאנגליה ללמוד אח מלאכת האריגה ואחר־כך‬ ‫החומות והקימו בשנת ‪ 869‬ו את השכונה‪ ,‬שהיתה פתח לשכונות‬
‫היה אחד המעודדים אח מונסיפיורי להקים מפעל לאריגה‬ ‫ירושלים החדשות שקמו אחר־כך בזו אחר זו על הגבעות שממערב‬
‫בירושלים‪ .‬המפעל פעל כמה שנים ־ ללא הצלחה‪ .‬הוא הלך בדרכי‬
‫אביו ־ יצא לקושסא בירת סורקיה בנסיון לקבל רשיון לבניין‬ ‫לעיר‪.‬‬
‫ביח־כנסת בחצר החורבה‪ .‬מרדכי סלומון הלך לעולמו בשנת‬
‫‪ .1865‬בנו יואל משה כבר היה אחד הפעילים בעיר ומעורכי‬ ‫ועוד מעלות רבות היו ליואל משה סלומון)שאנחנו אפילו שרים‬
‫לכבודו(‪ ,‬שחרתו את שמו בתולדות הארץ‪ .‬בשנת ‪ 863‬ו היה אחד‬
‫״הלבנון״‪.‬‬ ‫השותפים שהוציאו לאור את העתון הראשון בארץ ־ ״הלבנון״ ־‬
‫כמה שנים ישב יואל משה סלומון בפחח־תקוה‪ ,‬ונסשה בין‬ ‫בשנת ‪ 877‬ו הוציא עתון נוסף ‪ -‬״יהודה וירושלים״‪ .‬הוא הסיף‬
‫האחרונים‪ .‬שני בניו נשארו במושבה‪ .‬בשנת ‪ 1893‬חזר ופעל למען‬ ‫לעבודת האדמה והתחבר עם בני ירושלים אחרים שהקימו את‬
‫מוסדותיה‪ .‬עשר שנים אחרי שובו לירושלים השיא את נכדתו‪ ,‬וזה‬
‫היה‪ ,‬כאמור‪ ,‬יום חג‪ .‬כל בני משפחת סלומון‪ ,‬שמספרם היה אז‬ ‫המושבה הראשונה בארץ ‪ -‬פתח־תקוה‪.‬‬
‫כבר עשרות רבות‪ ,‬באו לחגוג עם הסבא‪ ,‬עם הבן ועם הנכדה‪,‬‬ ‫סלומון היה השלישי בשרשרת בני המשפחה שעשו מפעלים‬
‫ולכבוד היום התיישבו כולם‪ ,‬חמישים וחמישה איש‪ ,‬זקנים‬ ‫גדולים למען בניין הארץ במשך מאה שנים‪ .‬הראשון‪ ,‬סבו‪ ,‬אברהם‬
‫וצעירים‪ ,‬נשים וילדים ותינוקות‪ ,‬בחצר הבית ונאלמו דום לכמה‬ ‫שלמה זלמן צורף‪ ,‬היה מעשרת תלמידי הגר״א שהתיישבו‬
‫שניות והצלם ־ איננו יודעים מיהו ־ הציב מולם את חיבת‬ ‫בירושלים בשנת ‪ 2‬ו‪ 8‬ו ‪ -‬האשכנזים הראשונים בעיר־הקודש‬
‫המצלמה העומדת על תלת־הרגל והשחיל אח ראשו בשרוול‬ ‫לאחר שגורשו משם בידי הסורקים כמאה שנה לפני כן‪ ,‬מפני‬
‫חובות שחבו לנושים שונים )הספרדים המשיכו כל אותו הזמן‬
‫השחור ואמר‪ :‬זהו! ולחץ במקום שצריך ללחוץ‪.‬‬
‫והנהי התמונה ־־ בשורה הראשונה הילדים‪ ,‬במרכז השורה השניה‬ ‫לשבת בירושלים(‪.‬‬
‫יושבת פרומה‪ ,‬ומימינה בעלה‪ ,‬משה יואל‪ ,‬ומשמאלה אבי הכלה‬ ‫אברהם שלמה זלמן צורף נשלח כמה פעמים בשליחות עיר‬
‫המאושר‪ ,‬יוחנן דוד‪ ,‬ואתם באותה שורה בניהם של פרומה ויואל‬ ‫הקודש לאירופה כדי לאסוף כספים למען יושביה‪ .‬שיא הישגיו‬
‫משה ובתם‪ .‬בשורה מאחוריהם ‪ -‬החתן והכלה )רביעי וחמישית‬ ‫היה בשנות השלושים של המאה ה־‪ ,19‬כאשר פעל אצל מחמד‬
‫מימין(‪ .‬והכל היו שמחים‪ ,‬ואנו ־ נוחר בידינו תצלום של אנשים‬ ‫עלי‪ ,‬שליס מצרים שמשל אז גם על הארץ‪ ,‬כדי להחזיר לאשכנזים‬
‫מאושרים‪ ,‬לפני שמונים ושבע שנים‪ ,‬כנראה התצלום המשפחתי‬ ‫אח חצר החורבה הנסושה‪ ,‬שהיתה מאה ושלושים שנה לפני כן‬
‫הגדול ביותר שצולם באותם ימים בירושלים‪ .‬את התמונה מסר‬ ‫בידיהם‪ ,‬והסורקים גירשו אותם משם‪ ,‬לאחר שלא החזירו את‬
‫חובותיהם‪ .‬אברהם שלמה זלמן צורף נרצח בשנת ‪ 851‬ו בידי ערבי‬
‫לידינו יעקב יריב‪ ,‬נין ליואל משה סלומון‪.‬‬
‫שהכהו בחרב‪.‬‬

‫‪21‬‬