Page 19 - etmol 94
P. 19

‫ו‪>10‬וןפ״שצוצץ׳‬

              ‫הווה׳ לווה יסו אה האגווה הציוניה הראשונה טוהניה‪ ,‬ליווה אה התל ועווו‬
                           ‫הקמה הסהרה הלאוהיהניוושליס‬

                                       ‫מאת יוחנן ארנון‬

‫היינריך לווה‬

‫בשנת ‪ 1890‬עבר לברלין‪ ,‬למד בבית־הספר הגבוה‬                      ‫היינריך אליקים לווה בא מבית יהודי״גרמני מתבולל‬
‫למדעי היהדות ולמד גם באוניברסיטה היסטוריה‪ ,‬פילולו­‬             ‫והיה לציוני עוד לפני הופעת הרצל‪ .‬ב״‪ 1892‬ייסד בברלין‬
‫גיה ושפות שמיות‪ .‬בשנת ‪ 1894‬קיבל תואר דוקטור‪ .‬כל‬                ‫אגודה ששמה ״יונג ישראל״ )ישראל הצעיר(‪ ,‬וברבות‬
‫אותו הזמן פירסם גם שירים בעלי אופי יהודי‪-‬לאומי‬
                                                               ‫הימים היתה לגרעין התנועה הציונית בגרמניה‪ .‬ב־‪1895‬‬
          ‫ב״יודישס פאמילינבלט״ ובעתוני סטודנטים שונים‪.‬‬         ‫ביקר לראשונה בארץ‪ ,‬וגם ליווה את הרצל בביקורו כאן‬

‫בברלין התקרב אל הסטודנטים היהודים הרוסים שלמדו‬                 ‫ב״‪ .1898‬הוא יסד אגודת ספורט יהודית וערך את העתון‬
‫באוניברסיטה ויחד עם מי שהיו אחר‪-‬כך מנהיגי יהדות‬                ‫הציוני של יהודי גרמניה‪ .‬היינריך לווה היה פרופסור‬
‫רוסיה‪ ,‬כמו שמריה לוין‪ ,‬אריה מוצקין ונחמן סירקין‪ ,‬ייסד‬          ‫לספרנות והציע להקים ספריה לאומית ואוניברסיטאית‬
‫״אגודה מדעית יהודית‪-‬רוסית״‪ ,‬ששימשה מרכז לסטודנטים‬              ‫בארץ־ישראל עוד קודם שקמה האוניברסיטה העברית‪ .‬עם‬
‫היהודים מרוסיה‪ .‬לווה‪ ,‬שנמנה עם פעילי האגודה היה‬                ‫עלותו לארץ בשנת ‪ 1933‬נתמנה למנהל ספריית ״שער‬
‫הגרמני היחיד באגודה זו‪ .‬באותם ימים החל להשתתף‬
‫בקביעות בכתב העת ״סלבסט אמניציפיון״ בעריכת נתן‬                                ‫ציון״‪ ,‬שהיא הספריה העירונית של תל־אביב‪.‬‬
‫בירנבאום‪ .‬כתב העת הזה עסק בנושאים יהודיים ולאומיים‪.‬‬
‫אגב‪ ,‬בירנבאום הוא הראשון שהשתמש במונח ציונות‬                   ‫היינריך לווה נולד בעיירה הקטנה ונצלבן שבלבה של‬
‫לתיאור תנועת התחיה הלאומית היהודית‪ .‬במאי ‪ 1892‬ייסד‬             ‫גרמניה בשנת ‪ .1869‬משפחתו היתה משפחת סוחרים‬
‫אגודה ששמה ״יונג ישראל״ אחר‪-‬כך היתה האגודה לגרעין‬              ‫אמידה‪ ,‬שהיתה רחוקה מיהדות‪ ,‬והיינריך לא ביקר בילדותו‬
                                                               ‫בבית״כנסת‪ .‬הוא סיפר כי פעם אחת ביקרה בביתם חבורה‬
                                   ‫התנועה הציונית בגרמניה‪.‬‬     ‫של אנשים שבאו מרחוק לשוק התבואות שהתקיים בעיירה‪.‬‬
‫בסתיו ‪ 1895‬ביקר לראשונה בארץ‪-‬ישראל יחד עם‬                      ‫בבוקר הפשילו האנשים את שרוולי חולצותיהם‪ ,‬כרכו‬
‫המסאי והעתונאי וילי במבוס‪ .‬באותה שנה החל להתפרסם‬               ‫רצועות ובתי עור על ידיהם ועל ראשם ומילמלו מלים לא‬
‫העתון ״ציון״ בעריכתו‪ .‬כעבור שנתיים ביקר שוב בארץ‬               ‫מובנות‪ .‬המראה היה משעשע בעיני הילד הקטן‪ ,‬אבל אביו‬
‫והפעם היה בדעתו להשתקע בה‪ ,‬אלא שציוני ארץ‪-‬ישראל‬                ‫אסר עליו לצחוק מהתנהגותם המוזרה של האורחים ואמר‬
‫בחרו בו לציר לקונגרס הציוני הראשון שהתקיים בבזל‪.‬‬
‫הוא נסע לבזל‪ ,‬נפגש עם הרצל‪ ,‬נכבש באישיותו ונמשך‬                       ‫כי זוהי דרך תפילתם של אנשים אלו ויש לכבד אותה‪.‬‬
‫לתנועה שהקים‪ ,‬והיה פעיל בה מאוד‪ .‬באותם ימים יצא‬                ‫בן שלוש״עשרה היה לתלמיד בבית־ספר קתולי ״פדגד‬
‫מקס נורדאו בקריאה ל״יהדות של שרירים״ ולווה הקים את‬             ‫גיום המנזר של אמותינו היקרות״ בעיר מגדבורג הסמוכה‬
‫אגודת הספורט ״בר כוכבא״‪ ,‬וזו היתה יסוד ודוגמה‬                  ‫לעיירה‪ .‬היינריך הצעיר ירש מאביו את אהבת התנ״ך‪,‬‬
‫לתנועות ספורט יהודיות אחרות שקמו אחר‪-‬כך‪ ,‬ובכללן‬                ‫והרבה לקרוא בו בילדותו‪ ,‬ועל״כן הצטיין בלימודיו‪ .‬חברו‬
                                                               ‫לספסל הלימודים היה הברון הצעיר ארנסט פוךמנשטיין‪,‬‬
                                                      ‫״מכבי״‪.‬‬  ‫וקשרי החברות ביניהם לא נותקו מעולם‪ .‬הברון הצעיר‬
‫בסוף ‪ 1898‬יצא הרצל לביקור בארץ וביקש מלווה‬                     ‫הושפע מחברו היהודי‪ ,‬ולימים גילה שקשריו עם לווה היו‬
‫לשמש לו מורה דרך‪ .‬לווה הציג לפניו בירושלים את הילד‬             ‫הנדבך הראשון בהתעניינותו ביהדות‪ ,‬שסופה היה התגיי­‬
‫הראשון שחונך בלשון העברית‪ ,‬איתמר בן השש‪-‬עשרה‪,‬‬                  ‫רותו יחד עם רעייתו‪ .‬אף־על״פי שלמד בבית״ספר קתולי‪,‬‬
‫בנו של אליעזר בן‪-‬יהודה‪ .‬הוא ביקר עם הרצל ביפו‪,‬‬                 ‫עלה לתורה כשהיה בר־מצווה ‪ -‬בעידודו של אביו‪ .‬באותו‬
‫במושבות‪ ,‬בחיפה‪ ,‬בעכו‪ ,‬בצפת ובטבריה‪ .‬כשחזר לברלין‪,‬‬              ‫הזמן נפל לידיו אחד הכרכים של תולדות עם ישראל מאת‬
                                                               ‫גרץ והקריאה בו חיזקה את תודעתו היהודית‪ .‬בבית־הספר‬
 ‫‪19‬‬                                                            ‫שבו היה היהודי היחיד‪ ,‬הצטיין בלימודי היסטוריה‪ ,‬ובלע‬
                                                               ‫ספרים רבים בהיסטוריה‪ ,‬מיתולוגיה ואגדות‪ .‬הוא עסק גם‬
                                                               ‫בספורט‪ ,‬בייחוד בשחיה ובחתירה‪ .‬וילהלם הרצברג‪ ,‬שהיה‬
                                                               ‫מנהל בית״הספר החקלאי מקוה״ישראל ומייסדו של בית־‬
                                                               ‫היתומים בירושלים‪ ,‬ביקר בעירו והרצה על החיים בארץ‪-‬‬
                                                               ‫ישראל‪ ,‬ודבריו עשו רושם רב על לווה הצעיר‪ ,‬שתודעתו‬

                                                                                             ‫הלאומית התעוררה זה לא כבר‪.‬‬
   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24