Page 19 - etmol 94

‫ו‪>10‬וןפ״שצוצץ׳‬

‫הווה׳ לווה יסו אה האגווה הציוניה הראשונה טוהניה‪ ,‬ליווה אה התל ועווו‬
‫הקמה הסהרה הלאוהיהניוושליס‬

‫מאת יוחנן ארנון‬

‫היינריך לווה‬

‫בשנת ‪ 1890‬עבר לברלין‪ ,‬למד בבית־הספר הגבוה‬ ‫היינריך אליקים לווה בא מבית יהודי״גרמני מתבולל‬
‫למדעי היהדות ולמד גם באוניברסיטה היסטוריה‪ ,‬פילולו­‬ ‫והיה לציוני עוד לפני הופעת הרצל‪ .‬ב״‪ 1892‬ייסד בברלין‬
‫גיה ושפות שמיות‪ .‬בשנת ‪ 1894‬קיבל תואר דוקטור‪ .‬כל‬ ‫אגודה ששמה ״יונג ישראל״ )ישראל הצעיר(‪ ,‬וברבות‬
‫אותו הזמן פירסם גם שירים בעלי אופי יהודי‪-‬לאומי‬
‫הימים היתה לגרעין התנועה הציונית בגרמניה‪ .‬ב־‪1895‬‬
‫ב״יודישס פאמילינבלט״ ובעתוני סטודנטים שונים‪.‬‬ ‫ביקר לראשונה בארץ‪ ,‬וגם ליווה את הרצל בביקורו כאן‬

‫בברלין התקרב אל הסטודנטים היהודים הרוסים שלמדו‬ ‫ב״‪ .1898‬הוא יסד אגודת ספורט יהודית וערך את העתון‬
‫באוניברסיטה ויחד עם מי שהיו אחר‪-‬כך מנהיגי יהדות‬ ‫הציוני של יהודי גרמניה‪ .‬היינריך לווה היה פרופסור‬
‫רוסיה‪ ,‬כמו שמריה לוין‪ ,‬אריה מוצקין ונחמן סירקין‪ ,‬ייסד‬ ‫לספרנות והציע להקים ספריה לאומית ואוניברסיטאית‬
‫״אגודה מדעית יהודית‪-‬רוסית״‪ ,‬ששימשה מרכז לסטודנטים‬ ‫בארץ־ישראל עוד קודם שקמה האוניברסיטה העברית‪ .‬עם‬
‫היהודים מרוסיה‪ .‬לווה‪ ,‬שנמנה עם פעילי האגודה היה‬ ‫עלותו לארץ בשנת ‪ 1933‬נתמנה למנהל ספריית ״שער‬
‫הגרמני היחיד באגודה זו‪ .‬באותם ימים החל להשתתף‬
‫בקביעות בכתב העת ״סלבסט אמניציפיון״ בעריכת נתן‬ ‫ציון״‪ ,‬שהיא הספריה העירונית של תל־אביב‪.‬‬
‫בירנבאום‪ .‬כתב העת הזה עסק בנושאים יהודיים ולאומיים‪.‬‬
‫אגב‪ ,‬בירנבאום הוא הראשון שהשתמש במונח ציונות‬ ‫היינריך לווה נולד בעיירה הקטנה ונצלבן שבלבה של‬
‫לתיאור תנועת התחיה הלאומית היהודית‪ .‬במאי ‪ 1892‬ייסד‬ ‫גרמניה בשנת ‪ .1869‬משפחתו היתה משפחת סוחרים‬
‫אגודה ששמה ״יונג ישראל״ אחר‪-‬כך היתה האגודה לגרעין‬ ‫אמידה‪ ,‬שהיתה רחוקה מיהדות‪ ,‬והיינריך לא ביקר בילדותו‬
‫בבית״כנסת‪ .‬הוא סיפר כי פעם אחת ביקרה בביתם חבורה‬
‫התנועה הציונית בגרמניה‪.‬‬ ‫של אנשים שבאו מרחוק לשוק התבואות שהתקיים בעיירה‪.‬‬
‫בסתיו ‪ 1895‬ביקר לראשונה בארץ‪-‬ישראל יחד עם‬ ‫בבוקר הפשילו האנשים את שרוולי חולצותיהם‪ ,‬כרכו‬
‫המסאי והעתונאי וילי במבוס‪ .‬באותה שנה החל להתפרסם‬ ‫רצועות ובתי עור על ידיהם ועל ראשם ומילמלו מלים לא‬
‫העתון ״ציון״ בעריכתו‪ .‬כעבור שנתיים ביקר שוב בארץ‬ ‫מובנות‪ .‬המראה היה משעשע בעיני הילד הקטן‪ ,‬אבל אביו‬
‫והפעם היה בדעתו להשתקע בה‪ ,‬אלא שציוני ארץ‪-‬ישראל‬ ‫אסר עליו לצחוק מהתנהגותם המוזרה של האורחים ואמר‬
‫בחרו בו לציר לקונגרס הציוני הראשון שהתקיים בבזל‪.‬‬
‫הוא נסע לבזל‪ ,‬נפגש עם הרצל‪ ,‬נכבש באישיותו ונמשך‬ ‫כי זוהי דרך תפילתם של אנשים אלו ויש לכבד אותה‪.‬‬
‫לתנועה שהקים‪ ,‬והיה פעיל בה מאוד‪ .‬באותם ימים יצא‬ ‫בן שלוש״עשרה היה לתלמיד בבית־ספר קתולי ״פדגד‬
‫מקס נורדאו בקריאה ל״יהדות של שרירים״ ולווה הקים את‬ ‫גיום המנזר של אמותינו היקרות״ בעיר מגדבורג הסמוכה‬
‫אגודת הספורט ״בר כוכבא״‪ ,‬וזו היתה יסוד ודוגמה‬ ‫לעיירה‪ .‬היינריך הצעיר ירש מאביו את אהבת התנ״ך‪,‬‬
‫לתנועות ספורט יהודיות אחרות שקמו אחר‪-‬כך‪ ,‬ובכללן‬ ‫והרבה לקרוא בו בילדותו‪ ,‬ועל״כן הצטיין בלימודיו‪ .‬חברו‬
‫לספסל הלימודים היה הברון הצעיר ארנסט פוךמנשטיין‪,‬‬
‫״מכבי״‪.‬‬ ‫וקשרי החברות ביניהם לא נותקו מעולם‪ .‬הברון הצעיר‬
‫בסוף ‪ 1898‬יצא הרצל לביקור בארץ וביקש מלווה‬ ‫הושפע מחברו היהודי‪ ,‬ולימים גילה שקשריו עם לווה היו‬
‫לשמש לו מורה דרך‪ .‬לווה הציג לפניו בירושלים את הילד‬ ‫הנדבך הראשון בהתעניינותו ביהדות‪ ,‬שסופה היה התגיי­‬
‫הראשון שחונך בלשון העברית‪ ,‬איתמר בן השש‪-‬עשרה‪,‬‬ ‫רותו יחד עם רעייתו‪ .‬אף־על״פי שלמד בבית״ספר קתולי‪,‬‬
‫בנו של אליעזר בן‪-‬יהודה‪ .‬הוא ביקר עם הרצל ביפו‪,‬‬ ‫עלה לתורה כשהיה בר־מצווה ‪ -‬בעידודו של אביו‪ .‬באותו‬
‫במושבות‪ ,‬בחיפה‪ ,‬בעכו‪ ,‬בצפת ובטבריה‪ .‬כשחזר לברלין‪,‬‬ ‫הזמן נפל לידיו אחד הכרכים של תולדות עם ישראל מאת‬
‫גרץ והקריאה בו חיזקה את תודעתו היהודית‪ .‬בבית־הספר‬
‫‪19‬‬ ‫שבו היה היהודי היחיד‪ ,‬הצטיין בלימודי היסטוריה‪ ,‬ובלע‬
‫ספרים רבים בהיסטוריה‪ ,‬מיתולוגיה ואגדות‪ .‬הוא עסק גם‬
‫בספורט‪ ,‬בייחוד בשחיה ובחתירה‪ .‬וילהלם הרצברג‪ ,‬שהיה‬
‫מנהל בית״הספר החקלאי מקוה״ישראל ומייסדו של בית־‬
‫היתומים בירושלים‪ ,‬ביקר בעירו והרצה על החיים בארץ‪-‬‬
‫ישראל‪ ,‬ודבריו עשו רושם רב על לווה הצעיר‪ ,‬שתודעתו‬

‫הלאומית התעוררה זה לא כבר‪.‬‬