Page 19 - etmol 94
P. 19
ו>10וןפ״שצוצץ׳
הווה׳ לווה יסו אה האגווה הציוניה הראשונה טוהניה ,ליווה אה התל ועווו
הקמה הסהרה הלאוהיהניוושליס
מאת יוחנן ארנון
היינריך לווה
בשנת 1890עבר לברלין ,למד בבית־הספר הגבוה היינריך אליקים לווה בא מבית יהודי״גרמני מתבולל
למדעי היהדות ולמד גם באוניברסיטה היסטוריה ,פילולו והיה לציוני עוד לפני הופעת הרצל .ב״ 1892ייסד בברלין
גיה ושפות שמיות .בשנת 1894קיבל תואר דוקטור .כל אגודה ששמה ״יונג ישראל״ )ישראל הצעיר( ,וברבות
אותו הזמן פירסם גם שירים בעלי אופי יהודי-לאומי
הימים היתה לגרעין התנועה הציונית בגרמניה .ב־1895
ב״יודישס פאמילינבלט״ ובעתוני סטודנטים שונים. ביקר לראשונה בארץ ,וגם ליווה את הרצל בביקורו כאן
בברלין התקרב אל הסטודנטים היהודים הרוסים שלמדו ב״ .1898הוא יסד אגודת ספורט יהודית וערך את העתון
באוניברסיטה ויחד עם מי שהיו אחר-כך מנהיגי יהדות הציוני של יהודי גרמניה .היינריך לווה היה פרופסור
רוסיה ,כמו שמריה לוין ,אריה מוצקין ונחמן סירקין ,ייסד לספרנות והציע להקים ספריה לאומית ואוניברסיטאית
״אגודה מדעית יהודית-רוסית״ ,ששימשה מרכז לסטודנטים בארץ־ישראל עוד קודם שקמה האוניברסיטה העברית .עם
היהודים מרוסיה .לווה ,שנמנה עם פעילי האגודה היה עלותו לארץ בשנת 1933נתמנה למנהל ספריית ״שער
הגרמני היחיד באגודה זו .באותם ימים החל להשתתף
בקביעות בכתב העת ״סלבסט אמניציפיון״ בעריכת נתן ציון״ ,שהיא הספריה העירונית של תל־אביב.
בירנבאום .כתב העת הזה עסק בנושאים יהודיים ולאומיים.
אגב ,בירנבאום הוא הראשון שהשתמש במונח ציונות היינריך לווה נולד בעיירה הקטנה ונצלבן שבלבה של
לתיאור תנועת התחיה הלאומית היהודית .במאי 1892ייסד גרמניה בשנת .1869משפחתו היתה משפחת סוחרים
אגודה ששמה ״יונג ישראל״ אחר-כך היתה האגודה לגרעין אמידה ,שהיתה רחוקה מיהדות ,והיינריך לא ביקר בילדותו
בבית״כנסת .הוא סיפר כי פעם אחת ביקרה בביתם חבורה
התנועה הציונית בגרמניה. של אנשים שבאו מרחוק לשוק התבואות שהתקיים בעיירה.
בסתיו 1895ביקר לראשונה בארץ-ישראל יחד עם בבוקר הפשילו האנשים את שרוולי חולצותיהם ,כרכו
המסאי והעתונאי וילי במבוס .באותה שנה החל להתפרסם רצועות ובתי עור על ידיהם ועל ראשם ומילמלו מלים לא
העתון ״ציון״ בעריכתו .כעבור שנתיים ביקר שוב בארץ מובנות .המראה היה משעשע בעיני הילד הקטן ,אבל אביו
והפעם היה בדעתו להשתקע בה ,אלא שציוני ארץ-ישראל אסר עליו לצחוק מהתנהגותם המוזרה של האורחים ואמר
בחרו בו לציר לקונגרס הציוני הראשון שהתקיים בבזל.
הוא נסע לבזל ,נפגש עם הרצל ,נכבש באישיותו ונמשך כי זוהי דרך תפילתם של אנשים אלו ויש לכבד אותה.
לתנועה שהקים ,והיה פעיל בה מאוד .באותם ימים יצא בן שלוש״עשרה היה לתלמיד בבית־ספר קתולי ״פדגד
מקס נורדאו בקריאה ל״יהדות של שרירים״ ולווה הקים את גיום המנזר של אמותינו היקרות״ בעיר מגדבורג הסמוכה
אגודת הספורט ״בר כוכבא״ ,וזו היתה יסוד ודוגמה לעיירה .היינריך הצעיר ירש מאביו את אהבת התנ״ך,
לתנועות ספורט יהודיות אחרות שקמו אחר-כך ,ובכללן והרבה לקרוא בו בילדותו ,ועל״כן הצטיין בלימודיו .חברו
לספסל הלימודים היה הברון הצעיר ארנסט פוךמנשטיין,
״מכבי״. וקשרי החברות ביניהם לא נותקו מעולם .הברון הצעיר
בסוף 1898יצא הרצל לביקור בארץ וביקש מלווה הושפע מחברו היהודי ,ולימים גילה שקשריו עם לווה היו
לשמש לו מורה דרך .לווה הציג לפניו בירושלים את הילד הנדבך הראשון בהתעניינותו ביהדות ,שסופה היה התגיי
הראשון שחונך בלשון העברית ,איתמר בן השש-עשרה, רותו יחד עם רעייתו .אף־על״פי שלמד בבית״ספר קתולי,
בנו של אליעזר בן-יהודה .הוא ביקר עם הרצל ביפו, עלה לתורה כשהיה בר־מצווה -בעידודו של אביו .באותו
במושבות ,בחיפה ,בעכו ,בצפת ובטבריה .כשחזר לברלין, הזמן נפל לידיו אחד הכרכים של תולדות עם ישראל מאת
גרץ והקריאה בו חיזקה את תודעתו היהודית .בבית־הספר
19 שבו היה היהודי היחיד ,הצטיין בלימודי היסטוריה ,ובלע
ספרים רבים בהיסטוריה ,מיתולוגיה ואגדות .הוא עסק גם
בספורט ,בייחוד בשחיה ובחתירה .וילהלם הרצברג ,שהיה
מנהל בית״הספר החקלאי מקוה״ישראל ומייסדו של בית־
היתומים בירושלים ,ביקר בעירו והרצה על החיים בארץ-
ישראל ,ודבריו עשו רושם רב על לווה הצעיר ,שתודעתו
הלאומית התעוררה זה לא כבר.