Page 15 - etmol 94

‫ספרים ‪1990-‬‬ ‫הקודש ולעסוק במקצועות חקלאיים‬
‫כאלה שעוד לא הונהגו פה‪ ,‬בהיקפם‬
‫ולמרות הבעיות והקשיים שמסביב‪ ,‬אי־אפשר שלא להתפעל מהכמות ומהאיכות של‬ ‫הרחב כראוי‪ ,‬כמו גידול צמר גפן‪ ,‬משי‪,‬‬
‫הספרים היוצאים לאור בימים אלו והמוקדשים להיסטוריה הארצישראלית והיהודית‪.‬‬ ‫אספסת וכר‪ .‬ונפשנו בשאלתנו להורות‬
‫את הדרך נלך בה‪ ...‬אין לנו חפץ בעזר‬
‫עשרות ספרים בנושאים אלו יצאו בשנת ‪ 990‬ו ‪ ,‬ואגו סוקרים כאן רק חלק מהם‪.‬‬ ‫ובתמיכה כי כל אחד מאתנו ואלה אשר‬
‫אגו לומדים היסטוריה לא רק כדי לדעת את מה שקרה ולהוסיף תאריכים ומאורעות‬ ‫יבואו אחר״כך כולם הם בעלי די אמצ­‬
‫וסיפורים לסיפוק סקרנותנו‪ .‬ההיסטוריה משמשת אותנו גם כדי להבין‬
‫את הנעשה היום והאפשרי למחר‪ .‬כזהו ספרו של יוסף גורני ״החיפוש‬ ‫עים״‪.‬‬
‫אחרי הזהות הלאומית״ )הוצאת עם־עובד(‪ .‬יוסף גורני מבקש לדעת‬ ‫כמה מעולי בוכרה אמנם רכשו פרד­‬
‫מה נשתנה בעם היהודי‪ ,‬כשחלק ממנו יושב בארץ משלו‪ :‬האם אגו‬ ‫סים בפתח‪-‬תקוה‪ ,‬אבל כתוצאה מן‬
‫כבר מה שנקרא ״עם נורמלי״? האם הגלות היא עדיין גלותז האם‬
‫ישראל היא המרכז שסביבו סובבים חיי היהודים או שישראל‬ ‫המשבר החמור שהתחולל בארץ בסוף‬
‫והתפוצה היהודית הגדולה בעולם הנמצאת בארצות־הבריח ‪ -‬שתיהן‬ ‫שנות העשרים‪ ,‬מכרו רובם את הפרד­‬
‫מרכזים שווים בחשיבותם? ספר זה משתמש בהיסטוריה כדי לגסות‬ ‫סים‪ .‬ואולם עד היום קיימת בעיר זו‬
‫לדעת מה קורה ומה אפשרי ומבקש לחדש את ימי תנועת ״חיבת‬
‫ציון״ ‪ -‬ההכרה בישראל‪ ,‬כמרכז וחוט שדרה ליהדות העולם‪ ,‬שתחזק‬ ‫״מושבה״ בוכרית‪.‬‬
‫המצב בברית‪-‬המועצות החמיר‪,‬‬
‫ותהדק את הקשר והזהות היהודים‪.‬‬ ‫הרעב גדל וגברו הרדיפות של מוסדות‬
‫מרדכי נאור ודן גלעדי פירסמו בהוצאת משרד הבטחון‪ ,‬ספר שיהיה‬ ‫הדת היהודית‪ :‬רוב‪-‬רובם של בתי‪-‬‬
‫יסוד לידיעת המתרחש בארץ בזמננו ־ ״ארץ ישראל במאה העשרים״‪.‬‬ ‫הכנסת נסגרו והחיים הציבוריים התנה­‬
‫רן אהרוגסון פירסם בהוצאת יד בן־צבי את הספר ״הבארון‬ ‫לו בצורה מצומצמת ובמחתרת‪ .‬משנת‬
‫והמושבות״ ובו מחקר הקובע את חלקו של הבארון‪ ,‬״ציוני אמיתי״‪,‬‬ ‫‪ 1928‬ברחו רבים מבני אסיה המרכזית‬
‫כלשון אהרוגסון‪ ,‬בראשית המפעל הציוני‪ :‬אהרונסון טוען כי בסופו של דבר היתה פקידות‬ ‫לפרס ולאפגניסטן‪ ,‬והיהודים היו חלק‬
‫הבארון נחוצה ויעילה‪ ,‬שכן בלעדיהם ספק אם האכרים היו מצליחים להתקיים‪ .‬ספר אחר‬ ‫ניכר מן הבורחים‪ .‬הבריחה נעשתה‬
‫של הוצאת יד בן צבי הוא ״מולדת חדשה״ מאת יואב גלבר‪ ,‬המספר על עליית ה״יקים״‬ ‫בסוד גמור ונשמרה גם מבני משפחה‬
‫בשנות השלושים ומסקנתו‪ :‬למרות הבעיות שבפגישה בין יהודי מזרח אירופה ומרכזה ‪-‬‬ ‫ומקרובים‪ .‬גניבת הגבול נמשכה כשלו­‬
‫הצליחו ה״יקים״ להשתלב בארץ ולהצטיין בכל תחומי העשיה והחברה‪ .‬הספר ״פליקס״‬ ‫שה ימים ‪ -‬הנמלטים עשו את דרכם רק‬
‫מאת רות בונדי)הוצאת זמורה ביתן( מספר קורותיו של פנחס רוזן‪ ,‬ממנהיגי יהודי גרמניה‬ ‫בלילות‪ ,‬ומשערים כי כארבעת אלפים‬
‫ושר המשפטים הראשון‪ ,‬אבל זהו גם ספר על ה״יקים״ כולם ופועלם‪ .‬ביוגרפיה נוספת שהיא‬ ‫איש‪ ,‬שהם כ‪ 12%-‬מיהודי בוכרה אז‪,‬‬
‫גם סיפור קורות הזמן‪ ,‬הוא הספר על פנחס רוטנברג )בהוצאת עם־עובד( מאת אלי‬
‫שאלתיאל‪ ,‬המהפכן מרוסיה שהביא את החשמל לארץ וחיפש גם את המנהיגות‪ .‬בהוצאת‬ ‫עברו באותו הזמן את הגבול‪ .‬המטרה‬
‫״מוסד ביאליק״ יצא לאור ספרו של מנדל פייקאז׳ ״חסידות פולין בין שתי המלחמות״‪,‬‬ ‫הראשונה של הבורחים היתה העיר‬
‫הסוקר את היהדות החרדיח־חסידיח בפולין‪ ,‬מלחמתה על נפשה‪ ,‬מלחמתה בזרמים האחרים‪,‬‬ ‫משהד בפרס‪ ,‬ושם קיבלו אותם בחמי­‬
‫השקפות עולמה‪ ,‬דמותם של מנהיגים הרביים ועיקרו של הספר ־־ מעשיהם של רביים אלו‬ ‫מות בני הקהילה היהודית‪ ,‬שאירגנו את‬
‫במלחמת העולם השניה )פייקאד מתנגד לביטוי ״השואה״ והאסון אשר קרה אז מכונה בפיו‬ ‫הקשר עם המבריחים‪ .‬הפליטים שהו‬
‫״גזירות ת״ש־ש״ה(‪ .‬חלקם הגדול של רביים אלו היוו מופת לאחיהם ולגאמניהם‪ ,‬ואילו‬ ‫בערי פרס וציפו בדריכות לרשיונות‪-‬‬
‫אחרים ‪ -‬נכשלו‪ .‬בהוצאת מוסד ביאליק ראה אור גם הספר ״קיום בסוד הצמצום״‪ ,‬פרקים‬
‫בקבלה ומשמעותה לימינו וכן נדפס מחדש בתיקונים והוספות של י‪ .‬ברטל‪ ,‬כרך א' של ספרו‬ ‫כניסה לארץ‪ .‬מי שהיו להם קרובים‬
‫הגדול והחשוב של ישראל היילפרן ״פנקס ועד ארבע ארצות״‪ .‬ספר נוסף בשיתוף ״יד ושם״‬ ‫בארץ הגיעו לכאן בתוך שנה‪ .‬בעזרת‬
‫הרשיונות הם נסעו ממשהד לטהרן‬
‫הוא ״מוסליגי והיהודים״ מאת מיכאליס‪.‬‬ ‫ומשם לעיר כרמנשה השוכנת על גבול‬
‫ספר ראשון מסוגו הוא על חולדות היהודים ההרריים )במזרח קווקז( מאז ראשית המאה‬ ‫פרס‪-‬עירק‪ ,‬משם לבגדד‪ ,‬משם לרמת‪-‬‬
‫ה־‪ )19‬הו צ א ת מכון בן צבי(‪ .‬מרדכי אלטשולר כותב בספר גדול )‪ 663‬עמודים( את קורותיהם‬
‫של יהודים אלו שהגיעו לקווקז כנראה במאה ה־‪ ,5‬מתרכז על התקופה המודרנית ומוסיף פרק‬ ‫עמון או לדמשק‪ ,‬ומשם לארץ‪.‬‬
‫הפליטים שלא היו להם קרובי משפ­‬
‫חשוב על יהדות בלתי נודעת‪ ,‬שבניה באים ועולים אף הם לארץ‪.‬‬ ‫חה בארץ לא קיבלו רשיונות‪-‬כניסה‬
‫מחקרים רבים מתפרסמים בשנים האחרונות על הרב קוק‪ ,‬אבל עדיין לא נתבהרה תורתו‪.‬‬ ‫אליה וסבלו סבל רב‪ .‬הם נדדו שנים‬
‫בנימין איש שלום מבקש בספר ״החיפוש אחרי הזהות הלאומית״ )הוצאת עם עובד( להציג‬ ‫רבות ברחבי פרס‪ ,‬וקצתם הגיעו לבסוף‬
‫דרך הודו‪ .‬יש מן היהודים שיצאו מבוכ­‬
‫את אמונתו ודעותיו‪.‬‬
‫נתן שור הוציא לאור בשנים האחרונות ספרים על ירושלים ועל צפת‪ .‬השנה יצא לאור‬ ‫רה בשנת ‪ 1931‬והגיעו לארץ ב‪!1945-‬‬
‫בהוצאת ״דביר״ ספרו ״תולדות עכו״‪ ,‬בצורה מהודרת‪ ,‬מלוה בעיטורים ובאיורים רבים‪ .‬הספר‬ ‫רוב באי עליה זו התיישבו בערים‪,‬‬
‫פורש לפנינו זו פעם ראשונה בהרחבה כזו‪ ,‬אח תולדותיה של העיר‪ ,‬שבה קשורה גם‬ ‫בעיקר בתל‪-‬אביב‪ ,‬ומעטים התיישבו‬
‫ההיסטוריה האירופית‪ ,‬שכן במשך שנים רבות‪ ,‬בתקופת הצלבנים‪ ,‬היתה חלק בקורות‬ ‫בחיפה ובעפולה‪ .‬רובם עסקו כאן‬
‫במלאכות שהורגלו בהן בבוכרה ‪-‬‬
‫אירופה‪.‬‬ ‫סוחרים זעירים ופועלים‪ .‬עם קום המדי­‬
‫ספרים נוספים על הארץ בצורה אלבומית ומעוטרת יפה‪ :‬״עיר המנוחות״ )הוצאת ״כתר״(‬ ‫נה היו בארץ כשבעת אלפים יהודים‬
‫מאח מירון בגבגישתי‪ ,‬בו מסופר בצורה רבת עניין על בחי־הקברות של ירושלים והקבורים‬
‫בהם ‪ -‬ממלכים ונסיכים ועד נוסעים מוזרים ועד חוקרים ועד אוהבי הארץ שבאו אליה‬ ‫מבוכרה‪.‬‬
‫מרחוק‪ ,‬וכן‪ :‬סיפורי ‪ 50‬משפחות ותיקות בארץ בעריכת זאב ענר‪ ,‬״בתי תל־אביב מספרים״‬ ‫בשנים הראשונות לקום המדינה‬
‫)הוצאת משרד הבטחון( מאת פנחס שחר וספרו של אילן שחורי ‪ -‬״חלום שהפך לכרך״‪,‬‬ ‫הגיעו לארץ זקנים שהותר להם לצאת‬
‫בהוצאת אביבים‪ ,‬על ראשיתה של חל־אביב‪ .‬וספר מחקר ומדע של תולדות הארץ‪ ,‬כתוב‬ ‫מברית‪-‬המועצות‪ .‬בתחילת שנות השב­‬
‫בידי חוקרים רבים ומוקדש לחוקר הצעיר בן ה־‪ 83‬־ שמואל אביצור‪ ,‬שאילמלי הוא היינו‬ ‫עים‪ ,‬לפני כעשרים שנה‪ ,‬עם תחילתה‬
‫של היציאה הגדולה מברית‪-‬המועצות‪,‬‬
‫יודעים פחות על תולדות הארץ‪ ,‬בהוצאת מוזיאון ארץ־ישראל ובעריכת רחבעם זאבי‪.‬‬
‫ועם תום השנה ־ הספר ״מחורבן לחקוה״‪ ,‬בהוצאת מאגנס‪ ,‬שבו חוקר אברהם אדרת‬ ‫הגיעו גם יהודים מבוכרה‪ ,‬והתיישבו‬
‫בערים במרכז הארץ‪ .‬יהודי בוכרה‪,‬‬
‫באריכות אח דרכה של יבנה בשיקום האומה לאחר חורבן בית שני‪.‬‬ ‫שמספרם נאמר בכמאה אלף נפש‪,‬‬
‫בתום השנה יצא גם הספר הראשון במסגרת ״מקרא לישראל״ בהוצאת עם־עובד והוצאת‬ ‫מתרכזים כיום בערים טשקנט‪ ,‬סמרק‪-‬‬
‫מאגגס שליד האוניברסיטה העברית‪ ,‬והוא פירוש על רות מאת יאיר זקוביץ‪ .‬זהו מפעל‬ ‫נד‪ ,‬בוכרה ודושנווה ומצפים‪ ,‬כרוב‬
‫שבמסגרתו יראו אור ‪ -‬במשך עשר שנים? יותר? ־־ כל ספרי התנ״ך‪ ,‬מפורשים זו פעם ראשונה‬
‫לפי המחקר המדעי ועם הפירושים המסורתיים‪ .‬יהיה זה מפעל מן הגדולים במו״לות העברית‪.‬‬ ‫יהודי ברית‪-‬המועצות‪ ,‬לעלות לארץ‪.‬‬
‫וזהו רק חלק מהיבול הגדול של ספרים לחקר הארץ וחקר העם היהודי שיצאו לאור במשך‬

‫שגה זו‪.‬‬

‫ש‪ .‬שבא‬

‫‪15‬‬