Page 10 - etmol 94
P. 10
בכירים כדוגמת מורי גימנסיה הרצליה די רחקנו זה מזה .היישוב הישן רחק זוננפלד ,שהתרחק מן ״האפיקורסים׳/
בתל-אביב .בסופו של דבר שוכנעו מכם בגלל המרירות שבו מול חילולי הספיד פועלים שנפלו על משמרתם.
האיברים הוותיקים ,בניגוד לדעתם של הדת שראה ביישוב החדש .ואולי היתה הרב קוק עמד על גבורתם של החלוצים
הצעירים ,לקבל את דעתם של הרבנים. זו התרחקות יתרה על המידה .עתה והציע לחברי מרחביה להקים בית־
מטולה ,התחנה אחרונה ,לא האירה הגיעה שעת ההתקרבות .הנה ,אחים
את פניה לחמשת הרבנים .שוב ,התלקח אהובים ויקרים ,שבים אנו ,אנשי כנסת על שם הנופלים.
ויכוח בענייני חינוך ,והמורה המקומי היישוב הישן ,לחבק אתכם בזרועות בסיום הביקור נראה היה לרבנים
שוהם יצא בתקיפות נגד מגמות המשל פתוחות .אבל אנא ,אחים ,התקרבו גם שמצאו מסילות אל לבותיהם של מקצת
חת .הרב זוננפלד גער בו והרב יאדלר אתם אלינו בדרכי החיים ,בכל הקדוש אנשי מרחביה .בין השאר הובטח להם
מציין בסיכומו למסע ,כי ״שם כיהן לישראל ,שמעונו וחיו תחיה לאומית
אחד הפוקרים )מופקרים ,אפיקורסים( שהמטבח במקום יוכשר.
כמורה לילדים והיה מחנכם לכפירה אמיתית.״ במושבות הגליל התחתון היתה לרב
ולמינות ...וגם נגדנו דיבר בעזות נים הצלחה חלקית .בכפר תבור נתקב
רבה״ .דיווח עתונאי בן הזמן מחזק את עימות עם וילקרמיץ׳ לו בלבביות ,והמורה יהודה ענתבי היה
ההתרשמות כי במטולה נכשלו הרבנים: אולי היחיד מכל המורים שפגשה
״שם ,מלבד ראש הוועד ,שומע לא היה בימים הבאים ביקרו הרבנים במלח- המשלחת ,שצידד בעמדותיה .עם זאת,
מיה ,במצפה ובמגדל ,שוחחו עם טען כי ידיו כבולות ,שכן אין ביכולתו
להם״. איכרים ועם פועלים ובכל מקום קראו לשנות את תוכנית הלימודים ולכלול בה
ממטולה החלו בדרכם חזרה -לצפת, לחזרה אל הדת .בכמה מקומות יישבו לימודי קודש רבים יותר בלי אישור
לטבריה ,ממנה ברכבת מצמח לחיפה, סכסוכים מקומיים .בראש-פינה שבה
ומשם בספינה ליפו ,כמקובל בימים עשו את שבתם השלישית ,נקלעו ״מרכז המורים״ וחברת יק״א .סג׳רה
ההם ,מאחר שדרך היבשה לאורך לעימות עם המורה הנודע שמחה וילקו- )אילניה( הקבילה את פני הרבנים
מישור החוף היתה משובשת .כמעט מיץ׳ ,מאבות החינוך העברי החדש .אף בקרירות ,ובניגוד לרוב המקומות
חודש לאחר שיצאו מביתו של הרב קוק שהיתה זו מושבה שמרנית ,זכה בה האחרים ,פרנסיה אף לא הבטיחו דבר.
וילקומיץ׳ להערכה רבה .פרופ׳ מרדכי ביבנאל היתה קבלת הפנים חמה יותר,
ביפו ,שבו אליו ,כדי לסכם את המסע. אליאב ,שכתב מאמרי-מחקר על מסע מה גם שבמושבה זו עשו הרבנים את
הרבנים ,מציין כי בשבת הזאת התנהלו שבתם השניה במסע .כאן התעורר
הישגים וכשלונות בראש-פינה כמה ויכוחים בין הרבנים ויכוח חריף סביב תביעתם למתן חינוך
לבין וילקומיץ׳ .לאחר שהרבנים קוק חרדי לילדים באמצעות ״תלמוד
פרופ׳ יהושע קניאל ,בספרו ״המשך וזוננפלד דרשו בבית-הכנסת בענייני
ותמורה ,היישוב הישן והיישוב החדש תורה ורוח ,וביקרו קשות את החינוך תורה״ .להצעה היו מצדדים ומתנגדים
בתקופת העלייה הראשונה והשנייה״ - העברי הלאומי ,עלה וילקומיץ׳ על במושבה.
סבור כי הרבנים התרשמו ברוב המקו הבימה ,וטען בהתרגשות רבה ,כי לדע
מות שבהם ביקרו כי המצב הדתי עגום. תו החינוך ״במצב טוב״ .הוא נהג ברב במכתב מן הגליל התחתון ,שהתפר
עם זאת ,״הרבנים נתקבלו בסבר פנים נים כבוד ,״אך ביקש להחליש את סם בעתון הפועלים ,״הפועל הצעיר״,
יפות ובהדרת כבוד .בכל מקום כונסו הרושם שעשה הרב קוק״ .במהלך אותה ביטל הכותב את כוונות משלחת הרב
התושבים לשמיעת דברי התעוררות, שבת דרשו גם יתר הרבנים ובמוצאי- נים ואת הישגיה .בבואו לעסוק בנושא
אך במושבות רבות קמו גם מתנגדים שבת שב ופרץ הוויכוח .הרבנים תבעו החינוך ,כתב :״ביבנאל מצאו מקום
לכוונות הרבנים ,בעיקר מצד המורים מאנשי המושבה לקיים את מצוות הדת,
המשכילים והפועלים הצעירים, כולל הפרשת תרומות ומעשרות ,ובכך להתגדר בו :התנפלו על בית-הספר
והתעוררו ויכוחים קשים .ניכרו גם נענו .אשר לחינוך ,התייצבו האיכרים המקומי ועל החינוך השורר בו .הבטיחו
חילוקי-דעות וניגודים בין צעירים מאחורי וילקומיץ׳ והביעו בו אמון להם ,לאיכרים ,לייסד תלמוד תורה
בעזרתם של נדיבים ידועים ,ולדבר זה
וזקנים״. מוחלט. מצאו אוזן קשבת ,בעיקר בין החרדים
לדעת אליאב ,תוצאות המסע מבחינת המסע הסתיים בביקור בשלוש מוש שבאיכרים .וצריך להודות ,שכן יש
הרבנים היו דלות ,ולאורך זמן לא היה בות הגליל הצפוניות ביותר :משמר קצת סכנה בדבר .בית-הספר ביבנאל
להן ערך של ממש .בטווח הקצר השיגו הירדן ,יסוד-המעלה ומטולה .ביסוד- יצאו לו מוניטין כבית-הספר היותר
הרבנים הישגים מסוימים בהעלאת המעלה נתגלעו חילוקי דעות בין האיכ גרוע ובלתי משוכלל בכל הגליל ואולי
קרנה של הדת בכמה יישובים ,כמו רים ,עד כמה להישמע לרבנים בתחום
הסדרת הפרשת תרומות ומעשרות, החינוך .הרב קוק תבע להקים ״חדר״, גם בכל ארץ-ישראל.״
הזזת הבימה בבית-הכנסת בזכרון או לכל הפחות להכניס מורה דתי לבית- לאחר ביקור במושבה בית-גן הסמו
יעקב ,פתיחת תלמודי-תורה ,תיקון הספר שירביץ לימודי קודש בבני כה ליבנאל יצאו הרבנים למפגשים עם
מקוואות והכשרת מטבחים .הרבנים המושבה .בדיונים פנימיים נוסח מסמך בני העליה השניה -בכינרת ,בדגניה
העריכו כי מסעם הצליח ,והרב קוק אף ובו נאמר :״הננו מסכימים להכניס לתוך ובחוות פוריה .בכינרת ובדגניה התח
קיווה שיהיה לו המשך .הוא המליץ בית-הספר את לימודי הדת הצרופה וור לרבנים כי החלוצים אינם מקפידים
ל׳׳גדולי הרבנים״ לצאת למושבות ותורה שבעל-פה .פרטי התיקונים ואיך על מילוי מצוות הדת .הם נפגשו עם
״פעם או פעמיים בשנה ,בתור אחד להוציאם לפועל ,יתבררו על-ידי ועד כמה חברים ,אבל לא ביקשו להיפגש
הרבנים בצירוף גדולי הפדגוגים עם כל החברים ולשוחח עמם .בחוות
התפקידים היותר יפים ונחוצים״. בארצנו״ .הרבנים דחו מכל וכל נוסח פוריה התנהלו הדברים ברוח שונה .אף
ואולם המשך כזה לא היה .בשנים זה ,ובעיקר התנגדו למלים ״הדת שרוב הפועלים נמנו עם ה״אפיקור-
הבאות כמעט לא היו ביקורים של הצרופה״ ,בחששם שמדובר ברפורמה סים״ ,צלח הביקור .החלוצים קיבלו את
רבנים חשובים במושבות החקלאיות נוסח תלמידי מנדלסון ,וכן לשיתופם פני הבאים בסבר פנים יפות ,האזינו
וביישובי העובדים .יוצא מן הכלל היה של ״גדולי הפדגוגים״ ,משמע מורים לדבריהם והתווכחו אתם .כאן השמיע
הרב קוק ,שחזר וביקר ביישובי עמק
הרב קוק את ה״אני מאמין״ שלו בעניין
יזרעאל בשנות העשרים. הקשרים בין דתיים לחילונים ,והקש
רים בין שני ה״יישובים״ :״הגיעה
השעה לשים קץ למצב המוזר של
התרחקות בין היישוב הישן ליישוב
החדש .אחים יקרים ,אנא התקרבו
אלינו ,כי הגיעה שעת קירוב הלבבות.
סו