Page 12 - etmol 94

‫)‪ .(1096‬רבים ממנהיגי קהילות מגנצא ושפירא ערב גזירות‬ ‫■י‬
‫תתנ״ו היו מבני משפחה זו‪.‬‬

‫העובדה כי רבים מן המהגרים לאשכנז היו אמידים‪ ,‬נתנה‬
‫את אותותיה לא רק במעמדם המדיני‪ ,‬החברתי והכלכלי‪,‬‬
‫אלא גם בהווי חייהם‪ .‬הייחוס המשפחתי ‪ -‬שניתנה לו‬
‫חשיבות רבה ‪ -‬ומעמדה הגבוה יחסי של האשה היהודייה‬
‫בחברה זו קשורים אף הם בכך‪ .‬כמה מן התקנות‪ ,‬שניתקנו‬
‫באותם ימים‪ ,‬הן בדבר סדרי המשפחה וסדרי הכלכלה והן‬
‫בדבר סדרי בתי״הדין‪ ,‬קשורים גם הם במבנה זה של‬

‫החברה‪.‬‬

‫טבעי הוא‪ ,‬כי המהגרים והנלווים אליהם שמרו גם לאחר‬ ‫ילד יהודי בגרמניה בימי הבינים‬
‫בואם אל גרמניה על המסורות של משפחותיהם‪ ,‬ובייחוד‬
‫כשהיו אלה משפחות מיוחסות ומכובדות‪ .‬גם צאצאיהם‬ ‫בדרך דומה תיאר ר׳ אלעזר מוורמייזא את הגירתה של‬
‫בדורות הבאים הלכו בדרך זו ושמרו בקנאות רבה על‬ ‫משפחת קלונימום מאיטליה לגרמניה; ״הוא היה הראשון‬
‫מסורות אבותיהם‪ .‬תופעה זו היא ההסבר לריבוים ולהתפצ'‬ ‫שיצא מלומברדי״אה הוא ובניו‪ ...‬וקרובו רבי׳ איתיאל‬
‫לותם של המנהגים באשכנז‪ ,‬מעל למצוי בכל מרכז יהודי‬
‫אחר באותם ימים‪ ,‬ולמניעת היווצרותו של מנהג אחיד‬ ‫ושאר אנשים חשובים״‪.‬‬
‫ומקובל גם כעבור כמה דורות‪ .‬אף את זיקתן השונה של‬ ‫הנה לפנינו דמות מרכזית אשר סביבה התכנסו‪ ,‬בעת‬
‫כמה משפחות אל מורשתן התרבותית של בבל ושל ארץ‪-‬‬ ‫הגירתם והתיישבותם בגרמניה‪ ,‬אנשים נוספים מבני‬
‫ישראל יש לקשור במידת מה במציאות זו‪ .‬לא היתה זו‬ ‫המשפחה וגם אחרים‪ .‬זו היתה מעין שיטת התיישבות סביב‬
‫תמונה בת חלוף‪ .‬מעמד הבכורה של אותן משפחות נשתמר‬ ‫אישיות חשובה‪ .‬עדות נוספת להגירתן של משפחות יחידות‬
‫מצויה באוכלוסייתן הקטנה של קהילות שונות‪ ,‬אשר‬
‫לאורך זמן‪ ,‬וצאצאיהן זכו לו עד הגזירות בשנת תתנ״ו‪.‬‬
‫גודלן הקטן יחסי של כמה מן הקהילות באותם ימים‬ ‫הורכבו לעתים ממספר זעום של משפחות‪.‬‬
‫ראשונים עולה בבירור מן המקורות‪ .‬בשאלה שהופנתה אל‬ ‫בדרך כלל היו מהגרים אלה סוחרים אמידים‪ ,‬וקצתם אף‬
‫ר׳ יוסף טוב־עלם במחצית הראשונה של המאה ה״‪11‬‬ ‫נימנו עם משפחות‪ ,‬שהיו מיוחסות בתורתן ובמעמדן כבר‬
‫מסופר‪ ,‬כי קהילת טרויש אשר באזור שמפניה הטילה מס‬ ‫במקום מוצאן‪ .‬כאמור‪ ,‬הם נתקבלו בסבר פנים יפות על״ידי‬
‫לפדיון שבויים על כמה קהילות שבקרבתה‪ .‬״והחבושים‬ ‫השליטים הקרולינגיים‪ ,‬ולעתים אף קיבלו מהם פריבילגיות‬
‫נתנו רובם‪ ,‬והמותר הטילו עליהם קהל טרויי״ש ועל אחיהם‬ ‫שונות‪ .‬צרכים שונים‪ ,‬דתיים בעיקרם‪ ,‬אילצום להביא‬
‫עמהם מהגרים נוספים שנספחו אליהם‪ .‬באופן טבעי ניתן‬
‫בסביב משינ״ץ ושבאלצורא וב׳ נפשות שבקרלונ״ט״‪.‬‬ ‫מעמד של בכורה בכל התחומים לראש המשפחה ולבניו‪.‬‬
‫מתברר כי מדובר בשני ראשי משפחות שבקהילת‬ ‫בדרך כלל היתה קבוצה מהגרת זו מעין גרעין זוטר‪ ,‬אשר‬
‫״קרלונט״‪ .‬העובדה שהקהילות המנויות התקשו ביותר‬ ‫סביבו נתרכזו במשך הזמן סוחרים יהודים אחרים‪ ,‬וכך קמה‬
‫לגבות את הסכום‪ ,‬אף שאת רובו שילמו החבושים עצמם‪,‬‬
‫ועלתה קהילה מקומית‪.‬‬
‫מלמדת גם היא‪ ,‬שלא היתה בהן אוכלוסייה גדולה‪.‬‬ ‫משפחה שכזו היתה משפחת קלונימוס‪ ,‬שיש התולים‬
‫בהגירתה את ראשית לימוד התורה באשכנז‪ .‬עובדה זו‬
‫ראשי קהילת טרויש העידו על עצמם בשאלה אחרת‪,‬‬ ‫וקשירתו המשוערת של קרל הגדול אל הגירת המשפחה‬
‫שנשלחה זמן מה לאחר השאלה הנזכרת‪ ,‬כי ״אנו שקהלנו‬ ‫הביאה להתפתחותה של ספרות עניפה‪ ,‬שניסתה להתחקות‬
‫מתי מספר״‪ .‬בתיאורם שם נמצא עדות נוספת למשקלה של‬ ‫על שורשיה של מסורת זו ועל טיבה‪ .‬אגדות שונות טענו כי‬
‫אב המשפחה‪ ,‬ר׳ משה בן קלונימוס‪ ,‬הובא לגרמניה בידי‬
‫המשפחה והנלווים אליה‪ :‬נגזרה גזירה נגד ראש משפחה‬ ‫הקיסר קרל עצמו‪ .‬ואולם נראה שהמשפחה לא הובאה‬
‫אחד )״אלא אותו שמעון בלבד לא הסכים בדבר״(‪ ,‬אך‬ ‫לגרמניה בידי הקיסר אלא היגרה מאיטליה מרצונה‪ ,‬בשנת‬
‫בהמשך הדברים מפורש‪ ,‬כי פעלו עמו כנגד הקהל אנשים‬
‫נוספים שהיו קשורים בו‪ .‬הקהל אף חשש‪ ,‬שמא יגזלו אותו‬ ‫‪ 917‬בקירוב‪.‬‬
‫שמעון ואנשיו את ספרי התורה מהם לאחר ששאר בני‬ ‫אף־כי יש הפרזה בדעה כי בני קלונימוס היו גורם עיקרי‬
‫הקהילה ״נבדלו מהם״‪ ,‬וקרוב הוא‪ ,‬ששמעון ואנשיו יכלו‬ ‫בפיתוח מרכז התורה באשכנז‪ ,‬הנה בתחומים אחרים אכן‬
‫היתה למשפחת קלונימוס השפעה מכרעת‪ :‬רבים מן הפייט­‬
‫לקיים מניין לעצמם‪.‬‬ ‫נים באשכנז הקדומה נמנו עם בני משפחה זו‪ ,‬הם פיתחו את‬
‫אין זה מקרה כי רבים בתקופה זו המקורות העוסקים‬ ‫תורת הסוד ועיצבו את השקפת עולמם של רבים מבני‬
‫בשאלת תפילה בציבור בעשרה‪ ,‬מאחר שקשה היה לקבץ‬ ‫אשכנז‪ ,‬ובין השאר‪ ,‬את האידיאל של קידוש השם‪ ,‬כפי‬
‫מניין לתפילה‪ .‬מקור אחד פוסק‪ :‬״אם יש בבית״הכנסת מניין‬ ‫שבא לידי ביטוי בגזירות שבעקבות מסעות הצלב בתתנ״ו‬
‫מצומצם אין אחד מהם רשאי לצאת משהתחיל שליח ציבור‬
‫להתפלל עד שיגמור תפילתו‪ ,‬ואם התחיל קדיש או קדושה‬ ‫‪2‬ו‬
‫במניין יגמור אף בלא מניין‪.‬״ לעומת זאת‪ ,‬יש בידינו עדות‬
‫על כפר בסביבות מגנצא שבו גרו יהודים רבים די הצורך‬
‫לקיים לעצמם בית־כנסת ומניין לתפילה‪ .‬בשאלה שנשאל‬

‫אחד מחכמי הדור‪ ,‬ר׳ יהודה הכהן‪ ,‬אומר התובע‪ :‬״בביתי‬
‫בכפר שלי נדרתי ציפוי זהב לעשות בראש ספר תורה‪,‬‬
‫וכשבאתי למעגנץ לקחתי חצי אונקויא זהב ונתתי לשמעון‬
‫לעשות״‪ .‬מהמשך דבריו מוכח כי ספר התורה מצוי היה עמו‬
‫בכפרו ומסתבר שהיה שם מניין‪ .‬נראה כי אותו יהודי קשור‬
‫היה בסחר בין הכפר‪ ,‬או אולי המנזר שבסביבתו‪ ,‬ובין‬