Page 6 - etmol 94

‫וננ״הווד‪P‬ור‪(7‬‬

‫דסבו ל שו‬

‫את‪mm‬אמ‬

‫הקיץ מלאו ‪ 55‬שנה למותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק‪ ,‬רבה‬ ‫הרב צבי יהודה בנעוריו‬
‫הראשון של ארץ־ישראל‪ ,‬בעל הלכה‪ ,‬קבלה והוגה דעות דתי‪ ,‬שראה‬
‫בהתיישבות החדשה בארץ־ישראל‪ ,‬בבניינה מחדש ובציונות חלק‬
‫ממהלך אלוהי‪ ,‬שלא כרוב חלוצי ארץ־ישראל החדשה‪ ,‬שראו בציונות‬
‫תנועה חילונית מובהקת‪ ,‬ושלא כרוב היהודים החרדים‪ ,‬שראו בציונות‬
‫נסיון ״לעלות בחומה״ שלא ברצון אלוהים‪ .‬למרות אמונתו הדתית‬
‫העמוקה ביקש הרב קוק להתקרב לעולי ארץ־ישראל הצעירים שלא‬
‫היו דתיים‪ ,‬אבל קיימו מצווה חשובה‪ :‬בניין הארץ‪ .‬במכון ״גנזים״ בתל־‬
‫אביב שמור מכתב של בנו של הרב וממשיך דרכו‪ ,‬צבי יהודה‪ ,‬ששלח‬
‫אל יוסף חיים ברנר ספר של אביו‪ ,‬״עקבי הצאן״; במכתב הסביר צבי‬
‫יהודה את תורתו של הרב קוק‪ ,‬ואת יחסו לבני העליה השניה‪ ,‬ולחרדי‬
‫ירושלים‪ .‬המכתב נשלח בשנה אתתל״ח לחורבן )‪ .(1907‬ברנר ישב‬
‫באותה שנה בלונדון וערך את ״המעורר״‪ .‬צבי יהודה היה באותם ימים‬

‫בו ‪.17‬‬

‫לנפשו‪ ,‬שגם הוא מהצעירים האידיא­‬ ‫יו ס ף חיי ם ברנר‪ ,‬ציור של אורי ליפ שיץ‬ ‫תשרי א ת תל״ ח‪ .‬יפו‬

‫ליסטים מ״המחנה הנשאר״‪.‬‬ ‫אדוני הנכבד ומאוד נעלה הסופר‬
‫וכביאור אל הספר‪ ,‬הנני מעיר אותך‬ ‫המצוין י״ח ברנר נ״י‪ .‬שלום לך!‬
‫את הדברים האלה על דבר המחבר‬
‫קיבלתי מכתבך ומאוד אני מודה לך‬
‫וספרו‪:‬‬ ‫על טרחך לענות לי‪.‬‬
‫אבי נ״י המחבר הוא מן הרבנים‬
‫האדוקים ואשר מלבד גאונותו ב״תו‪-‬‬ ‫ואני שולח לך את הספר ״עקבי‬
‫רה״ זכה גם לשם ״צדיק״ ועם זה הוא‬ ‫הצאן״ ומראש אני מודיעך ומבקשך כי‬
‫חוקר ופילוסוף חופשי באין שום מעצור‬ ‫את הספר הזה לא תקרא בו כי אם‬
‫לפניו‪ ,‬במלוא המובן של המלה הזאת‪.‬‬ ‫תלמוד בו בעיון ועימוק‪ ,‬בכובד ראש‪,‬‬
‫וירבה מאוד חקור ולימוד בתורות כל‬ ‫כי השטחיות משחיתה הרבה מאוד את‬
‫הכוונה בדברי חכמה עמוקה‪ .‬ובעניינף‬
‫הפילוסופים שבאומות‪-‬העולם בידיעה‬ ‫בו פעם אחר פעם‪ ,‬חושב אני כי יתוספו‬
‫עמוקה ויחדור עד יסודי תורתנו וגם עד‬ ‫לך ממנו מדעים חדשים ואפילו השקפות‬
‫חדרי הקבלה הגיע‪ .‬ובלב קרוע ומורתח‬ ‫חדשות‪ .‬ואת הספר אני שולח לך לא‬
‫ראה ויתבונן אל שבר עמו אהוב‪-‬נפשו‪,‬‬ ‫בחפצי להפיצו לשם עסק ולא בתור בן‬
‫הקרוע לגזרים‪ ,‬ויכיר את מקור כל‬ ‫המחבר החובב את אידיאלי אביו וחפץ‬
‫הרעות באי‪-‬הידיעה איש את אחיו‪,‬‬ ‫בהפצתם‪ ,‬כי־אם בתור צעיר מצעירי‬
‫ברחוקם ואי‪-‬הכרתם זה את זה ואת‬ ‫דורנו בעלי האידיאלים מ״המחנה הנש­‬
‫רכושו ואת שאיפותיו הכרה ברורה‬ ‫אר״‪ ,‬שהוא שולח מטעמים שהכירם‬
‫ואמיתית‪ .‬עד שלמשל מעבר מזה‬ ‫לראויים להיאכל‪ ,‬לצעיר חברו )סלח‬
‫היהדות נעשתה לשם‪-‬נרדף עם שנאת‬ ‫לי( המוכר ממנו מרחוק לבן״מינו וקרוב‬