Page 4 - etmol 94
P. 4
ולכן עליתי עוד הפעם עם ספרי להוצי במשפחתו ובחיי הממלכה ,יחד עם
או לאור אולי יבוא עזר מעם ד׳... מאורעות יהודיים־פרטיים ,שימשו
שיגיע עתה בשנת היובל הזאת ספרי
עילה ונושא לשירים.
להוד מלכנו יר״ה.״
יש לשער שגורל המהדורה השניה דומה שהכותבים התחרו ביניהם
היה כגורל הראשונה. בתוארי הכבוד ובמלות השבח שיעתירו
היחס בין הקיסר ליהודים נתפס כיחס
שבין אב לבניו ,על כל מגוון אפשרויו עליו .מלות השבח ,הברכות והאיחולים
תיו של המושג הזה .זוהי מערכת יחסים
הדדית ,שבה האב אוהב את בניו ממש מדהימים בתכניהם ובגיוונם.
ומחויב לדאוג להם ,והבנים מצדם
אוהבים ומעריצים את אביהם ומקבלים דומה שכל לקסיקון הלשון העברית
את מרותו ואת חסותו. נוצל עד תומו בכל הווריאציות האפש
וריאציה אחרת של מערכת יחסים זו
היא של אדון ועבדיו -עבדים במובן ריות .כל פסוקי התנ״ך ופניני הספרות
החיובי של המושג .האדון חייב לדאוג
לכל מחסורם של עבדיו ,והעבדים המאוחרת גויסו לצורך זה ,בשפע של
מצדם חייבים לציית לו ,לירוא מפניו
ולהיות נאמנים לו נאמנות מוחלטת .יש שימושים והמצאות נדושים ומפתיעים
כאן יחס מובהק של תלות של העבד
באדונו המשולבת באהבה ,ושיעבוד כאחד.
מחוסר בררה שנעשה לשעבוד מרצון. יש רמזים שהקיסר עצמו קץ בכל
עוד מתכונת של יחסים היא זו שבין
השררה לנתונים תחת שלטונה ,כאמור השפע הזה של שירים ושל דרשות
בפרקי אבות :״הוי מתפלל בשלומה של
מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו שהרעיפו עליו ,והוא או אנשיו אסרו על
חיים בלעו.״ נתיניו לשלוח לו ספרות שבח זו .על
הקיסר נתפס כמלך-חסד ,כצדיק על
כל המשתמע מכך .כל הפסוקים הקשו כך ,למשל ,העיד לפי תומו ,יהודה צבי
רים לצדיק במקרא ובמקורות האחרים
נדרשו עליו ומוצו עד תום .ייחסו לו את גלברד .בהקדמתו לחיבורו ״ספר יפה
כל התכונות הטובות הקיימות ,וקשרו
לו את כל הכתרים ושרו לו את כל שירי נוף״ ) (1890לימד סנגוריה על סירובו
ההלל האפשריים. של הקיסר לקבל את שירו ,ונימק אותו
בסקר ראשון מצאתי יותר מארבעים בענוותנותו ובהעדפתו מעשים טובים
יצירות עבריות שיש בהן התייחסות
לקיסר .יותר משלושים בחייו וכעשר על שירי הלל :״השיר אשר שרתי
לאחר פטירתו .בקבוצה שניה זו
כלולות ,למעשה ,יצירות רבות יותר, לכבוד הקייזער יר״ה הוא חג היובל לפי
מכיוון ששופמן ועגנון הזכירו אותו
בכמה וכמה מיצירותיהם ,שנספרו כאן מלאת ארבעים שנה למן היום אשר
יחד .מספר זה לא כולל את התפילות
שחוברו לכבודו ושנדפסו במחזורים התעלה לישב על כיסא כבוד מלכותו,
ובסידורים. אולם לא שלחתי את השירה הזאתL
מרבית היצירות שפורסמו בחייו
נדפסו בבתי-דפוס בערים שונות בתחו להיכל הכבוד בית המלכות אשר
מי הממלכה האוסטרית-הונגרית, פרנץ יוזף בבגדי קיסר לאדוננו כי צדיק הוא אדוננו הקייזער
ובייחוד בערי גליציה שבה התרכזו רוב
יהודי הממלכה -להוציא שלושה חיבו ועניו ועל-כן ברוב צדקתו וענוותנותו
רים שפורסמו בירושלים בתגובה על
ביקורו בה בנובמבר 1869לרגל חנוכת ההולדת שלו נעשו לימי חג בבתי ישר נתן דת ודין ביום 7נאוומבער בשנת
תעלת סואץ .בעיקר הוקדשו שירים
למאורעות כמו ימי ההולדת של הקיסר, 1888למספר 11956שאל יהין שום אל.
ימי השנה לעלייתו לשלטון ,נישואיו,
ההתנקשות בחייו והולדת יורש העצר. היהודים התעניינו מאוד בכל הקורה איש לשלוח לו ברכת מזל טוב עבור
היו גם מאורעות שנגעו לחיי היהודים
במשפחת הקיסר .הם הראו בקיאות כבוד היום ...כה היו דבריו המתוקים,
רבה בפרטי חייו ,הרגישו את עצמם ועל-כן לא שלחתי את השירה הזאת״.
מעורבים במתרחש בבית המלוכה וראו בהקדמה למהדורה השניה של אותה
בו את ״המלך שלהם״ ,שיש להם חלק דרשה שנקראה ״ספר היובל״
בו והוא מצדו מייצג אותם ומשגיח )תרנ״ח (1898-פירט יהודה גלברד
עליהם אישית .את אהבתם ואת הכרת בצער רב ובתסכול בולט את אכזבתו
הטובה שלהם הרעיפו עליו היהודים גם והסביר שזו היתה גם הסיבה להוציא
באמצעות המלה הכתובה -האמצעי את הספר פעם נוספת בשינוי שמו
המובהק מימים ימימה של ״עם הספר״ .ובהתאמתו לתאריך החדש :״הנה באמת
ליהודים בארצות פזוריהם השונות כמה יגיעות יגעתי בספר הזה כאשר
היתה מסורת ארוכה של חיים תחת חיברתיו לשלחו ליד הקיר״ה ושלחתיו
שלטון זר ושל שמירת אמונים למושל ב׳ פעמים ולא עלתה בידי שיגיע להוד
ולשריו ,ואחד מביטוייה של מסורת זו מלכנו ,עד ששלחתיו על-ידי שר וראש
היו תפילות ושירים בשבח השליט העיר בוטשאטש השר שוט .אולם על
ושלטונו ובשבח משפחתו ושריו .התפי כל זה לדאבון נפשי אחר עניי ועמלי לא
לות נדפסו במחזורים ובסידורים .סיפו מצאתי את שאהבה נפשי ,כי תקוותי
רי אגדה סופרו על יחסו הטוב ליהודים נשארה מעל שלא השגתי שום מענה על
ובדיחות ואנקדוטות רבות נרקמו זה מהוד מלכנו ,ועל-כן נטיתי להאמין
סביבו .ביקוריו בערי הממלכה כללו שאפשר לא הגיע הספר מאיזה סיבה
תמיד קבלת משלחת מטעם הקהילה להקיר״ה ואדירי כל חפצי היה להראות
לצור מעוזנו הוד מלכנו יר״ה שגם אנכי המקומית.
שנות שלטונו הארוכות של הקיסר ,תולעת נפשי דבקה בו לעבדו בלב ונפש
סיפקו הזדמנויות רבות לשירי השבח וגם להיות מהמזכים את הרבים להצית
הרבים .מאורעות שונים בחייו ,בם את רשפי אש אהבת הממשלה...
