Page 4 - etmol 73
P. 4
הקיסר הגרמני וילהלם השני ב ,(1898-ועכשו גם יריחו בטווח הסביבה הקרובה ביותר למושבה .שכן המורים
התפתחה יותר )בין היתר גם על-ידי יהודים שניסו מספר הירושלמיים היו רובס״ככולם ילידי הארץ ,ששלטו בשפה
הערבית והכירו מקרוב את מנהגי בני המקום ואורחותיהם.
פעמים להתיישב במקום(. לא כן מורי המושבות ,שהיו עולים חדשים ואשר הארץ
בסיפור-המסע של ילין ניכרת כבר מסורת מסויימת של ותושביה היו זרים להם .בנסיבות אלה ,ניתן להבין ,לא
מסע-תלמידים שהלכה ונתגבשה במשך השנים .קודם כל, ההינו מורים אלה לצאת אל הדרכים ולהסתכן בחיי תלמידי
לא רק המצטיינים זוכים במסע ,אלא כולם ,וכשיוצאים
לדרך מעיר לגביהם המורה :״זריזים וחרוצים היו היום גם הם.
העצלים שבהם ,ובנוהג שבעולם היו בפעם הזאת דווקא אלה מאידך ,היו כמה ,מסלולים מוכרים שהפכו גם אצל מורי
הזריזים ביותר״ .שנית ,התלמידים אינם מסתפקים בבגדי המושבות לטיולי חובה .אחד מהם היה הטיול לירושלים.
היום-יום שלהם אלא בוררים לעצמם אביזרים נוספים תלמידי מקוה״ישראל ,למשל ,היו נוהגים לטייל כל שנה
התואמים למסע ,ואשר משווים לו אוירה שובבה של שמחה בפסח לירושלים ,כשהם מוצאים את ארוחם ולינתם שם
ופורקן מעול .כך למשל ניתן למצוא תלמידים המתלבשים
כמנהג התיירים האנגלים כשהם קושרים על הכובע מטפחת בבית״ספר ״אליאנס״.
לבנה :אחרים מחקים את הפרשים הערביים כשהם עוטפים דיווח אודות מסעות״תלמידים בתקופת העליה הראשונה
את התרבוש האדום בכפייה; ויש שפושטים את המעיל ,כמו מצוי לא רק כדיווח עיתונאי ,אלא אפילו בפירסום ספרותי.
מפרסומים מפורטים אלה אנו למדים על מסלולי מסעות,
האיטלקים ,ומניחים אותו רק על הכתפיים. היכן הם עברו ,תיאורים של מקומות ואתרים ,הסברים
התלמידים מקשטים את עגלות המסע בענפים גדולים של גיאוגראפיים והיסטוריים הנילווים להם ,וכמובן -ההווי
עצים ,או במקלות אליהם הם קושרים מטפחות ומנופפים
כמו בדגלים .מנהג נוסף שהלך והתגבש במסע הוא השירה המיוחד ההולך ונוצר בהם בקרב התלמידים והמורים.
בציבור .גם בסיפור של לונץ וגם בסיפור של ילין מרבים מפרסומים אלה מסתבר ,למשל ,שטיולי סוף־השנה של
לשיר במשך המסע משירי ציון ,כאשר המספר מצא לנכון בית ספר ״למל״ נערכו ,בדרך כלל ,ליריחו ,לירדן ולים־
המלח .התלמידים היוצאים היו רק הבוגרים )מסיימי הכיתה
לצטט שירים אלה על כל מילותיהם ובתיהם.
כאן יש לזכור כי סיפורי-מסע אלה התפרסמו ,בין השמינית( ,והיציאה היתה לשלושה ימים.
היתר ,כדרישת-שלום מארץ-ישראל ,דרישת-שלום שביק
שה לעורר ביהודי הגולה באשר הם ,את הגעגוע ואת הסיפור הראשון
התשוקה לבוא לארץ ולהתערות בה :לפיכך ,אין ספק,
שתוספת זו של שירי-ציון היה גם בה כדי להגביר את את הסיפור הראשון אודות המסעות של בית״ספר זה,
הגעגוע ולחזק את הקשר .ואכן ארץ-ישראל המתנגנת כאן שהוא למעשה עדות ראשונה של מסע״תלמידים בארץ*
במילים ובצלילים ,מתקשרת בציטוטי שירים אלה -אל ישראל ,אנו מוצאים בשנתון ״לוח ארץ־ישראל״ בעריכתו
נופים מסויימים ,מקומות מסויימים וכן אל מצב-הרוח הפו של אברהם־משה לונץ .הסיפור הוא ״אורחת נערים״
שהתפרסם ב״ 1895ונכתב על״ידי העורך עצמו .המסע כפי
קד את המטיילים למראיהם. שמתואר כאן התנהל באביב תרמ״ח ) ,(1888כאשר
התלמידים־המשתתפים אינם כל הבוגרים ,אלא המצטיינים
טיולים של הרפתקות שבהם .כלומר :המסע ניתן להם כפרס .אמנם המורה מציע
להם גם ספרים או מתנות־כסף ,אבל התלמידים דוחים זאת
פרט למסעות ולטיולים במסגרת בית-הספר ,יוצאים באמרם :״במאוד במאוד הננו מרוצים בו )במסע( ...לא
צעירים לטייל ולסייר גם באופן עצמאי .ואכן,
הסקרנות והעניין לגבי הארץ החדשה ,וההכרות עימה נחליפהו ולא נמירהו בשום פרס״.
באמצעות המסע ,דוחפים כבר אז את הנוער הארצישראלי מארגן ומתכנן המסע הוא ״ראש המורים״ ,ועימו מורים
ליזום מסעות משלו .צעירים אלה יוצאים אל הדרכים והורים .המבוגרים יוצאים על סוסים ואילו התלמידים על
במגמה להכיר את המציאות הארצישראלית העכשווית, חמורים .עם השיירה יוצא ״המכלכל״ -שתפקידו לדאוג
להיוודע אל הלכי הרוח שבה ,לעקוב אחר התפתחות המוש למזון ולצרכי המשתתפים ,ואילו ״החמרים״ -דואגים
בות החדשות ,ולגלות את יושבי הארץ הזאת על כל
מיעוטיה ועדותיה .יחד עם זאת מתקבלת יציאה זו גם לבהמות.
כהרפתקאה-של-נעורים ,בה מעמיד הצעיר את עצמו למבחן סיפור״המסע של א.מ .לונץ הוא סיפור לימודי המשופע
של התמודדות עם החוץ הלא-צפוי ,המפתיע ולא פעם אף באינפורמציה רבה .אינפורמציה זו מתקבלת מדרך שיגם
ושיחם של המטיילים שגם בשעות הארוחה )בדרך כלל ליד
המאיים. מעיין ותחת עץ מצל( ,מרבים לחקור ולבדוק בתולדות
כך מתקבלים הדברים מסיפורו של הצעיר זלמן בן-טובים האתרים השונים ,בפני המקום ,בצומח ובחי שבו .עניין
-״ימי בציר תפוחי זהב״ ) ,(1896היוצא עם שתי אחיותיו מיוחד הם מגלים לגבי השמות הערביים של כל אתר ,כשהם
מיפו אל הפרדס היהודי הראשון שבסומייל; כך מסיפורה של מחפשים בהם את הזיקה אל המקורות היהודיים ,ובינתיים
חמדה בן-יהודה -״מערת צדקיהו״ ,אודות חבורת ילדים מצביעים גם על הקשר שבין ההווה לבין העבר הקדום שלנו
המטיילים ליעד זה וכל הקורות אותם שם ) :(1903וכך
מסיפוריו של זאב יעבץ -״חרבות לאתים״ ו״דרך שלושת כאן.
אלא שהמסע הוא לא רק שיחה ולימוד .בצד האינפורמ
ימים״. ציה משלב לונץ גם את אותם פכים קטנים של אירועים
בסיפור ״חרבות לאתים״ )התפרסם בשני המשכים: שקרו אותם בדרך ,ואשר מטעימים למסע את טעמו המיוחד.
,(1893 ,1895יוצאת מירושלים קבוצה של נוער )כשברא כמו למשל :הרכיבה על גבי החמור שלא כל הנערים בקיאים
שם בחור בוגר( ,לבקר בחול-המועד של סוכות במושבה בה; התמרים המבקשים בכל הזדמנות לקצר את הדרך
הקרובה קולוניה )היא מוצא( .בעוברם דרך הכפר הערבי ולקבל כמה שיותר מהר את שכרם :או המכלכל שמגלה כי
ליפתא ,הם מתעכבים על-יד המעיין שם ,כשלפתע תוקף ההליכה בדרכים הגבירה את תאבונם של הנערים ,וביום
אותם כושי גדל-מימדים ,ובאלה שבידו מאיים לגרשם .אלא
שנערים אלה אינם עוד כמו בעבר -בגולה -נרתעים או השלישי הם נשארים ללא מזון.
בורחים .המסע בארץ-ישראל על ההרפתקה שבו ,בא להו- סיפור-המסע של דויד יליד ״לארץ הירדן״ נערך עם
תלמידי בית-ספר ״למל״ במסלול דומה ,אך חמש-עשרה
שנה מאוחר יותר ) .(1903עכשו הדרכים הן יותר מתוקנות
ואפשר לנסוע בהן גם בעגלות)חלקן תוקנו לכבוד סיורו של
