Page 6 - etmol 73
P. 6
בית־הכנסת והרחבה שלפניו בחורבת ש מע ,היא תקוע הגלילית לחיות
מליל
הגליל בתקופה הרומיח־ביזנטית :חקלאים זעירים
החיים מעבודה עצמית ,בעלי מלאכה ומגישי שירותים
מופיעים פועלים במקורות קשורים מאת זאב ספראי הערים בגליל בתקופה הרומית
לעבודות האסיף או לעבודות מיוחדות. והביזנטית ,מאז הכיבוש הרומי בשנת
המקורות מתארים גם עשירים מובהקים האוכלוסין היתה גדולה ורק כך ניתן 63לפני הספירה ועד הכיבוש הערבי
העובדים בעצמם בשדותיהם .כך למשל, היה לכלכל את תושבי הארץ .רמת ב* ,637לא היו אלא ישובים כפריים
בניו של הורקנוס העשיר)אביו של רבי החקלאות בארץ עלתה על זו של שכנו שבהם חיו עשרות או מאות משפחות
אליעזר( חורשים את שדותיהם ,רבי תיה ועל-כך מעידים גם סופרים נוכרים והתפרנסו מחקלאות ,מלאכה ושירו
חייא שהיה עשיר ,עובד בעצמו ,ודוג תים .בשם ערים כונו בספרות התלמו
רבים.
מות רבות נוספות. המקורות אמנם מעידים על שכירת דית.
פועלים ,אולם עיקרה של עבודת האד החקלאות בעיר הגלילית היתה פר
החקלאות ברובה היתה מבוססת על מה עמד על עבודה עצמית של האבר טית ,זעירה ,מקצועית ומבוססת ברובה
עבודת בעל .בספרות התלמודית מצויות ובני משפחתו .משק המבוסס על עבודה על עבודה עצמית .רוב הארץ היה נתון
עדויות רבות על השקאה ,אבל אין ספק שכירה פירושו משק של אחוזות גדולות בידיהם של איכרים זעירים ועצמאיים.
שרק אחוז קטן מהשטח אכן הושקה. ושל פערים בין שכבות שונות ביישוב. החלקות שעמדו לרשות האיכר היו
בכל מקום שבו היה מעין אמנם נוצלו בישוב היהודי היו אחוזות מעטות .היו קטנות ויכלו לפרנס את בעליהן רק
מימיו להשקאה ,אולם ארץ-ישראל בו עשירים ועניים ,אך הרמה הכללית הודות לעיבוד אינטנסיבי חרוץ של
איננה מבורכת במעיינות רבים ,ורוב היתה אחידה למדי .רוב המקרים שבהם הקרקע .הרמה החקלאית הגבוהה של
הישובים נאלצו להסתפק במי הגשמים. קדמונינו בולטת בטיב שיטת העיבוד,
שטחי שלחין היו בבקעת הכנרת ,בעמק בטיפוח ובבחירת הגידולים .טיפול זה
החולה ,ובאזורי עכו וציפורי וגם נוצלו הניב רמת יבולים גבוהה .צפיפות
בעיקר לגידול ירקות .נראה שגם אורז