Page 5 - etmol 73
P. 5
שיר שהושר בטיולים
עגדי ת עבדית שפתנו
בציון בציון המעושדח
שידת ציון שירתנו
מה היא נהרדת.
בגנים בגנים נשיילה
בציון בציון המעושרת
יגיע כפינו נאכלה
מה היא נהדרת.
י שי שו יגילו הבנים
בציון בציון המעושרת
בבית״שפר יפו ירושלי ם
להוד ולתפארת.
צעירי פתח־תקוה יוצאים לטיול על גבי חמורים בשנת 896ו .המטיילים )מימין לשמאל( :אסתר גיסין ,שי ר שנ כ ת ב ע ל י די שנ״ ה יונ א ס חו תנו ש ל
אלי עזר בריהודה. מאיר סולץ ,א^לה סולץ ,אלישבע אפרתי ,מריסה אוסטשינסקי ,איטה גולדשטיין ,הירש ,לאה גיסין.
היתה הראשונה שגילתה את המקום לבני הנעורים עוד כיח את השינוי הטוטאלי שחל בהם -שינוי של זקיפות״קומה
בשנת תרס׳׳ז ) (1907והפכה ביקור זה למסורת .היה זה לאומית ואמיצה -כך שהמפגש בין הנערים לכושי הופך קל
טיול חלוצי״ )עמ׳ .(116והנה הורביץ מספר לנו שנערי מהרה להתמודדות ...הבוגר שביניהם מצווה עליו כי ירפה מן
ונערות גדרה היו מרבים לטייל למודיעין הרבה שנים האלה ,וכאשר זה משיב לו :״מי אתה יהודי כי תצווה עלי?״
תופס הבוגר באלה ושוברה לשניים ,כששאר הנערים
קודם לכן)כידוע ,גדרה ,מושבתם של אנשי ביל׳׳ו ,נוסדה
בחנוכה ,והגדרתים ראו עצמם כ׳׳מכבים החדשים״ ,כפי מתנפלים עליו מכל צד ומכריעים אותו.
שמתאר זאת הורביץ גם בזכרונות שלו :״חלוצי-עם אשר בסיפור ״דרך שלושת ימים״ ) ,(1903המסלול הוא שונה.
בחשמונאים בשעתם ,גם הם רוממות-אל בגרונם ...ובידיהם ארבעה תלמידים מבית-הספר החקלאי מקוה״ישראל ,יוצ
אים בחופשת הפורים לטייל ולהכיר מקרוב את מושבות
דגל״(. יהודה )ראשון־לציון ,רחובות וגדרה( .במסע זה נפגשים
מסע שזכה לתאור מפורט ,הוא המסע בחנוכה ,1903 הנערים עם גילוייה הכואבים של המציאות היישובית,
בו מספר הורביץ )ב׳׳הבוקר׳׳ ,(1956כיצד יוצאים ״נערי שהרי בעוד שברחובות ובגדרה הם מתקבלים ברוחב״לב
ובנדיבות ,הנה בראשון־לציון הם נאלצים לעזבה מייד
גדרה ונערותיה ...להתייחד עם רוחות גבורינו החשמונאים כאשר התושבים מתנצלים בפניהם שאין ביכולתם לארחם
ליד ההתלקחות הראשונה של לפיד החרות בידי מתתיהו ולהלינם)כידוע ,רחובות וגדרה היו מושבות של חובבי״ציון
אביהם וליד מנוחת-ניצחם באדמה ששיחררו בדמם״ .נראה שלא תחת חסות הבארון רוטשילד ,ואילו ראשון־לציון
שההליכה למודיעין בחנוכה סחפה עימה את צעירי כל אמנם קיבלה את תמיכתה ממנו .אולם לאחר שהתקוממו
הסביבה ,כפי שכותב הורביץ :״ברחובות הצטרפה אלינו מתיישביה נגד הפקידים שלו ב־ ,1887גזר עליהם הבארון
חבורה של הנוער המקומי ,וכך צעדנו ברגל ביום בהיר
וצונן ...בדרך שעברה את הכפרים הערביים לוד ורמלה, מערכת איסורים דרקונית למדי(.
שיותר מאשר כפרים גדולים לא היו אז ,והדרך שהלכה לפיכך אין תימה ,שאווירה-של-טיול חופשית יותר ומשו
והצרה עם התקרבנו למודיעין ,׳מודיה׳ בערבית ,הפכה חררת יותר ,נושבת מזכרונותיו של אמנון הורביץ ,הבן
לצומת שבילים מורבצים חלוקי-אבנים וחצץ ,שהצעידה הראשון של גדרה )נולד .(1887וכך הוא מתאר אותה:
״טיולינו הילדותיים במושבות וגם ביפו ,התפתחו והיו
בהם היתה בלתי נוחה ואף מייגעת ביותר״. לשגרה ולמסורת ...היינו יוצאים על פי רוב ברגל נערים
בבואם לקברות המכבים מוצאים שם הנערים והנערות ונערות ...כולם מתאספים היו על-יד כיכר בית-הכנסת,
״שלושה בחורים שותקים ,מתייחדים עם נשמות הגיבו ובהטילם את חבילותיהם על גבי ׳הבטלן׳ ,הלא הוא חמורו
רים״ .היו אלה מראשונה צעירי העליה-השניה :שלמה הזעיר של דב אריאל ליבוביץ ...היתה השיחה מתפתחת
צמח ,יוסף אהרונוביץ ודויד שטרן .עד מהרה מוצאים איתם ברוב התלהבות נעורים ,והלהקה ככוורת דבורים מרעישה
צעירי המושבות שפה משותפת ,ובני הארץ מזמינים את בזמזומה ,היתה מפליגה בעוד חושך לדרכה״ .כאן יש
החדשים להילוות אליהם למושבותיהם בקבלת-פנים חגיגית להפנות את תשומת-הלב לעובדה ,שבעוד ובירושלים
שנמשכת מרחובות ועד גדרה .כך שהמעמד על קברות משתתפי המסעות הם נערים בלבד ,הרי במושבות -אלה
המכבים מתקבל במסע זה ,לא רק בסימן של המשך העבר,
אלא בסימן של התחדשות ההווה ,בסימן המפגש בין שני הם נערים ונערות כאחד.
הדורות שהיו אמורים לעתיד-לבוא לשאת יחד במפעל
החלוצי היישובי כאן ,או כמו שמציג זאת הורביץ :״עד מי הגיע ראשון למודיעין?
מהרה נתערבבו בינינו ,או ...שמא יותר נכון יהיה לומר בין המסעות ליעדים השונים שמתאר הורביץ ,מוזכרים
שכל אחד מהם נעשה נקודת-מרכז שואבת לחבורות-חבורות גם המסעות למודיעין .והנה אם נחזור ונקרא ב׳׳סיפורה של
מבינינו .כאילו היו )צעירי העליה השנייה( שיחי צבר גמנסיה הרצליה״ ,מסתבר שגם לגבי יעד זה מבקשת לה
משלנו -צבר מתורבת יותר ,שכפה שלא במתכוון על הגימנסיה זכות ראשונים :או כפי שכתוב שם :״הגמנסיה
צבר-הבר הארצי-הפראי משלנו)צעירי העליה הראשונה(,
מטובו ומשפעת התלהבותו ילידת התרבות השורשית וחיבת
ציון שבגולה״.
