Page 8 - etmol 73

‫הלוואות‪ ,‬שהיה מצוי רק בכרכים‪.‬‬ ‫בית־הכנסת בהר־מירון‬ ‫ענף מלאכה נפוץ באושה הייתה עשיית‬
‫בכרך היו גם שווקים מיוחדים למוכרי‬ ‫מחצלות‪ .‬בשיחין התפתחה תעשיית‬
‫תוצרת חרושתית‪ ,‬כגון שוק קדרין‪,‬‬ ‫מדובר במקום קטן‪ ,‬שבו אין הרבה‬
‫שוק טבחין‪ ,‬שוק זהבין‪ ,‬שוק טרסיי‬ ‫טבחים‪ .‬בעלי מקצועות נוספים כגון‬ ‫קרמיקה ומתכת‪.‬‬
‫)רוקמים מומחים בחוטי מתכת(‪ .‬אין‬ ‫בשם וחייט מופיעים במקורות‪ ,‬אך אין‬ ‫מערכת השירותים בישוב הגליל‬
‫צריך לומר שבכרך נמכרו מותרות שלא‬ ‫ראיה מכרעת שהם פעלו גם בעיר‬ ‫היתה מפליאה בהיקפה‪ .‬אם כי ברור‬
‫נמכרו בעיר ובמקורותינו עדויות רבות‬ ‫שככל שמדובר במוצרי מותרות‪ ,‬הפער‬
‫על בן הכפר שבא לכרך ונפעם ממוצרי‬ ‫הקטנה‪.‬‬ ‫בין העיירה היהודית והפוליס־הכרך‬
‫בעיר היהודית היה בית‪-‬משפט קבוע‬ ‫הנוכרי היה גדול יותר‪ .‬אין ספק שבכל‬
‫המותרות שם‪.‬‬ ‫פחות או יותר‪ .‬בצמוד ניתנו שירותי‬ ‫ישוב מתוקן היה בית״מרחץ ציבורי‪,‬‬
‫בעיירות היו שוקים שהמוכרים בהם‬ ‫עזר משפטיים‪ .‬לבלר עסק בכתיבת שט­‬ ‫אבל ברור שהיה הבדל בין בתי״מרחץ‬
‫היו בעיקרם היצרנים עצמם‪ .‬האומן מוכר‬ ‫רות‪ .‬כן מופיעה תופעה קבועה של עדים‬ ‫בערים ובתי‪-‬מרחץ בכרכים ובנות הכר­‬
‫תוצרתו בשוק‪ ,‬בעל בור מים מוכר‬ ‫מקצועיים‪ ,‬מעין נוטריונים לאישור‬ ‫כים רוחצות היו בבתי״מרחץ יותר‬
‫מימיו בעצמו שם‪ ,‬וכן בעל מלאכה‪.‬‬ ‫מבנות העיר‪ .‬שירות נוסף שבו בולט‬
‫בשוק נמכרו כמובן מוצרים שלא הכל‬ ‫מסמכים‪ ,‬עד זה מכונה ״שהדה״‪.‬‬ ‫ההבדל בין העיר והכרך הוא הנחתום‪.‬‬
‫גידלו או יצרו‪ ,‬ורק לעיתים רחוקות‬ ‫בעיר ניתן היה לשכור פועלים לעבו­‬ ‫סתם נחתום אופה בתנורו רק פעם ביום‪,‬‬
‫מכר אדם ענבים או זיתים או תוצרת‬ ‫דות כלליות ולעבודות מקצועיות מיוח­‬ ‫ואילו בכרך שלוש פעמים ביום ויותר‪.‬‬
‫אחרת שרווחה אצל רוב תושבי המקום‪.‬‬ ‫דות‪ .‬גם הצאן והמרעה ניתנו לרועים‬ ‫ברשימת השירותים בעיירות מונים‬
‫בעיר נמצאו חנויות קבועות רבות‪,‬‬ ‫שכירים‪ .‬היו גם אנשים שהיו מקבלים‬ ‫המקורות‪ :‬בית־מרחץ‪ ,‬בית״כסא‪ ,‬רופא‬
‫בהן יכלו התושבים לקנות את כל צרכי‪-‬‬ ‫על עצמם שמירת הפירות‪ .‬בסיכומו של‬ ‫ואומן)מקיז״דם(‪ ,‬לבלר וטבח‪ .‬בישובים‬
‫הם‪ .‬החנות נזכרת בעיקר בקשר למכי­‬ ‫דבר‪ ,‬פעל בעיר מערך שירותים ענף‬ ‫הגדולים יותר הופעלו גם אמות מים‪,‬‬
‫רת ירקות‪ ,‬ביצים‪ ,‬פירות מיוחדים ומיני‬ ‫ומסודר‪ .‬עם זאת אין ספק שבדרך כלל‬ ‫מוסדות חינוך וצדקה‪ .‬הלכה מעניינת‬
‫מאכלות שונים‪ .‬החנות אינה רק מקום‬ ‫כיבס בן העיר את בגדיו בעצמו‪ ,‬טח‬ ‫נשנית בתוספתא בבא־מציעא‪ :‬״מי‬
‫מכירה אלא לעיתים גם מעין מסעדה‪.‬‬ ‫בעצמו את גגו‪ ,‬אפה את לחמו בעצמו‬ ‫שהיה בלן לרבים או ספר לרבים או‬
‫בשם וחייט מופיעים במקורות‪ ,‬אך אין‬ ‫ועשה את כלי‪-‬החרם בעצמו וכן שירו­‬ ‫נחתום לרבים ואין שם אחד אלא הוא‬
‫מש כמקום מכירה‪ ,‬כגון חנות של נחתו‪-‬‬ ‫והגיעה שעת הרגל ומבקש ללכת לבי­‬
‫מין‪ ,‬חנות של צבעין‪ ,‬חנות של בשם‬ ‫תים ועבודות נוספות‪.‬‬ ‫תו‪ ,‬יכולים לעכב על ידו עד שיעמוד‬
‫אחר תחתיו״‪ .‬מדובר בישוב קטן שבו‬
‫וחנות של נגר ונפח‪.‬‬ ‫מקח וממכר‬ ‫יש רק ספר אחד או נחתום אחד והוא‬
‫החנווני הוא האישיות הבולטת בעיר‬ ‫תושב כפר אחר בסביבה‪ .‬הלכה אחרת‬
‫בכל הקשור לכסף מזומן והוא גם ממלא‬ ‫בערים התנהלה פעילות מסחרית‪,‬‬ ‫עוסקת בארבעה מועדים שבהם ״משחי‪-‬‬
‫אולם נראה שבתחום זה היה הבדל גדול‬ ‫טין את הטבח בעל כורחו״‪ ,‬אף כאן‬
‫מקומו של השולחני בעיר הקטנה‪.‬‬ ‫בין העיר והפוליס הגדולה‪ ,‬שכן מוסדות‬
‫התגר הוא סוג מיוחד של סוחר‪ .‬מצד‬ ‫כלכליים ממשיים היו רק בכרכים הגדו­‬
‫אחד הוא מופיע כחנווני רגיל ומצד שני‬ ‫לים‪ .‬הדוגמה הבולטת לכך‪ ,‬הוא השול­‬
‫הוא מופיע כבעל עסקים מפותחים מח‪-‬‬ ‫חני‪ ,‬מעין בנקאי‪ ,‬המחליף כספים ונותן‬
‫נווני‪ .‬כך למשל‪ ,‬הוא המומחה לעניין‬
‫שווי של טובין)נכסים הניתנים להעב­‬
‫רה ממקום למקום( והוא נחשב למומחה‬
‫לענייני רכוש‪ .‬לפי ההלכה‪ ,‬התגר איננו‬
‫נאמן ולכן אסור למכור לו מצרך פגום‪,‬‬
‫כיוון שהוא עלול לרמות בו‪ ,‬בניגוד‬
‫לחנווני‪ .‬נראה שהתגר היה גר בדרך‬
‫קבע בפוליס ופעל בישובי הסביבה‪.‬‬
‫הוא הגיע לישובים‪ ,‬קנה ומכר סחורה‬
‫״מתחת לשולחן״ בצורה בלתי אמינה‬
‫ולכן קוללו תגרים שאינם מוכרים בשוק‬

‫הרגיל או ברחוב אלא בסמטא צדדית‪.‬‬
‫ניתן לסכם שבעיר היה מיגוון עיסו­‬
‫קים כמו בכרך‪ ,‬אבל פעילותם היתה‬
‫פחותה‪ .‬ההבדל בין העיר והכרך בתקו­‬
‫פה זו הוא בכמות התעסוקה הלא‪-‬‬
‫חקלאית ולא בעצם המבנה‪ .‬אם בציפורי‬
‫פעלה אגודת בעלי‪-‬מלאכה של טבחים‬
‫בכעין מוסד רשמי‪ ,‬הרי בעיירה הגדולה‬
‫היו שנים‪-‬שלושה טבחים ובעיירה‬

‫הקטנה טבח אחד‪.‬‬
‫רמת החיים והשירותים בעיר הגלי­‬
‫לית היתה מפותחת‪ .‬תושביה ברובם‬
‫אמנם לא היו עשירים‪ ,‬אבל חברו בה‬
‫רמת תרבות עשירה‪ ,‬אירגון חברתי‬
‫יעיל וחיי כלכלה פעילים של חקלאים‬

‫זעירים שיצרו מארג חיים מפותח‪.‬‬

‫ל עיון נוסף‪ :‬פר קי ג לי ל ־‪ -‬ז‪ .‬ס פ ר אי‬

‫בהוצאת מדר ש ת ״ שור שי ם״‬

‫‪8‬‬