Page 12 - etmol 73

‫המציאו‬

‫כיצד נדאה סופר בעיני ם‬

‫מעצים את ההתנגשויות הפנימיות של ברנר על‪-‬ידי כך‬ ‫מאת נורית גוברין‬
‫שהוא מפגיש אותו עם שתי דמויות מנוגדות שכל אחת מהן‬
‫היא התפצלות של ברנר עצמו; הוא מבליט את ברנר לבוש‬ ‫דמותו של יוסף חיים ברנר היא מן הדמויות המרבות‬
‫הקרעים והיחף ואת יצרי המין שלו‪ .‬ברנר שלו הוא ברנר‬ ‫להופיע ביצירה הספרותית העברית‪ .‬מעניין לבדוק איזה‬
‫של הגלות גם בארץ״ישראל‪ ,‬ברנר של היסורים הקדושה‬ ‫מהפרטים המרכיבים את דמותו במציאות‪ ,‬נבחרו לתיאורו‬
‫והקץ ללא הקוטב של ״האף על פי כן״ ושל חיוב החיים‪,‬‬ ‫ביצירה הספרותית ואיזה הושמטו‪ .‬דומה שיש חוקיות‬

‫שהתחזק בברנר בשנותיו האחרונות‪.‬‬ ‫לבחירה ולהשמטה‪.‬‬
‫ספר אחר הוא ״חיים‪...‬״ מאת דורה אברהמית שיצא‬ ‫תדמית ברנר התרחקה מברנר ההיסטורי‪ .‬יצחק בקון‪,‬‬
‫לאור בתל״אביב בשנת תרפ״ט )‪ (1929‬ותורגם על׳ידי‬ ‫הביוגרף של ברנר‪ ,‬נאלץ לנפות את העובדות הנכונות‬
‫אברהם שלונסקי מכתב יד‪ .‬ברנר הוא בן דמותו של הסופר‬ ‫מתוך השפע שהביאו כותבי הזכרונות והביוגרפיות על‬
‫א׳ המתואר מנקודת מבטם השונה של האשה ושל הבעל‬ ‫ברנר‪ ,‬שלא דייקו‪ ,‬לא זכרו ולא בדקו את העובדות שהביאו‪.‬‬
‫ונקודת מבט זו היא היוצרת איזון‪ ,‬אס״כי הכף נוטה לעברה‬ ‫כותבי תולדותיו והזכרונות עליו איבדו את ההבחנה בין‬
‫של האשה הרואה בו אדם פלאי המוכן לקבל על עצמו‬ ‫ברנר האיש לבין גיבורי יצירותיו‪ ,‬והחלה להתפתח ספרות*‬
‫יסורים באהבה ובלבד שישמור על זולתו מאי‪-‬נעימות‪.‬‬ ‫זכרונות שלמה סביבו ועליו‪ ,‬שגרמה לטישטוש דמותו‬
‫התכונה הבולטת ביותר שלו‪ ,‬מנקודת מבטה של האשה‪ ,‬היא‬ ‫כאדם‪ ,‬ולהבלטת קווי אופי מסויימים בלבד‪ ,‬ולסילוקם של‬
‫מסירותו לתינוקה עד‪-‬כדי־כך שהוא מוכן לתת למשפחה את‬
‫דירתו ולטפל בתינוקם‪ .‬הבעל אינו בוטח בו‪ ,‬לדעתו הוא‬ ‫האחרים‪.‬‬
‫התאהב באשתו וכל עניין התינוק לא בא אלא כדי להתקרב‬ ‫ואם בספרות שכוונתה להיות עובדתית בלבד כך‪ ,‬בספ­‬
‫לאשתו‪ .‬בסופו של דבר משתכנעת האשה שיש ממש‬ ‫רות היפה על אחת כמה וכמה‪ .‬תהליך זה בולט במיוחד אצל‬
‫בהרגשת הקנאה של הבעל ומציעה לעזוב את המקום‪ .‬יותר‬ ‫אותם הסופרים שהכירו את ברנר באופן אישי וכתבו עליו‬
‫משיש כאן תיאור איש פלאי‪ ,‬יש כאן תיאור של איש מוזר‬ ‫בחייו וגם לאחר מותו‪ ,‬בחייו תיארוהו כפי שהכירוהו‪ ,‬כאדם‬
‫בעל מעלות וחולשות‪ ,‬גדול ביצריו ומתענה בעטיים ובולט‬
‫ויוצא דופן‪.‬‬ ‫בתכונות מסויימות שבו המגיעות לידי קיצוניות רבה‪ .‬ואילו‬
‫ממרחק השנים‪ ,‬לאחר מותו‪ ,‬הם מושפעים מיחס הסביבה‬
‫שני רעים ואהבה‬ ‫אליו ומתעלמים ממורכבותו האנושית‪ ,‬מבליטים תכונות‬
‫מסויימות ומתעלמים מאחרות בכיוון של דמות מופת‪ .‬ואם‬
‫בסיפוריו של ג‪.‬ש‪ .‬שופמן מתגלית דרמה שלימה במע­‬ ‫אצל אלה שהכירוהו מקרוב כך‪ ,‬אצל אלה שלא הכירוהו‬
‫רכת היחסים שהתרחשה ביניהם ושמצאה את ביטויה הגלוי‬
‫בחליפת המכתבים ביניהם וביניהם לבין אחרים‪ .‬ברנר סיפר‬ ‫מקרוב על אחת כמה וכמה‪.‬‬
‫על מערכת יחסים זו ב״בין מים למים״‪ .‬שופמן סיפר עליהם‬
‫האיש הופך סמל‬
‫בארבעה סיפורים לפחות‪.‬‬
‫ברנר בא מלונדון ללבוב‪ ,‬כדי להיות עם שופמן שחילק‬ ‫מחזהו היידי של אהרן צייטלין ״ברענער״ נכתב בורשה‬
‫עמו את חדרו‪ ,‬שיתף עמו פעולה בהוצאת כתבי‪-‬עת‬ ‫בשנת ‪ 1927‬ופורסם לראשונה ב־‪ .1929‬המחזה מתאר את‬
‫ובמעורבות בחיים התרבותיים והספרותיים בעיר‪ .‬לאחר‬ ‫ברנר בתקופת שהותו בלונדון‪ .‬אהרן צייטלין הכיר את‬
‫שימחת הפגישה הראשונה החלו הניגודים המהותיים ביני­‬ ‫ברנר באמצעות אביו הלל צייטלין‪ ,‬רעו הטוב של ברנר‬
‫הם להתבלט וחיי היום‪-‬יום המשותפים נעשו כמעט ללא‬ ‫בתקופת הומל‪ .‬דרכו של צייטלין היא להפוך את המעמדים‬
‫נשוא‪ .‬בייחוד בא הדבר לידי ביטוי ביחסם לנשים והעדויות‬ ‫הממשיים לסמליים‪ ,‬לתפוס את מהותו הפנימית על סמך‬
‫על כך רבות‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬נפרדו שופמן וברנר וברנר‬ ‫פרטי הביוגרפיה‪ ,‬אבל גם להתעלם מהם כשהדבר נחוץ לו‬
‫עלה לארץ ״ברוגז״ עם שופמן ״בשל אשה״‪ .‬״ברוגז״ זה‬ ‫לצורך ״המהות הפנימית״ כפי שהוא תופס אותה‪ .‬הוא‬
‫נגרם משום ששופמן חיזר ולקח את הנערה שברנר ראה‬
‫‪12‬‬
‫אותה כ״שלו״‪.‬‬
‫ארבעת הסיפורים משקפים את ארבעת השלבים בהתפת­‬
‫חות יחסי שופמן‪-‬ברנר‪ :‬הסיפור הראשון ״מאידך גיסא״‬
‫)תרס״ט ‪ (1909 -‬משקף את הווי החבורה של בני החבורה‬
‫בלבוב‪ ,‬והגיבור הראשי וילקין‪ ,‬מעוצב בדמותם של ברנר‬
‫ושופמן‪ ,‬כשיש בו מתכונותיהם של השנים‪ .‬הוא עומד כנגד‬

‫שאר בני החבורה‪.‬‬
‫בסיפור השני ״גלידה״ )אף הוא משנת תרס״ט( מופיע‬
‫שופמן בדמותו של בז ומרקוליס בדמותו של ברנר ואליהם‬
‫נוסף אנקור‪ ,‬אולי בן דמותו של אשר ברש‪ .‬הסיפור משקף‬
‫את שיאו של המתח בין שופמן לברנר בשל אשה‪ ,‬את‬