Page 14 - etmol 73

‫בירו ת טין לבי שול ולחימום על פחמים בבתי פלחים‬

‫שימשו לתעשיה לבישול ולכוח‪ ,‬אלפי טונות יוצרו בארץ לשימושים שונים‬

‫דבר לשימוש בפחם‪-‬אבן‪ ,‬מחצב הנכרה‬ ‫מאת שמואל אביצור‬ ‫בפארקים‪ ,‬בחניונים‪ ,‬לחוף הכנרת או‬
‫במכרות במעמקי האדמה‪ ,‬ועולה על‬ ‫בגן קלור בתל״אביב‪ ,‬עולה בימי חופש‬
‫כפולה ומשולשת של חום ליחידת משקל‬ ‫ומנוחה ריח העשן והבשר החרוך‪ .‬בכל‬
‫פחם‪-‬העץ בכמות החום הניתנת להפיק‬ ‫בהשוואה לעץ‪ ,‬ובוער בלי עשן ופיח‪.‬‬ ‫פינה עומד ה״מנגל״ המפורסם ובו בוע­‬
‫ממנו‪ .‬עידן פחם‪-‬האבן דחק את ״תרכיז״‬ ‫והעיקר‪ ,‬השימוש בו מביא גם לשינויים‬ ‫רים הפחמים ועליו נצלים הקבבים‬
‫איכותיים‪ :‬לאפשרות להגיע למידות חום‬ ‫והשישליקים‪ .‬המשפחה חוגגת‪ .‬גם שיר‬
‫העץ‪ ,‬מעשה אדם‪.‬‬ ‫גבוהות יותר מאשר במוקד המוסק בעץ‬ ‫כבר נכתב על ה״מנגל״ המפורסם‪.‬‬
‫רגיל‪ .‬רק על‪-‬ידי השימוש בפחם אפשר‬ ‫הפחמים בהם מוזנים ה״מנגלים״ נהיו‬
‫בארץ ישראל שבה לא מצויים מכרות‬ ‫היה להגיע להפקת מתכות מעפרותיהן‬ ‫מבוקשים‪ .‬לפעמים‪ ,‬בגליל או בהרי‬
‫וליצור כלים‪ ,‬תחילה מנחושת ואחר‪-‬כך‬ ‫הכרמל‪ ,‬אתה מוצא לא רחוק מהפארקים‬
‫פחם‪-‬אבן המשיכו להשתמש בפחם‪-‬עץ‬ ‫בדואים המכינים את הפחמים במקום‪,‬‬
‫כמעט עד סוף המאה הקודמת לצרכים‬ ‫גם מברזל‪.‬‬ ‫כדי למוכרם לנופשים החוגגים בבשר‬
‫תעשייתיים‪ ,‬לעיבוד ברזל‪ ,‬וכן לצרכי‬ ‫על אש‪ .‬שוב חזרו הפחמים לשימוש‬
‫פחם־האבן מנצח‬
‫בית‪ .‬דודי מכונות הקיטור הראשונות‬ ‫לרבים‪.‬‬
‫הוסקו תחילה בעץ גלמי ולאחר‪-‬מכן‬ ‫הגברת הייצור של ברזל במאות ה­‬ ‫הם משרתים את האנושות כבר אלפי‬
‫ל! וה‪ 18-‬גרמה לבירוא מזורז של יע­‬ ‫שנים‪ ,‬בקטנות ובגדולות‪ .‬הם חיממו את‬
‫בפחם‪-‬אבן ומוצרי נפט מובאים‪.‬‬ ‫רות באירופה‪ ,‬ל״רעב״ לפחם ולחיפוש‬ ‫בתיהם של אנשים‪ ,‬הניעו מכונות‪,‬‬
‫הפחמים שימשו בארצנו גם לחימום‬ ‫אחרי תחליף‪ ,‬דבר שהביא בסופו של‬ ‫הדליקו אור‪ ,‬יצרו כוח‪ .‬גילוי תהליך‬
‫ולבישול‪ ,‬כמרכיב בעשיית הטיח‪ ,‬לאש‪-‬‬ ‫פיחומם של העצים וסגולותיו ותכונותיו‬
‫פרת אריגים וגם לייצור אבק‪-‬שריפה‪.‬‬ ‫ה׳׳מנגל׳׳ מר א שי ת המאה‪ ,‬ל בי שו ל על פחמים‬ ‫של הפחם ומציאת אפשרות לנצלם לטו­‬
‫אלפים עסקו בעשיית פחם בין לצרכי‬ ‫בת האדם הביא בזמנו למהפכה טכנולו­‬
‫בתיהם בין למכירה‪ .‬אולם במקומות‬ ‫גית רבת משמעות‪ ,‬והצעיד‪ ,‬אם לא‬
‫הקפיץ‪ ,‬הרחק קדימה את האנושות‪ .‬יש‬
‫שבהם לא יצרו פחם השתמשו רק מע­‬ ‫המשווים את ׳המצאת׳ הפחם בתקופת‬
‫טים מן התושבים בפחם‪ ,‬האמידים‬ ‫המעבר מקדם‪-‬היםטוריה לתקופה‬
‫שבהם‪ .‬רק בעלי‪-‬יכולת או אלו שחיו‬ ‫ההיסטורית ל׳המצאת׳ האש ‪ -‬להתחלת‬
‫קרוב לחורש וליער יכולים היו להרשות‬ ‫השימוש בה ולאחר מכן גם הפקתה‪,‬‬
‫לעצמם לחמם את בתיהם בחורף ללא‬ ‫בראשית התהוותו‪ ,‬או גיבושו‪ ,‬של המין‬
‫להבה‪ ,‬עשן ופיח ולהכין את התבשיל‬
‫האנושי‪.‬‬
‫על כירה נוחה‪ ,‬ובבית פנימה‪.‬‬ ‫פחם אינו רק חומר בערה מרוכז‪,‬‬
‫המופק על ידי מעין תהליך כימי שעבר‬
‫תושבי הערים העשירים היו משתמ­‬ ‫על העץ תוך שרפתו בתנאים מסויימים‪,‬‬
‫שים בפחם לצרכי משק ביתם‪ ,‬כי תמיד‬ ‫אלא גם דלק מטיב מעולה הנותן כמות‬

‫היה כדאי יותר לקנות פחם מאשר‬
‫עצים‪ ,‬המחיר היה אותו מחיר והשימוש‬
‫בהם נוח ומהיר יותר‪ .‬שכירת דירה‬
‫במרכזים יהודיים כמו ירושלים או צפת‪,‬‬

‫כללה ״רהיט״ מיוחד ‪ -‬ארגז עץ‪,‬‬
‫״מחסן״ לפחמים שאותם היו קונים פעם‬

‫או פעמיים בשנה‪.‬‬

‫‪14‬‬