Page 15 - etmol 73

‫ערי מ ת פחם בשריפה‪ ,‬מאחוריה ‪ -‬ערימה מוכגה לכיסוי ולשריפה‬

‫שעליהן נשען סולם‪ .‬על שלביו העלי­‬ ‫במקום בישול על חצובת אבנים או לארמית‪ ,‬בפרק נ״ד‪ ,‬פסוק ט״ז‪ ,‬קורא‬
‫ונים‪ ,‬המכוסים לוח פח‪ ,‬היה עומד הפח‪-‬‬
‫מי )מושחארזי בערבית( ומוסיף את‬ ‫מוקד )מוקדה בערבית(‪ ,‬שהיא חצובת לפחם שיחורין‪ .‬את המשאחארה היו‬
‫חומר הבעירה מדי פעם דרך הפתח‬
‫העליון של הארובה‪ .‬עם תום חלק זה‬ ‫טין עם 'תחתית המובערת בקוצים‪ ,‬מתקינים לא רחוק ממקום הגלם‪ ,‬באדמה‬
‫של העבודה‪ ,‬היו מכסים את הארובה‬
‫בלוח ברזל‪ .‬כשדלק ההבערה הקל שאין‬ ‫ענפים וזרדים ‪ -‬השתמשו הכפריים שמסוגלת לספוג ולחלחל את הרטיבות‬
‫לו מוצא מלמעלה נאכל‪ ,‬מתחיל העפר‬
‫שבהיקף הערימה לגלוש למטה והעשן‬ ‫״המפונקים״ בכלי״בישול המופעל בפח­ המופגת מהעצים שם היו מסדרים משטח‬
‫שאין לו מוצא מלמעלה‪ ,‬מתחיל לצאת‬
‫מים‪ .‬בבתים עירוניים היה עשוי כלי' עגול‪ ,‬בשל צורתו זו כינו אותו לעתים‬
‫מלמטה ‪ -‬מבין האבנים‪.‬‬
‫הבישול מברזל והוא כונה ״מנגל״‪ ,‬כן‪ ,‬״גורן״‪ .‬את הגלם המובא לשריפה היו‬
‫מים ״דוחקים את הקץ״‬
‫זה המנגל של נופשי״הפארקים* מקצצים לגזירים שגודלם נע מעשרים‬
‫כעבור שלושה ימים מסתיים תהליך‬
‫השריפה‪ .‬מוציאים את האבנים המקי­‬ ‫והחניונים בימינו‪ .‬ביישוב היהודי‪ ,‬ביי­ סנטימטר ועד לשני מטרים‪ ,‬הכל לפי‬
‫פות‪ ,‬העפר סותם את פתחי העשן והאש‬
‫נפסקת‪ .‬כעבור יומיים‪ ,‬כשהערימה‬ ‫חוד בצפת‪ ,‬היו מתקינים כיריים של גודל הערימה‪ .‬מניחים את הגזירים בצו­‬
‫מתקררת‪ ,‬מתחילים בפירוקה‪ .‬במקום‬
‫שיש מים בשפע ״דוחקים את הקץ״‬ ‫פחם במטבח ומעמידים עליו שנים או רת עיגול‪ ,‬שכבות שכבות‪ ,‬עד שנוצר‬

‫ומתיזים מים על הערימה ולתוכה‪.‬‬ ‫שלושה סירים‪ .‬חימום החדרים נעשה מעין חרוט‪ .‬את הגזירים הגדולים מעמי­‬
‫כדי לפרק ערימה של עשרה טונה‬
‫עצי אלון נדרשים מ״‪ 10‬עד ‪ 15‬ימי‬ ‫בעזרת בנון)כך קראוהו הערבים( הוא דים ובמרכז הערימה למטה ואת הקטנים‬
‫עבודה‪ .‬כמות הפחם המופקת תלויה‬
‫בטיב העץ ממנו הוא נעשה‪ :‬מארבעה‬ ‫הכנונא המופיע במקורות התלמודיים‪ - ,‬בהיקפה‪ .‬משאירים למעלה פתח אנכי‪,‬‬
‫טונה של עצי חרוב אפשר להפיק טונה‬
‫אחת של פחם‪ ,‬ואילו מעצי אקליפטוס‬ ‫שהיה עשוי מטין ובשפתו שקעים לספ‪ -‬מעין ארובה‪ ,‬ומקיפים את הערימה בא­‬
‫דרושים חמישה טונות‪ ,‬כדי להפיק טונה‬
‫אחת של פחם‪ .‬הפחם הטוב ביותר ובכ­‬ ‫לוני קפה‪ ,‬שאותו היו שופתים בקומקום בנים‪ ,‬שביניהם יש רווחים מסויימים‪,‬‬
‫הות הגדולה ביותר מיוצר מאלון ‪-‬‬
‫שלושה טונות של עצי אלון מייצרים‬ ‫על פחמים‪ ,‬ואילו האמידים היו עושים מוצא לעשן‪.‬‬
‫טונה אחת של פחם‪ .‬איכות הפחם‬
‫נבדקת על‪-‬ידי הקשה‪ :‬מקישים פחם‬ ‫גם את זה מנחושת‪ .‬חנה בולוטין‪ ,‬בתו בגמר בניית הערימה מכסים אותה‬

‫של חוקר ארץ‪-‬ישראל א‪.‬מ‪ .‬לונץ‪ ,‬מספ­ בקש‪ ,‬נסורת או מחטי אורן‪ ,‬בתקופה‬ ‫‪.1‬‬

‫רת בזכרונותיה כי ה״מנגל״ מנחושת מאוחרת יותר גם בשקים בלויים‪ ,‬ושופ­‬

‫היתה המתנה המועדפת אותה נתנו באו­ כים עליה עפר שרוף שהובא מערימה‬

‫תם ימים בירושלים לזוג צעיר שנישא‪ .‬קודמת‪ .‬את הערימה מחפים בעפר רגיל‪.‬‬

‫לאחר שהערימה כוסתה היא מאבדת‬

‫את צורתה הקודמת ומחרוט קטום היא‬ ‫ייצור הפחם‬
‫הופכת לכיפה‪ .‬גודלן של הערימות תלוי‬

‫בממדי הייצור ומטרתו‪ .‬ביערות שפרעם‬

‫בעבר היו מייצרים את הפחם בבורות אפשר היה לראות ערימות בקוטר של‬

‫או במערות‪ .‬בדורות האחרונים ייצרו ‪ 12‬מטר ובגובה של שנים‪-‬וחצי מטר‪,‬‬

‫את הפחם בחוץ‪ ,‬במעין ״גרנות״ ‪ -‬שהכילו עשר טינות של עצי אלון‪ .‬את‬

‫משטחים עגולים בהם היו מעמידים ער­ הערימה היו מבעירים דרך הארובה‪ .‬כל‬

‫מות גזריעץ‪ .‬משרפת פחם כזו מכונה כמה שעות מוסיפים נסורת או דלק קל‬

‫בערבית ״מאשחארה״‪ .‬מקורו של השם אחר ואף קצת עצים‪ .‬הערימה היתה‬
‫הוא ארמי ויונתן המתרגם את ישעיהו מוקפת במעין חגורה של סמוכות עץ‬

‫‪15‬‬