Page 19 - etmol 73
P. 19
מגוש
שמעון
הצדיק
לפי המסורת נקבר
שם כהן גדול ,בני
ירושלים חגגו
במקום בל״ג
בעומר
מאת אברהם ב♦ ריבליו
חגיגה ב מגר ש ש מ עון הצדי ק ואבוקות של אור בידיהם .כיון שעלה בצפונה של ירושלים ,בין מערת
עמוד השחר ,אמר להם )אלכסנדר הג הקברים כלבא־שבוע ושכונת שיך*
עממיות במקום בימי אםרו-חג וביחוד דול לבני לווייתו( :מי הללת אמרו לו: ג׳יראח ,נמצא ,לפי המסורת היהורית
בל״ג בעומר .וכפי הנהוג על קברו של יהודים שמרדו בך .כיון שהגיעו העממית ,מקום קברו של ״שמעון הצ
שמעון בר-יוחאי במירון ,הנהיגו גם על לאנטיפטרום זרחה חמה ופגעו זה בזה. דיק״ .זהו מגרש רחב־יריים נטוע עצים
קברו של שמעון בן יוחנן בירושלים כיון שראה לשמעון הצדיק ,ירד )אלכ ובו מערת הקבר שאותו מייחסים לקברו
גזיזת שערות הראש של ילדים בהגיעם סנדר( ממרכבתו והשתחווה לפניו. של שמעון בן יוחנן הכהן ,שהיה כהן
אמרו לו :מלך גדול שכמותך ישתחווה גדול בימי הבית השני ,אחד מ״שיירי
לגיל שלוש. ליהודי זה? אמר להם :דמות דיוקנו של הכנסת הגדולה״ ,שהמסורת רואה בו
על חגיגות ל״ג בעומר במאה הקו דמות אידיאלית של מנהיג דתי וחילוני
דמת סיפרו כמה תיירים ביומניהם זה מנצחת לפני בבית מלחמתי״. כאחד .ב״פרקי אבות״ נמסר מפיו אמרה
שפרסמו לאחר תיור בארצנו .ויליאם שמרבים לצטטה :״על שלושה דברים
תומסון מאמריקה ביקר כאן בשנת עליה לרגל העולם עומד ,על התורה ועל העבודה
1833ותיאר את החגיגות :״נכנסתי
לשדה מערת הקבר ביום ה 33-לאחר חג לא ייפלא ,איפוא ,שהמסורת היהודית ועל גמילות חסדים״.
הפסח ,יום שהוקדש לכבודו של רבי הוסיפה לתהילתו של שמעון הצדיק בן-סירא ,שחי זמן לא רב אחרי שמ
שמעון .היו שם הרבה יהודים על ילדי ולמקום קבורתו עולים לרגל זה מאות עון כהן גדול ,מתארו )בפרק ״שבח
הם ,כי אנשים רבים בארצות המזרח שנים יהודים רבים לשם תפילה והילו- אבות עולם״( כאדם דגול ומקובל על
מגלחים ביום זה את שערות ראשיהם לה .לא רק יהודי ירושלים נהגו לבוא העם כולו ומרבה לספר בשבחו .כהן
לכבודו של קדוש אחד ...באותו יום ולהשתטח על קברו של שמעון הצדיק, גדול זה פעל לבדק בית-המקדש וחיזוקו
הסתפרו כמה אנשים .שערם נשקל ובה אלא גם יהודים מיתר ערי הארץ ואף ולאספקת מים לירושלים .״בימיו נבנה
תאם למשקל חילקו סכומי כסף בין מארצות חוץ ,ולא רק יהודים .ביחוד קיר פינת מעוז בהיכל מלך ...ויתן
נהגו לנהור לכאן יהודים בשעות צרה - בשיר קולו ועל האון העריבו רנן וירונו
עניים״. כגון עצירת גשמים ,בצורת וגזירות כל עם הארץ בתפילה לפני רחום״
בשנת 1848שהתה בארץ-ישראל רעות -כדי לערוך תפילות ובקשות.
משלחת מארצות-הברית לשם עריכת ובמשך הדורות הונהגה עריכת חגיגות )״חכמת בן-םירא״ ,ג׳(.
מחקר בבקעת הירדן ובים המלח .ראש
המשלחת ,ויליאם לינץ׳ ,תיאר גם הוא במסכת יומא מסופר ,שבהגיע אלכ
את חגיגות ל״ג בעומר :״צפונית לעיר, סנדר מוקדון בכיבושיו לארץ-ישראל
בקצה דרך דמשק ,נערך מחזה רב- והדבר נמסר לשמעון הצדיק ,לבש בגדי
כהונה והלך כל הלילה לקראת הכובש
היווני הגדול ״ומיקירי ירושלים עמו
9ז