Page 16 - etmol 73

‫כיצד נולד הסמל?‬ ‫בפחם ואם נשמע צליל עמום‪ ,‬סימן‬
‫שהשריפה לא היתה טובה ואיכותו‬
‫נחום גוטמן הוא שצייר את סמל תל־אביב ‪ -‬שעו ומגולור‬ ‫נחותה‪ .‬אם נשמע מעין נקישה מתכתית‬
‫צלולה‪ ,‬סימן שהפחם הוא טוב‪ .‬שורשים‬
‫עירית תר־אביב‬ ‫וגזעים עבים מצריכים זמן רב יותר‬

‫מ ז יל י נ ה ה צ ע ו ת ל ס מ ל‬ ‫לשריפתם‪ ,‬לעתים כמה שבועות‪.‬‬
‫במרכזי תעשיית הפחם בארץ היו‬
‫‪( (COAT OF ARMS‬‬ ‫על״פי״רוב יותר מגורן־שריפה אחת‪.‬‬
‫משתרעות היו זו ליד זו‪ ,‬באחת מכינים‬
‫ן ן ן עבור עירית תל‪-‬אגיב ‪I I I‬‬ ‫ערימה‪ ,‬באחרת הערימה נשרפת ובא­‬
‫חרת מפרקים כבר פחם מערימה כבויה‪.‬‬
‫ומקציבה פ•‪ :‬של ‪) 15‬חמש עשרה( לירות מצריות‬
‫הייצור במושבות‬
‫___להצעה הכי טובה____‬
‫בראשית ימי ההתיישבות היו אנשי‬
‫ד״הצעה המצוידת צריך להגיש בגודל של ‪ 25‬ם“מ‪ 25x‬ס״מ‬ ‫המושבות הסמוכות לחורש וליער‪ ,‬כמו‬
‫זכרון־יעקב‪ ,‬מביאים את העצים‬
‫__ ה צ ע ו ת מ ת ק ב ל ו ת __‬ ‫לחצרותיהם‪ ,‬מזמינים פחמי־מומחה‬
‫מכפרים שכנים‪ ,‬ורבים היו הפחמים‬
‫עד שעה ‪ 12‬ראשון לינואר‬ ‫באום אל־פחם וסביבות הכרמל‪ ,‬והוא‬
‫מכין להם פחם לכל השנה‪ .‬במשך הזמן‬
‫מאת יגאל סתרי‬ ‫למדו להכין פחם בעצמם‪ .‬במושבות‬
‫הרחוקות מיער ומחורש היו המתייש­‬
‫״בסוף שנת ‪ 924‬ו זכתה העיר תל־אביב לסמל‪ ,‬אותו צייר נתוס גוטמן על פי רעיון שהגו‬ ‫בים קונים את הפחם אצל סוחרים או‬
‫אבי הצייר הסופר ש‪ .‬בן־ציון וראש העיר מאיר דיזנגוף״ ‪ -‬כותב אליהו הכהן ב ספרו"בכל‬ ‫פלחים‪ .‬משפחה ממוצעת היתה קונה‬
‫לשנה ששה משאות‪-‬גמל‪ ,‬שהם כטונה‬
‫זאת י ש בה משהו״‪.‬‬
‫הרעיון שבסמל ‪ -‬שער במבוא אל הים ומגדל־אור‪ ,‬המייצגים את תל־אביב באמצע‬ ‫פחמים‪.‬‬
‫שנות העשרים; עיר המצפה לעליה‪ ,‬שולתת אור לעולם; שבעת הכוכבים המלווים את‬ ‫חדירת הנפט לארץ החלה בסוף‬
‫הסמל‪ ,‬מציינים את תל״אביב כעיר עבוד ה)כפי שהציע הרצל לצייר בדגל המדינה שבעה‬ ‫המאה הקודמת‪ .‬הוא שימש בתחילה למ­‬
‫כוכבים‪ ,‬סמל לשבע שעו ת העבודה שיונהגו בה ‪ -‬״שבעת כוכבי הזהב הם שבע שעות‬ ‫אור והתפשט מהר‪ ,‬תחילה בעיר ואחר‪-‬‬
‫הזהב של עבודתנו״(‪ .‬הפסוק ״אבנך ונבנית״ מירמיהו ל״א‪-‬ג׳ ‪ -‬היה לסיסמת העיר ו שובץ‬ ‫כך גם בכפר‪ .‬אבל עדיין השתמשו בפחם‬
‫לבישול‪ ,‬שכן הוא היה זול פי חמישה‪-‬‬
‫ב ציו ד‪.‬‬ ‫ששה מנפט‪ .‬אז עדיין לא הגיעו לארץ‬
‫סיסמה זו ״אבנד ונבנית״ הופיעה עוד שלושי ם שנה לפני כן‪ ,‬עוד לפני י סוד תל־אביב‪,‬‬
‫בסיומת ברכה ליד החתימה במכתביו של ש מעון רוקח‪ ,‬מייסד שכונת גוה־צדק‪ ,‬״אמה״ של‬ ‫פתיליות או פרימוסים לבישול‪.‬‬
‫חל־אביב‪ .‬גם השם נוה־צדק מופיע באותו פרק של ירמיה)פסוק כ״ב(‪ ,‬וי תכן שהיה זה שמעון‬ ‫במאה זו חל שינוי במחירים‪ ,‬הנפט‬
‫נהיה זול יותר מאשר פחם העץ והשי­‬
‫רוקח שהציע את הסיסמה ״אבנך ונבנית"‪.‬‬ ‫מוש בו גדל‪ .‬השימוש בפחם הצטמצם‬
‫הסמל עבר שינויים אחרים במרוצת הימים‪ .‬לדברי דורה גוסמן‪ ,‬אלמנת הצייר‪ ,‬שונה‬ ‫לתבשילים מיוחדים כמו צלי אש על‬
‫הגירסה של היום הרבה מהמקור אותו צייר נחום גוטמן‪ .‬שינוי משמעותי עבר הסמל‬ ‫שיפודים‪ ,‬כשהגחלים ואישם נותנים את‬
‫בשנת ז ‪ 93‬ז שאז הופיע במתכונת דומה להיום‪ .‬שינוי אחרון חל בסמל בסוף שנות‬ ‫הטעם המיוחד לשישליק ולקבב‪ .‬וכך‬
‫החמישים‪ ,‬לאחר איחודה של תל־אביב עם יפו‪ ,‬כשאל הכותרת תל־אביב נוסף השם יפו‪.‬‬ ‫אנו עדים כיום לענני העשן והריח העו­‬
‫לים מן ה״מנגלים״ בפארקים בימי‬
‫היו שסברו כי היה זה ריזנגוף שפנה אי שי ת אל נחום גוטמן וביקש ממנו לצייד את‬
‫הסמל‪ .‬אבל מסתבר שהיה על כך מכרז‪ .‬כפי הנאמר בפרוטוקולים מאותם ימים‪ ,‬רן‬ ‫מנוחה‪.‬‬
‫הוועד־הפועל של עירית חל־אביב ביום ‪ 14‬לדצמבר ‪ 1924‬בסמל לעיר וההליס להכריז על‬ ‫בראשית המנדט הבריטי‪ ,‬בשנות‬
‫תחרות לציור סמל ולתת פרס של ‪ 15‬לירוח־מצריות "להצעה הכי סובה״‪ .‬בארץ הילך‬ ‫העשרים‪ ,‬הפיקו בארץ מ‪ 4000-‬עד‬
‫עדיין ‪ -‬שש שנים לאחר המלחמה ‪ -‬הכסף המצרי‪ .‬בישיבה נכחו ‪ -‬דמנגוף‪ ,‬בוגרשוב‪,‬‬ ‫‪ 6000‬טונה פחמי עץ לשנה‪ ,‬שהיו כ‪16-‬‬
‫קילוגרם לנפש‪ .‬עושי הפחם היו צריכים‬
‫אזולאי‪ ,‬רוקח‪ ,‬סברסקי‪ ,‬אחד־העם‪ ,‬ס מילנ ס קי)דוד( ונדיבי‪.‬‬ ‫לרשיונות משלטונות המנדט ומדי שנה‬
‫האם השתתפו ציירי ם אחרים במכרז‪ ,‬איזה הצעות שלחו‪ ,‬והאם היה גוטמן הזוכהז‬ ‫קיבלו כ‪ 3000-‬איש רשיונות לייצור‬
‫אולי דצה דיזנגוף את הציור מנחום נוטמן דוו קא‪ ,‬שכבר אז היה בין האמנים הטובים‬ ‫פחמים‪ ,‬כמחציתם בגליל‪ .‬כיום מעטים‬
‫ב ארץ‪ ,‬אבל חייב היה לפרסם מכרז; או אולי שלחו ציירים הצעות‪ ,‬אבל הן לא נראו לחברי‬ ‫המשתמשים בפחם‪ ,‬אם‪-‬כי יש עוד פל­‬
‫העיריה‪ ,‬ואז פנו לגוטמן והוא צייר את סמל המגדלור ואח שער העליהז ‪ -‬על־כר אין‬ ‫חים המשתמשים בפחם במשק ביתם‪.‬‬
‫לפני כעשרים וחמש שנים הגיע ייצור‬
‫הפדוסוקולים מספרים‪.‬‬ ‫הפחמים לשנה ל‪ 2000-‬טונה והתצרוכת‬
‫השנתית לנפש היתה פחות מקילוגרם‬
‫אחד‪ .‬היום ירד ייצור הפחמים והם‬
‫משמשים בעיקר‪ ,‬כאמור‪ ,‬לשעשוע נופ­‬

‫שים ולהזנתם‪.‬‬
‫פחם‪-‬עץ מיוצר כיום עוד בכמה מקו­‬
‫מות בגליל‪-‬המערבי‪ .‬חלק גדול מחומר‪-‬‬
‫הגלם הם עצי הפרדסים הנעקרים‪ .‬צר‪-‬‬
‫כניו העיקריים ‪ -‬חובבי בשר ונופשי‬

‫הפארקים והחניונים‪.‬‬

‫‪16‬‬